קן הירגזי
In the province of the mind, what is believed to be true is true or becomes true, within limits to be found experientially and experimentally. These limits are further beliefs to be transcended. In the province of the mind, there are no limits.
John Lilly
פוסטים פופולאריים
-
גונק והדוקטור המחורר
29/4/09 | 564 צפיות
-
אפיטף
15/2/09 | 1160 צפיות
-
גונק וסבתא שלה
19/6/08 | 525 צפיות
-
חימום
27/5/08 | 472 צפיות
-
הלוגיקה של גונק
28/10/08 | 508 צפיות
-
מה שיש לי על הסינים
22/11/07 | 1316 צפיות
פוסטים אחרונים
- אם מישהו מחפש אותי.... 23/6/15
- "אני רוצה שהיא תתחתן!" 1/2/15
- נעליים מספרות על יפה 18/4/14
- חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון 13/1/11
- משפטים 10/1/11
- עכבישה זקנה 26/12/10
אדם בחייו
אדם בחייו יהודה עמיחי
אדם בחייו אין לו זמן שיהיה לו זמן לכול. ואין לו עת שתהיה לו עת לכל חפץ. קוהלת לא צדק כשאמר כך.
אדם צריך לשנוא ולאהוב בבת אחת, באותן עיניים לבכות ובאותן עיניים לצחוק באותן ידיים לזרוק אבנים ובאותן ידיים לאסוף אותן, לעשות אהבה במלחמה ומלחמה באהבה.
ולשנוא ולסלוח ולזכור ולשכוח ולסדר ולבלבל ולאכול ולעכל את מה שהסטוריה ארוכה עושה בשנים רבות מאוד.
אדם בחייו אין לו זמן. כשהוא מאבד הוא מחפש כשהוא מוצא הוא שוכח, כשהוא שוכח הוא אוהב כשהוא אוהב הוא מתחיל לשכוח.
ונפשו למודה, ונפשו מקצועית מאוד רק גופו נשאר חובב תמיד, מנסה וטועה לא לומד ומתבלבל שיכור ועיוור בתענוגיו ובמכאוביו.
מות תאנים ימות בסתיו מצומק ומלא עצמו ומתוק, העלים מתייבשים על האדמה, והענפים הערומים כבר מצביעים אל המקום שבו זמן לכול.
|
תגובות אחרונות
-
חירות-נפש
בתגובה על הכל בסדר בדיוק כפי שהוא
-
גילהסטחי
בתגובה על "אני רוצה שהיא תתחתן!"
-
saskia
בתגובה על חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון
-
nilibek
בתגובה על ליצן רפואי
-
(עי)דנהנחושת
בתגובה על משפטים
-
jGo
בתגובה על בני סן דומינגו אדונים לגורלם
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איזה חכם על מילים היה האיש ההוא.
תודה שאספת וריגשת ושימחת שוב,
והזכרת שתמיד יש די זמן לכל
ובעצם אין לנו הזכות לבזבז.
טאמבו
גם את אוהבת אותו?
כל מילה מיותרת
1. זה הוא (עמיחי). וזה מרגש מה שאתה אומר...
2. זאת אומרת שתאנה זאת דבלה עם בוטוקס.
מה יש להגיד אחרי תגובה של מגי.
את זוכרת שפעם הגבת לי בערך כך "אתה כותב מדם ליבי" , רוצה את הכדור בחזרה?
ובדיחה- על התאנה הוא כתב לפני שהמציאו את הבוטוקס
הירהורים של חלוף היום, תחושה של שלכת ובכלל כבר חורף:)
ואנחנו ב'שעת חסד'
יופי שהבאת. מרתק לראות איך שיריו עומדים בזמן, ואיך נתן לקרוא אותם גם מההיבט של ההיסטוריה העכשיווית מבחוץ ומתוכנו. היכולת להסתכל מזוויות שונות כפי שנכתב" גם אגרוף היה פעם כף יד פתוחה"
מאותו מקור- אדם הולך אל גורלו
"אדם הולך אל גורלו"
לעומת זאת הרגליים היפות
של נערה זריזה, שחקנית טניס
- לפעמים אפילו נגד הגורל -
ליד ממטרות הזהב בדשא.
דלת רשת דקה מבדילה
בין פנים הבית ובין החוץ
רועדת הדלת, קפיץ כזה, אהבה כזאת.
אחר כך שוב רבע לשש,
כמו אז.