כותרות TheMarker >
    ';

    קורינה: סופרת, מוציאה לאור, הופכת עולמות

    בלוג דעתן, לכל-הדעות. בין ספרות לסאטירה.

    ארכיון

    אני חוזרת מפגישה עם משה שרת, דיין, ואריק שרון גם

    4 תגובות   יום שישי , 8/2/08, 11:41

    עימות בין משה למשה
    למשל הסיפור ההוא, אתם יודעים...


    נגיד שמעמידים על הבימה את משה שרת, מצד אחד - ואת משה דיין, מן הצד השני.
    עכשיו צריך להכניס את היד לנהר הזמן ולדלות רגע או שניים. משהו צובע את המים בצבע לא נעים.
    קיביה?
    שיהיה.

    ביום רביעי, ה-14.10.53 מודיע המנכ“ל גדעון רפאל לשר החוץ שלו - ושרת רושם זאת ביומנו - כי ידוע לו שמתוכננת תגובה על הריגת האישה והילדים ביהוד. הוא מציין שבישיבת ועדת שביתת־הנשק, נציגי ירדן הצביעו בעד גינוי ו“קיבלו על עצמם למנוע תועבות כאלה בעתיד.”
    שרת רושם ביומנו, “באתי לידי מסקנה כי אנו עומדים עכשיו שוב במעין אותו מצב שבו מנעתי פעם תגובה ועל ידי כך נפסקה שלשלת מעשי הדמים לשבועיים ומעלה...”


    הוא מטלפן לקולגה, שר הבטחון.
    לבון אומר שיימלך בדעת ב“ג.

    בהמשך היום, בנוכחות לבון, מגיע מכתב המבשר כי מפקד הלגיון הערבי מבקש עזרת כלב בילוש ישראלי על מנת להתחקות על עקבות רוצחי המשפחה ביהוד - בתוך שטח ירדן - וכי מנוי וגמור איתו לעקור הרע מהשורש. לבון נשאל על ידי שרת, כרשום ביומנו, אם בנסיבות אלה יש שינוי בכוונה “להגיב”. (עדיין לא נכנס ללקסיקון הביטוי “פעולת תגמול”).
    לבון עונה, “אין שינוי.”


    שרת קורא ללבון לשיחה בארבע עיניים. “אמרתי כי זהו משגה חמור והסברתי דעתי.... פנחס לבון חייך אופיינית. נראה כי שר בטחון רואה עצמו חייב להמציא סיפוק לאנשיו. ב“ג, אמר, לא קיבל דעתי...”
    שרת, המכהן כמ”מ ראש הממשלה - בעוד ב“ג, בחופשה שאינה חופשה, מסייר בארץ וקובע גורלות - כותב לב“ג ומציין זאת ביומנו: “עלי לבקשו לנטול לידו מייד את רסן ראשות הממשלה, ביום ראשון הבא כבר לא אשב־ראש בישיבתה.”

    משה שרת, מתי נודע לך לראשונה על פעולת קיביה?
    ביום ה’, ה-15.10.03.
    היה בוקר נאה אך צונן במקצת. עננים מבשרי גשם. הגעתי למשרד החוץ. גדעון סיפר על מאורעות הלילה. לפי הידיעות הראשונות מהצד שכנגד, נהרסו בכפר אחד בלבד כשלושים בתים. תגובה בהיקף ובכוח מחץ כזה עוד לא הייתה.


    איך הגבת?
    התהלכתי בחדרי אנה ואנה אובד עצות ומדוכא עד היסוד מהרגשת חוסר אונים. לבסוף החלטתי להציע בישיבת הממשלה הקרובה כי כל החלטה על מעשה תגובה תהא טעונה אישור מראש מאת ועדת השרים לענייני חוץ ובטחון.

