לפני שלושה שבועות פתחתי בתקופה חדשה (והמבין יבין), במסע חדש...

ומאז, אני מפתיעה את עצמי ואנשים אחרים בחיי.

לפני חודש וחצי בערך עברתי תפקיד בעבודה.

אפשר לומר שהתקדמתי.

מעוזרת שיווק עברתי להיות עוזרת מנכ"ל.

ויותר מעברתי אפשר לומר שאני דאגתי שאעבור, כי אני יזמתי את זה.

ואמנם עכשיו אני עדיין לא לומדת באוניברסיטה כי הכאבים לא עברו אבל כן משתפרים...

 אני בכל זאת לומדת המון בתפקיד החדש.

יש לי מזל שמקום העבודה שלי מאפשר לי לעבוד בזמנים שלי ולהיות אחראית על עצמי.

לא יאמן איזו הקלה זו כשאין מי שמסתכל מעבר לכתף.

כשפשוט סומכים עליי שאעשה מה שצריך לעשות.

ובנוסף, כיף שמתאפשר לי ליזום ולשנות בלי התנגדות מהמנהל שלי (המנכ"ל).

ולכן תליתי על הלוח שליד השולחן שלי שלט שאומר:

Sabkuch Milega

Everything is Possible

למי שלא היה בהודו ולא מכיר את המושג סבקוצ' מילגה רואה את התרגום בעברית ובאנגלית.

מה שחשוב זה שבהודו, זאת הגישה, לגבי הכל.

כל דבר שתרצה...אפשרי...

וההודים יוסיפו נידנוד ראש מימין לשמאל שבעצם יכול להיות בעל כמעט כל משמעות.

ואת זה אני מספרת לכל מי שנכנס למשרד...

לעובדה שהגוף שלי עדיין קצת חסר "כח"...

And now for something completely different.

לפני שבוע הייתי בסדנא מדהימה של איל שני מהדרך הדרומית.: http://dao.org.il/ .

הינו בלוטן שישי שבת.

היה קסום.

למדתי המון.

נכנס בי סוג של רוגע שלא היה בי קודם.

אמנם את רוב הפעילויות לא יכולתי לעשות אבל גם מזה למדתי.

רוב הזמן ישבתי בצד והסתכלתי וצילמתי.

בעבר לרוב, הייתי נהיית מתוסכלת מלראות אנשים אחרים עושים דברים שכל כך אני רוצה לעשות ולא יכולה.

בסדנא, היה שקט ורוגע ואנשים טובים (ממגוון גילאים ועיסוקים)

 ופתאום הבנתי שכל מה שהם עושים ואני לא יכולה לעשות עכשיו זה העתיד שלי...

אני מקבלת שבאופן זמני הגוף שלי עוד לא מוכן להכל...

כשישתפר מצבי עוד יותר (תמיד כמעט במגמת שיפור)

עוד כל מיני תפיסות חיים השתרשו בי בסופ"ש שהיה...

"דברים קורים תמיד בזמן נכון".

ויום אחד השבוע נסעתי בבוקר לעבודה ושמעתי שיר ברדיו שהשאיר אותי עם פה פתוח מראיה של איך הכל מתחבר בחיים, כבוחרים לראות זאת...

היום גיליתי סוף סוף שלי מי השיר ואיך הוא נקרא.

 ולכן אני אסיים עם המילים של השיר

משהו חדש מתחיל