"ימי תשובה", "גשמי קיץ", "חורף חם", "עופרת יצוקה", "עמוד ענן", "צוק איתן". אלה המבצעים בעזה בעשר השנים האחרונות. כולם השמידו, חיסלו והנחיתו "מכה קשה". כמו האחרון, גם קודמיו; משום מה, אף אחד לא השיג את מטרתו, מלבד שקט זמני (שהוכתר כמטרה בפני עצמה).

רצועה של בסה"כ 365 קמ"ר, ארגון טרור שליט דיקטטורי ו1.3 מליון נתינים. 
אחרי כל מבצע, מוזרמים לשם חבילות סיוע של מליארדי דולרים, אלפי משאיות טעונות ב(?) וחשמל חינם. את עלויות המבצעים ומחיר המציאות הביטחונית בעזה לחברה הישראלית אשאיר למתמטיקאים מומחים יותר. בשורה התחתונה: למרות המכה הקשה לחמאס, איכשהו אלפי רקטות ממשיכות לעוף לעברנו, לצד אינספור מנהרות שנחפרות כל העת.

נעבור לגזרה אחרת, אולי משם תהיה נחמה; "מלחמת לבנון השניה".
12.6.2006, יציאה למלחמה עם 4 מטרות: החזרת החטופים, הפסקת ירי הקטיושות \החזרת השקט לצפון, מיגור קיני הטרור, חידוש כוח ההרתעה. מהמידע הידוע עד כה, אף מטרה לא הושגה. 119 חיילים נהרגו, חלק גדול מהם מאש כוחותינו על כוחותינו. 
לפי חלקי מידע שמופץ לעיתים, הגזרה הצפונית כיום היא פצצה מתקתקת, מסוכנת שבעתיים מזו שהיתה טרם המלחמה. לפי המספרים המודלפים, כנראה שהרקטות שנורות מידי פעם מלבנון זה עודפי יצור וכאלה שכבר אין איפה לאחסן אותן. 

"אִם.... וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם... וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב" (פרשת בחוקותי). לידיעת גולדסטון.