    אתה הרי יודע ערבית על בורייה. הסתפקת בדברי גדעון?
    היה יום ‘לחוץ’, כמו שאתם אומרים עכשיו. ישיבות, ישיבות, ישיבות. מטה משקיפי האו”ם מצד אחד, אחר כך מנהל “בנייני האומה” - הסתיימה תערוכת “כיבוש השממה”. ביקרו בה 554.000 איש! מאורע ציוני מובהק, מרתק ומרענן. היעל החינוכי היה לעילא ולעילא! הפסטיבל המוסיקלי ל-1955 על הפרק, קבלת פנים לכבוד שינוול, יהודי, לשעבר שר ההגנה הבריטי - הכל על חשבון משרד הביטחון. התהלכנו אכולי קנאה לשפע זה של אמצעים שנתברכו בהם בעוד שמשרדנו נהרג על כל פרוטה, בייחוד בתקציב קבלת אורחים - -
    מסיבת עיתונאים על הישיבה עם מטה משקיפי האו”ם...

    לא היה רגע לנשום, לעצור, לחשוב?
    האמת שהגיע מכתב ‘מקסים’ - כמו שאתם אומרים עכשיו -ממזכירי האהוב, אורי לובראני. קראתי את המכתב כשותה גביע משקה צונן ומשיב נפש בלגימה אחת - מכתב רוטט ונוצץ כולו, מלא משובת נעורים ורוח טובה. אמרתי לפרק את המתיחות שמסביב - כינסתי את חמשת אנשי הלשכה וקראתי באוזניהם את המכתב. נהנו הנאה רבה, התפעלו וצחקו.

    נשמע קצת, כמו שאנחנו אומרים עכשיו, מין הלם קרב כזה.
    לחוץ, לחוץ. בלילה, בבית, הקשבתי לרדיו רמאללה.
    פלצות אחזתני למישמע התיאור של החורבן באותו כפר ערבי: עשרות בתים הרוסים והרוגים לעשרות.


    משה דיין, היית אז הרמטכ”ל, לא? רוצה להגיב?
    במלים? הצבא לא מגיב במלים. זה התפקיד של משרד החוץ.

    אדוני שר החוץ?
    נו, הם רצו שנפיץ איזו גרסה מגוחכת שלצה”ל לא הייתה יד בדבר אלא “תושבי הספר שבערה חמתם להשחית וכו’”.
    למה משרד החוץ צריך להתחייב לאחריות מפורשת לדבר שהתנגד לו מלכתחילה? התנגדתי למעשה תגובה שגרתי.
    אילו היה לי חשש להרג רב כזה הייתי מרעיש עולמות!


    איך גמרת עם דיין?
    יום א’ 25.10.53.

    התקבל מכתב מגדעון רפאל מניו־יורק: משה דיין הודיע שם כי שרת לא התנגד לקיביה.

     ***********************************************

    כאן מתקיימים שיח ודיון. הכוכבים בשמיים. 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/2/08 05:47:
      תודה מקס, שיניתי בהשראת התגובה שלך.
        9/2/08 05:45:

      תודה, מקס. עטיפת בארץ לא ידדעתישרון מטיל את צילו לאורך ספרי האחרון "בארץ לא ידעתי". תוך עבודה על הספר קראתי רבות ביומניו של משה שרת, כמו גם באינספור מסמכים בארכיון צה"ל, בספרים ותעודות. בספר, שהוא רומן רב-קולי, יש שבעים קולות. הרשומה הזו הועלתה בתהליך העבודה, לא מצוייה בספר.

       

        9/2/08 05:40:
      תודה על העדכון הצודק של הכותרת!
        8/2/08 14:33:

      כלומר - שום דבר לא התחדש עד היום.

       

      יש להוסיף את חלקו המשמעותי ביותר של מפקד הפשע ההוא - אריאל שרון.

      בפקודת המבצע כתב:

      "מקסימום הרוגים ומקסימום נזק."

      אם תרוצו עוד תספיקו

      רשומות חשובות

      פרופיל

      corinna hasofferett
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      בלוגרים כותבים על האירוע בצוותא ב-18.11.08

      בלוגים דעתנים: "חזק חזק ונתחזק!" Commentaries

      יש מה לעשות ביום ראשון בתשע בבוקר

      רשומות חשובות

      אם תרוצו עוד תספיקו

      בלוגרים כותבים על האירוע בצוותא ב-18.11.08

      בלוגים דעתנים: "חזק חזק ונתחזק!" Commentaries

      יש מה לעשות ביום ראשון בתשע בבוקר