כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ProducTivity

    על החיים מול המסך, הזוגיות מאחוריו והילדים שמלכלכים אותו כל הזמן.

    קורבנות האולטימטום

    3 תגובות   יום שלישי, 24/4/07, 22:12

    השאלה האם בת זוגך היא האחת והיחידה הינה חסרת כל משמעות. 

     

    כבר התגוררנו יחד שישה חודשים ונסיעה גדולה עמדה לפתע על הפרק, מעבר למדינה חדשה, רק שנינו בארץ זרה.

    סוגיית "יחסינו לאן" עלתה לסדר היום והייתי חייב לעצמי תשובה,

    לפני שאני מטלטל אותה עימי לשווא וחלילה מבזבז את זמנה.

    השאלות החלו לרחף מעל הספה. האם היא האחת. האם נועדנו זה לזו.

    האם ברור לי כי בנסיעתנו אני מכריז על כוונותיי לחתונה...

    על חששותיה שלה לגבי לא נתתי את הדעת. עשיתי את מה שאני עושה תמיד, מתמקד בבעיות שלי. הן הרבה יותר רלוונטיות. אז אמנם יעברו עוד חודשים בטרם יגיע תאריך הנסיעה, אך אצלי כבר החלו מיחושים מדאיגים.

    לא ספקות קלים, לא הרהורים, כאבים פיזיים ממש.

    זה התחיל בלחץ קל בסרעפת כל פעם שהשאלה ניקרה, והתמקם ככיס-אוויר בחזה. האם היא האחת והיחידה... האם נועדנו זה לזה... אאאוצ' כואב.

    אין ברירה, נדרשתי לטפל בסוגיה בנחישות הראויה.

    קבעתי תור לקופת חולים. בניתי על ישיש פולני שירשום לי אוטומטית כדורי הרגעה, אבל במקומו קיבלתי רופאה צעירה ועל שולחנה הפוך ספר בשם "ריפוי הוליסטי ללא תרופות" או משהו דומה.

    אחרי שהקשיבה היא הביטה בי בחיוך רחמני ואז הנחיתה עלי את הבשורה.

    "תשמע, אני יכולה לתת לך אקמול פורטה ולשחרר אותך לדרכך, אבל יש לי תחושה שהיום זה כאב בחזה, מחר זה צוואר תפוס ומחרתיים זו מיגרנה...

    כדאי שתפתור קודם את הבעיות שלך עם עצמך, ותראה שהכאב יחלוף מעצמו. אתה מתייסר בגלל משהו, ברגע שתפתור אותו יוקל לך" .

    היא לא רופא, חשבתי לעצמי היא קוראת בחזה. כל הכבוד למכבי.

    מאולף מההבחנה חזרתי הביתה וסגרתי עם אפרת כי ניסע יחד לאיטליה.

    נשכור לנו חדר בדרום רומא ונחייה כמו גדולים. מה כבר יכול לקרות. צריך לקחת החלטה לקחתי את הקרדיט לעצמי. כך בזכות עיתוי מוקדם וקופת חולים ניצלתי מהאולטימטום המוכר של "אנחנו-מתחתנים-מתישהו-או-נפרדים-עכשיו?"

    המעמד שמפריד או מחתן את מרבית הזוגות שאני מכיר.

    אין ספור גברים נופלים קורבן לאולטימטום הקלאסי ומציעים נישואין רק אחרי שקיבלו איום מפורש או מרומז מבנות זוגן. זה מיותר. הם יכלו להקדים אותן עם הצעה רומנטית אוטנטית ומלאת כוונות, אך הם משכו את הזמן כאילו חייהם תלויים בזה, כאילו שדרוש להם עוד חודש בכדי לאושש את ההחלטה הגורלית.

    זה כמובן אינו המצב, הם ידעו גם קודם מה כוונתם,  הרי בשנייה שהם הבינו כי הם עלולים לאבד אותה, הם מיד חזרו הביתה עם טבעת וכתובה או ניצלו את חלון ההזדמנויות וחמקו דרכו החוצה. 

    הפחד ממחויבות לאישה אחת לחיים שלמים מצל על מרבית הגברים שנייה לפני ההתמסדות. המורא שמעלה השאלה "האם היא האחת והיחידה לעולמי עד" רב כל כך, עד שאין ברירה אלא להכריז כי השאלה פסולה מיסודה. לא רלוונטית. הרסנית כמעט. חסרת כל תפקיד חיובי בבניית היחסים.

    זוהי שאלה שניתן לענות עליה רק בדיעבד. אחרי חיים שלמים ביחד. קצת אחרי חתונת הזהב ורגע לפני דיור מוגן. כל מה שאתה מרגיש כעת לגביה, לפני החתונה, הוא לא רלוונטי לטווח הזמנים של השאלה.

    הסיכוי לחוש ללא צל של ספק כי בת זוגך היא נשמתך התאומה הוא גם כך קלוש, וגם אם תרגיש כך, אין זה מחסן אותך מכישלון היחסים בשנה הבאה.

    אבל רגע, שלא תבינו לא נכון, אני לא פסימי לגבי זוגיות ארוכת שנים,

    להיפך, רק מאמין כי השאלה הזו גדולה עלינו ולא עוזרת למיסוד היחסים.

    אז במקום השאלה המסרסת אני ממליץ לאמץ גישה מקלה ובניסוח רטרואקטיבי מתבקש: והיה והיית מגיע לשיבה טוב ומגלה כי חיית עם אישה זו עד עתה,

    האם היית מאושר בחלקך? אם התשובה היא כן, קח אותה לאישה בקיץ הקרוב כל עוד לא קיבלת ממנה איום עזיבה. אין ודאות גדולה מזו. אל תחכה להארה.

    ואם בשום מקרה שבעולם אתה לא מסוגל לוותר על הלבטים לגביה, אתה יכול לעשות מה שכולם עושים. ממשיכים איתם גם אחרי החתונה.

    פרק שני בסדרה על מעצורים בדרך לזוגיות. הפרק ראשון: ההתמכרות לחיפוש 

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/4/07 00:54:
        25/4/07 00:12:

      אני אשמור את הניסוח החדש כציטוט לשימוש אישי בעתיד...

       

      ועדיין, אותי לפחות הנושא די מלחיץ. נבוך

        24/4/07 22:35:

      אהלן אלדד צוחק

      נהנתי לקרוא את שני הפרקים.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אלדד בן תורה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין