כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Animatorit

    אנימטורית.
    אנימציה ולא רק.

    ארכיון

    הרוח העולה - ביקורת, ארט וסטוריבורד

    0 תגובות   יום ראשון, 27/7/14, 08:54

     

    ''

     

    "מעולם לא שמחתי על כך שהפכתי לבמאי" הייאו מייזאקי אמר לפני כמעט שנה במסיבת עיתונאים, "אבל שמחתי מאוד על כך שהייתי אנימטור, פעמים רבות". הוא הוסיף והגניב צחקוק משועשע. 

     

    השבוע עלה בארץ סרטו האחרון "הרוח העולה" ובינתיים הביקורות על הסרט משקפות תמונת מצב מעניינת בקשת שנעה בין שנאה, אהבה, אכזבה והערצה. אני התיישבתי באולם 1 בפסטיבל ירושלים וניסיתי להרחיק ציפיות מיותרות. באתי מוכנה ללא הכנות, לא רציתי להגיע להקרנה כמבקרת, אלא כצופה מן השורה. אבל אינני יכולה להיות קהל רגיל בסרט אנימציה, כי אני אנימטורית.

     

    צפו בטריילר הכה יפה של הרוח העולה:
    ''

     

    "להיות אנימטור פירושו להנפיש שוט שכמעט אינו חשוב, לצייר בו את הרוח היטב, לעשות את המים כמו שצריך ולוודא שהאור מבריק כראוי", מייזאקי תורם את משנתו. מן הצד השני, להיות אנימטורית שצופה בסרטים זה לעקוב אחר כל אלה, לא רק בנשימה עצורה אלא בתחושת ביקורת מתמדת. לא להחמיץ אף שוט. שוט? לא להחמיץ ולו פריים אחד בודד. הרוח העולה מרהיב מהבחינה הזאת. כמעט מושלם, ללא פגמים. הרוח שעוברת בדשא מעולם לא הייתה פיוטית יותר. הדשא בסצינות החלום נע כמו ים ירוק גדול בתנועה מתמדת. בחלומות שמופיעים בסרט אין רגע מנוחה, הדמויות כל העת בתנועה ואם לא הן, הרקע יספק את התנועה הזאת.

     

    ''

    קונספט ארט לסרט ותחתיו פריים מתוך הסרט. הקונספט יעביר את הכיוון אליו שואפים להגיע בסרט והוא בדרך יהיה הדבר הראשון שיהיה קיים מבחינה ויזואלית. 
    (לחצו על כל התמונות כדי לראות אותן בגודל מלא).

     

     

    ''

     

    מחוץ לחלום, המציאות שבסרט לא נעה הרבה, כלומר לא יותר מהרגיל. למעשה, מייזאקי יכול היה לצלם את הסרט באותה מידה ולא להנפיש אותו. הסרט הזה ברור, קוהרנטי וכלל לא פנטסטי או מוזר, כפי שציפיתי. לקח לי כמה ימים טובים להחליט אם אהבתי את הסרט או התאכזבתי מהבחירה הזו. קיוויתי שיהיו אלמנטים פנטסטיים כלשהם והנה נחת לרגלי סרט ריאליסטי למדי, איטי יחסית, המתאים מאוד לסרטים המדודים של פסטיבל ירושלים. ובעצם, מה ציפיתי. אחרי שהפכתי בדברים לילה או שניים צריך להודות: הסרט ה"ריאליסטי" הזה מצוין. את מקום הפנטזיה תפסו החלומות. את החלל צריך למלא בסאבטקסט. הסרט מעניין ומתאגר הן ויזואלית והן בפיוט שבו. ואם רק היינו מורידים את שמו של מייזאקי מהטייטל אולי היינו מורידים גם את הציפיות המוגזמות. אבל זה בלתי אפשרי, כמובן, כי במידה רבה הסרט עוסק במייזאקי עצמו.

     

     
    ''

     

    ''

     

    פריימים מתוך הסטוריבורד (ויה Ghiblijam)

     

    מבחינת הבימוי, מייזאקי לא החליט אם הוא יוצר הפעם עבור ילדים או מבוגרים. מרבית הסרטים של מייזאקי הם סרטים לילדים שמתקבלים היטב גם אצל המבוגרים. הפעם נדמה שזה שהוא פונה דווקא למבוגרים. אלא שפה ושם יש משהו במשחק, בקצב ואולי ובהגזמה שפונה יותר לילדים. במקומות הללו התנתקתי לרגע מהצלילה לתוך הסרט והניתוק הזה אילץ אותי להסתכל בייתר דיוק על הויז'ואל, במקום להתרכז בעלילה. אבל העובדה שכל כך הרבה מבקרים בארץ ובעולם ציינו בעיקר את זה - כמה הוא בעיקר מרהיב, אולי אומרת משהו על החיבור או הקצב הכללי של הסרט עבור רוב הצופים והמבקרים. ביל פלימפטון למשל כינה את הסרט "משעמם" וקיווה שמייזאקי יעמוד בהבטחה שזהו סרטו האחרון.
    הדעות על הסרט מגוונות ונדמה לי שחוויתי את רובן תוך כדי צפייה. הסרט הזה ללא ספק דורש אורך רוח, אבל אם מוותרים על הציפייה למייזאקי המוכר ומתמכרים לו, החוויה מהפנטת. 

