תכנים אישיים אימהות, אבות, חיילים, דאגה
מוקדש לכל אותן נשים שלילותיהן ארוכים ללא שינה... נפשך / מחני אדריאנה כשהלילה יורד,השקט נכנס לחדרבטריקת דלת.החושך הוא צעיף לעיניך,ואת רואה רק את עצמך.רעשי הלילה מייללים,וביניהם את שומעת את רחשי לבך.כשהלילה יורדהשקט מתפרץונפשך ...זועקת.
מוקדש לכל אותן נשים שלילותיהן ארוכים ללא שינה...
נפשך / מחני אדריאנה
כשהלילה יורד,השקט נכנס לחדרבטריקת דלת.החושך הוא צעיף לעיניך,ואת רואה רק את עצמך.רעשי הלילה מייללים,וביניהם את שומעת את רחשי לבך.כשהלילה יורדהשקט מתפרץונפשך ...זועקת.
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה