כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שירים ומה שבדרך

    0

    שָׁלֹשׁ נְקִישׁוֹת

    22 תגובות   יום חמישי, 24/7/14, 22:14

    שָׁלֹשׁ נְקִישׁוֹת

     

    שָׁלֹשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר
    חֲשֵׁכָה!
    דְּמָמָה!

    שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים קְרֵבִים
    צַעֲדֵיהֶם מְדוּדִים
    אֲרֶשֶׁת פְּנֵיהֶם קוֹדְרוֹת
    שָׁלֹשׁ נְקִישׁוֹת
    אֶת הַלֵּב מְפַלְּחוֹת
    שָׁלֹשׁ שְׁנִיּוֹת
    שֶׁל שֶׁקֶט מֻחְלָט
    דִּמְמַת מָוֶת
    דֶּלֶת נִפְתַּחַת
    מַבָּט קָפוּא
    זְעָקוֹת לְשָׁנִים
    דְּמָעוֹת כַּנָּהָר
    כְּאֵב שֶׁאֵינוֹ נֵחְלַשׁ
    אֵינוֹ נִגְמַר
    גַּם הַפְּרָחִים

     מַרְכִּינִים רֹאשָׁם הַיּוֹם.

     

     

    חושבת על זה שפעם כולם היו בכתת גן,
    נשמע צחוק של ילדים ממש גן שלם
    של כל הפרחים המדהימים שאינם עוד עימנו
    והיום הם בגן עדן שבו אלוהים הוא הגננת
    וכל כך הרבה זעקות מבתים רבים.

    יהי זכרם ברוך

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/7/14 20:30:

      צטט: דוקטורלאה 2014-07-26 21:50:51

      מה שתארת , עבר העם היושב בציון יותר מפעם אחת. והיתה התאוששות של אלה שעולמם לא חרב, והיו תקוות כי זו הפעם האחרונה, והתקוות נכזבו. השיירה צועדת בדרך קשה, ובכל זמן נופלים ממנה אנשים, והשאר ממשיכים ללכת. מאחלים זה לזה המשך ללא פגע, והדרך מתמשכת, ובצידיה קברים חדשים.

       

      שוש - מכבית - יעל - דוקטורלאה - סוקרטס - עין

      תודה שהייתם

      לימים טובים

        27/7/14 07:46:
      יהי זכרם ברוך!
        27/7/14 07:00:
      יהי זכרם ברוך
        27/7/14 01:04:
      אהובה את כתבת אותי בימים שאבדו בי המילים, בדיוק בשל אותן שלוש נקישות...היום הן מגיעות בכל מיני ואריציות, רק הכאב נותר אותו הכאב...חיבוק לשבוע טוב.
      אוי, אביה. לי אין מילים לדברים האלה.
        26/7/14 21:50:
      מה שתארת , עבר העם היושב בציון יותר מפעם אחת. והיתה התאוששות של אלה שעולמם לא חרב, והיו תקוות כי זו הפעם האחרונה, והתקוות נכזבו. השיירה צועדת בדרך קשה, ובכל זמן נופלים ממנה אנשים, והשאר ממשיכים ללכת. מאחלים זה לזה המשך ללא פגע, והדרך מתמשכת, ובצידיה קברים חדשים.
      רק בשורות טובות
        26/7/14 07:13:

      שיבואו ימים טובים עלינו ועל כל עם ישראל

      אמן!!!

      הועבר בואטסאפ: "מי ייתן והלוואי-

      כשיגידו שריון ויתכוונו לצב, כשיגידו גזרה ויחשבו על דיאטה,

       כשיגידו מבצע וירוצו לסופר, כשיגידו כדור ויקחו אקמול,
      כשידברו על פצצות והן יהיו בלונדיניות,
      כשרצועה תהיה רק של כלב,
      כשסופר נני תהיה היחידה שתדבר על גבולות,
      כשחטיבה תהיה רק מעבר בין יסודי ותיכון,
      כשדובדבן יהיה רק פרי טעים,
      כשכתה תהיה רק בבית ספר, מחלקה רק ביולדות וגדוד רק בצופים,
      שננחם רק ילד שנפלה לו הבמבה לחול, ואמא - רק כי לא עלתה לה העוגה,
      כשקסדה תהיה רק לרוכבי אופניים.
      כשפייסבוק יחזור להיות משעמם, כששיגור יתחלף בשגרה,
      שכיפה תהיה רק מבד וכשצבע אדום יהיה רק עוד טוש בקלמר..
      אז מלחמה - תהיה רק עוד משחק קלפים..
      שבת שקטה לכל תושבי ישראל."

        26/7/14 00:18:
      פתאום החיים מתהפכים ולא חוזרים אף פעם למה שהיו..
        25/7/14 17:05:

      היי אביה,

       

      אני מקווה שכל זה ייגמר בקרוב ושנוכל להבין לשם מה יצאנו למערכה הזו ומהם ההישגים שלנו ממנה......לפני שטקס הנקישות של הדלת עם בשורות איוב אותו תיארת בשיריך ובכישורך הרגיל יוכפל וישולש שוב ושוב עד שתגיע למקהלה של ממש........

       

      שבת שקטה

        25/7/14 14:18:

      אביה...
      כתבת כל כך יפה...
      וזה כל כך עצוב.....
      ~~~ ♥

        25/7/14 12:16:

      עצוב , עצוב .
      מתי יבוא שלום ?

       

         

      ''

      נוגע ועצוב נורא! יהי זכרם ברוך.
        25/7/14 10:39:
      יהי זכרם ברוך
        25/7/14 09:58:
      מרכין ראש1
        25/7/14 09:51:
      כמה עצוב וכצה כואב...32 נקישות בדלת את ה-♥ מפלחות בזעקות שבר וכאב שלא ייגמר...והפרחים הללו..לא יצחקו ,לא יבהו,לא יצמחו ויפריחו ניצנים משלהם, לא יאהבו ובעיקר, לא ינשמו עוד...מילותיך נוגעות וחודרות ל ♥ כולנו אביה. יהי זכרם ברוך
        25/7/14 09:18:
      כל המלחמות עצובות ומחירם כבד. נדע גם ימים אחרים. סופ"ש שקט ומבשר טוב. <3
        25/7/14 08:27:

      הכל בסימן שלוש בשורות
      ורק הד הזעקה
      והכאב שאחריה
      נותר לשנים 

        25/7/14 00:53:

      אביה יקרה לליבי ♥

      כתבת מילים חזקות וצובטות 

      יהי זכרם ברוך

       

      * חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך

        25/7/14 00:05:
      בכל המלחמות הסיפור חוזר על עצמו... מתי והאם זה יגמר פעם?
        24/7/14 23:17:
      העצב העמוק עוטף את כולנו
        24/7/14 22:39:
      דממת מוות. היא דממה קשה. זעקה מתוך הנשמה. ראיתי את האם שהקליטה את בנה כי חשה שייהרג. בכיתי. כמה בכיתי ואיני כלל מכירה. שיבוא כבר השקט . וממש לפני שנייה נפלו פה טילים, הוצאתי את בני מהמיטה מתוך שינה. ימים של שקט. אמן במהרה!

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אביה אחת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין