אחרי שבוע של תיעוד אושר בפייסבוק, החלטתי לעשות זאת גם כאן בקהילה חשובה זו.
נראה לי שלהפיץ רגעים של אושר בכמה שיותר מקומות, יש בזה ערך ויכול אולי להוסיף מעט שמחה דווקא בימים שכאלו.
אז ביום הראשון הצטרפתי לאותו פרוייקט 100 ימי אושר שרץ לו עכשיו באינטרנט... בו אדם נדרש לתעד בכל יום רגע אחד של אושר, גם אם הוא מרגיש שרוי בים של כאב... http://www.100happydays.com/
ביום השני של האושר, לא השכלתי לעמוד במשימה כמעט פרשתי אחרי יום...
אבל אז הגיע לו היום השלישי ושבתי אל המיגרש, בצעדים מדודים, מעט נבוכה, עם לא מעט לבטים
בהתאמה לצעדים המדודים, היום השלישי לספירת האושר, התחיל עגמומי רק לעת ערב נכנס לו ניצוץ חזק של אושר כשהתבוננתי על הבנות שאני הכי אוהבת בעולם.
ביום הרביעי לספירת האושר התחלתי ללמד קורס גישור חדש. למרות המצב ולמרות האווירה הכללית, היה מצוין. הסתכלתי על המשתתפים והיתה סקרנות עזה ואור בעיינים הרגשתי שהולך להיווצר משהו מיוחד ובעל ערך. דווקא בתקופה זו יש ערך מוסף לייצור הבנה חדשה ומיומנויות חדשות, בכל מה שקשור לסכסוכים ולמערכות יחסים.... ולמה? זה הוא סוד שיהיה שמור רק עימי......
יום החמישי לאושר היה יום בו ממש הפכתי בלטות כדי למצוא את נקודת האושר היומית אז פניתי לבקש עזרה משתי בנות חמודות, שדפקו הופעת אושר במיוחד עבורי..
ביום השישי לספירת האושר, כבר קרה משהו אחר.. פתאום האושר התגנב לליבי כבר על הבוקר ולא הייתי צריכה לחכות לסופו של היום כדי לדוג איזה דבר אושר יומי...
הלכתי לשחיית בוקר בבריכה המקומית במושב מים הם הדרך המהירה ביותר עבורי לדלל את העצב ולהגביר את האושר... לא חושבים יותר מדי...
המשך יבוא.... |