     

    ''


     

    ''

     

    פריים מהסטוריבורד ותחתיו פריים מהסרט הסופי. 
    ולמטה: דף עם מהלך האנימציה, גיף עם האנימציה ופריים מהסרט.

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    זה סרטו האחרון של מייזאקי, כך הוא הצהיר, ודומה שזו מתנת הפרידה שלו. במהלך הסרט החלפתי שוב ושוב את דעתי: האם מייזאקי הוא ג'ירו, גיבור הסרט, הילד שרוצה לעוף אבל נדון לצייר תעופה (לצייר? מישהו אמר אנימטור?), או שמא הוא המאסטר שמכוון את הנער? ככל הנראה התשובה היא גם וגם. באמצע הסרט ג'יאני קאפרוני, מהנדס האווירונאוטיקה האיטלקי, לוקח את ג'ירו למסע תעופה שקורה בחלומו של ג'ירו. "גם אני מעולם הוא הטסתי מטוס" אומר המאסטר לנער, "אבל אני יודע לתכנן אותם". ברגע הזה בסרט, המאסטר האיטלקי עף לדרכו ומנופף בידיו מרחוק: "עוד נפגש". ואני חשבתי לעצמי - בזה הרגע מייזאקי סיים להנחיל את משנתו לדור האנימטורים הבא ונופף לנו לשלום.

     

    הנה הקטע הנהדר הזה: 
    ''

    למה מטוסים?
    נראה שלא סתם בחר הייאו מייזאקי דווקא בנושא הזה, שכן כל חייו סובבים סביב מטוסים: להוריו היה עסק חלקי חילוף למטוסים בזמן מלחמת העולם השנייה, במהלכה נולד מייזאקי, ולימים אולפן האנימציה שהקים וזכה לשם ג'יבלי, נקרא על שם מטוס שעיצב - רגע, זה נשמע מוכר: ג'יאני קאפרוני. המטוס שלו נקרא גם "רוח מדברית".
    בסרט עושה מייזאקי מחווה לקאפרוני האיטלקי כמו גם לג'ירו הוריקושי היפני. הוריקושי שהיה אחראי לתכנון מטוסי הקרב של יפן במלחמת העולם השניה, כתב בספר הזכרונות שלו על התנגדותו למלחמה חסרת התועלת. ומייזאקי - דרך המלחמה מנסה לדבר על חלומות, דרך רעידת אדמה על אהבה. נדמה שאיתני הטבע בסרט הזה הם דמות לא פחות חשובה משאר הדמויות שמאכלסות את הסרט. ואולי איתני הטבע מרמזים על כל מה שמתחולל מסביב, כמו המלחמה שכמעט לא נוכחת.

    ''
     ג'ירו האמיתי והמצויר.

    ארט
    בינתיים יצא ספר ארט שכולל פריימים מהסרט, עיצובי דמויות וסטוריבורד. ובנוסף יצא ספר שכולל את הסטוריבורד בלבד. הנה כמה דוגמאות (ויה HalcyonRealms)  

    ''

    ''

     

    ''

     

    והנה פריים לייאאוט ותחתיו פריים מהסרט הסופי. זהו שלב התכנון שמגיע לפני האנימציה. בהשוואה בין הלייאאוט לבין הפריים הסופי מהסרט ניתן לראות כיצד הכל מתוכנן עד הפרט האחרון: ההקפדה על הפרספקטיבה, הצבעוניות ואפילו הצללים. לאחר מכן תתבצע האנימציה ואחר כך ניקוי הקווים והצביעה עד לקבלת הפריים הסופי. (עוד לייאאוטים כאן).

     

    ''


    ''

    עוד לייאאוט. תכנון לא נכון ייגרום לצופים לבלבול בשל העומס הרב בסצינה.
    בוידאו מתחת - סצינת רעידת האדמה הנפלאה. בדקה 0:16 יופיע שוט דומה לזה שבלייאאוט שכאן. ניתן לראות שזה לא שוט זהה כי הזווית שונה, אבל דווקא כך אפשר להבחין בירידה לפרטים, בדיוק הרב בין השניים וההקפדה על המשכיות.

    ''

    ''

    האם זה באמת הסרט האחרון? 
    "אני חושב שכל עוד אוכל לנהוג, אמשיך להגיע לסטודיו". אומר מייזאקי. הוא מתאר את הקשיים שעוברים עליו בגילו, את השעות הארוכות הוא כבר לא יכול להכיל ונאלץ לצאת בכל פעם יותר מוקדם. בגלל בגידת הגוף הוא טוען שזה הפיצ'ר האחרון. אבל אין זה אומר שהוא לא ממשיך לעבוד על סדרות ולצייר מנגה.
    מייזאקי אוהב להיות אנימטור. לעומת אנימציה, שניתן לראות בה את התוצאה הסופית בסיום כל סצינה, כך הוא מתאר, להיות במאי מבחינתו זה מתסכל כיוון שהוא צריך לחכות לשמוע מה לכולם יש לומר על הסרט. ואולי זו דרכו לחזור לעשות את מה שהוא הכי אוהב או כפי שהוא ביטא בהומור כשדיבר על הפרטים הקטנים באנימציה: "זה יכול לגרום
    לך אושר לשניים-שלושה ימים. או לפחות לשעתיים".

     

    ''
    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      talotan
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      סינמסקופ - יאיר רוה

      זאב זאב

      אמנון וינר