על הגיבורים האמיתיים ב"צוק איתן"
בשבוע החולף שיניתי דעתי שוב ושוב בכל הקשור לנכון וראוי לעשותו מול הנבלות מהחמאס. מצד אחד הצטרפתי לעצומות ודפי "פייסבוק" שקראו "להפסיק את החמאס" (ולא את הלחימה), ושפכתי מררתי באוזני מי שרק הקשיב לי, על "ביבי הפחדן" ועל שעת הכושר המוחמצת וכו' וכו'. התסכול חגג ולרגעים נדמיתי בעיניי כאחרון הטוקבקיסטים, מימין כמובן. בעוד שלרגעים תהיתי האמנם יש פתרון צבאי בכלל. היו רגעים בהם אני כבוגר מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה, כמי שבשתיהן היה "פיון" בחבורות הפיקוד של גנרלים רבי תהילה ותעוזה, לא יכולתי שלא להסכים עם גיבורי אותם ימים כאביגדור קהלני, אפי איתם ועוד, שהאיצו בצה"ל לתקוף ולמגר. והיו רגעים בהם הטעם החמוץ מריר של התסכול עלה בגרוני, כשהבנתי שאנו ממולכדים ואפילו תלת-משמע. שאין פתרון ובוודאי לא פתרון קסם והדבר היחידי שנותר לנו לעשות הוא לקצץ בהפסדינו, ללכת על נסיגה והפסקת אש ולפרוק את התסכול בתחביב הלאומי הוותיק – האשמות וועדות חקירה. האמת היא שבין הרגע בו נכתבו הדברים האלו ועד שתקראום, קרוב לוודאי שאשנה שוב את דעתי... וכל ההקדמה המתסכלת הזו לא נועדה אלא כדי לקבוע עובדה אחת, אשר בנכונותה אני משוכנע – העובדה לפיה גיבורי המלחמה הזו האמיתיים, הם אותם מג"דים ומח"טים שנכנסו לעזה. קצינים אלו הינם כולם ממיטב הלוחמים וכולם עזי נפש, כמוהם כסוסי מלחמה הבוטשים ורוקעים ברגליהם, נכונים לקרב. אך בה בעת כולם מושלים ברוחם ולא מתקדמים צעד אחד נוסף מעבר לפקודות שקיבלו, נושכים שפתיים מן הסתם, אך מצייתים. לי ולבני דורי כמעט בלתי אפשרי להבין מג"ד כזה, שכל השטח שכבש אחרי 48 שעות של לחימה הינו פחות מקילומטר מרובע אחד(!) לנו, לבני הדורות שידעו וחוו קרבות של טורי שריון דוהרים (וגם נסוגים, כשצריך היה) ולמי שזוכר שלא תמיד פינו נפגעים במהלך הקרב אלא בסיומו (ולא חשוב מה סיפרו אחר כך...), הרי שלנו, לאותם "חתיארים" שעולם המושגים שלהם נצרב ב-, 67-73-82 - אין בכלל דרך להבין את הקצינים האלו, שנדרשים לאיפוק וסבלנות נדירים בעוצמתם ושעבורם חייל פצוע או חלילה הרוג, הינו כישלון בתפקוד ושסיוטם הגדול הוא חטיפת חייל ואפילו גופה. האמת, במחשבה מפוכחת, החבר'ה האלו גיבורים גדולים בהרבה מכל השמות המפורסמים של אותם ימים, בעלי העיטורים וגיבורי הספרים. כי דומני שכאן נכונה יותר מאי פעם קביעת החכם מכל אדם (משלי טז') "טוב ארך אפיים מגיבור, ומושל ברוחו מלוכד עיר". ורק אוסיף כי אין בכל שכתבתי כאן בכדי לקבוע עמדה לגבי מה שכונה השבוע "הדשדוש" של צה"ל זה שקבלנו באדיבות ביבי ובוגי. אלא שנכון לרגע זה, כל החלופות גרועות באותה מידה ומוטב גם שכל אוחזי המקלדת למיניהם – פשוט נרגיע ונחכה לבאות.
|