איפה אני ממקם את עצמי בקרב האינסופי הזה ברשתות החברתיות בין גדודי הזעם נגד יונית מצד אחד (שלא לדבר על הכח המוצנח הפועל עתה במנהרת גדעון לוי) לבין זועקי השבר על מה שקורה לדמוקרטיה הישראלית בעידן פייסבוק?
(מה יש להם נגדה חוץ מהפנים הצפוניות שלה? לפי הדיווח האחרון שנחת בוואטס אפ שלי היא הוקיעה פגיעה של יהודים במסגד אך שכחה להוקיע כשהתברר שיד ערבים דוקא היתה במעל). ניסיתי להימלט קצת מהרעש הזה בסלולרי אל המרקע והחבובות הזועמות רוני דניאל ואמנון אברמוביץ' (מתי הם כבר ילכו מכות בשידור חי? בשבילי?) אבל גם בכמה מקבוצות השיח המקצועי הסמרטפוני שאני לא יכול להרשות לעצמי להחמיץ בהן הגה אחד החל מחול של צוק סוער. הם לא מדברים. הם זורקים אבנים. שמתי מגן מסך. להתלבטות הזאת בנוסח מה קורה כאן עכשיו נוספה גם תחושת הבגידה/בדידות לאחר שקולגות בפדרציה הבינלאומית של איגודי העיתונאים התאהבו בחמאס כנושא הדגל של העיתונות החפשית. בכל יום ולפעמים פעמיים ביום מונפקת הודעת גינוי יומית לצה"ל הצד עיתונאים בפצצות חכמות על הבקר רק כדי להתחיל את היום. עכשיו הם התכנסו בעירק בחסות האיגוד הכל-ערבי ובעידוד היוניון הפלשתינאי והחליטו על שיגור משלחת הזדהות לעזה. אף אחד מראשי האיגודים באירופה שעיניינם עיתונות ומצבה בעיתות שלום או לוחמה לא פצה את הפה ולו רק עם ציפצוף הבנה קלוש בלבד לזכותה של ישראל ופעילותה להגנה עצמית מול אירגון הטרור שחטף את עזה. אז כאן אני ממוקם: לא רוצה לשמוע או לראות הסתה נגד התקשורת גם כשאני לא מסכים לאף מילה של פרשן וכותב זה או אחר. זכותו להנפיק תגובות ידועות מראש וזכותי לא לקרוא אותן או לצפות בהן. לא מוכן לראות באנטישמיות חדשה או אוכלוסיות מהגרים מוסלמיות באירופה את התשובה לבדידות הלא מזהרת שלנו שם. קיבלנו ציון נכשל בקרב ההסברה וגם הופעה טובה של ביבי מול תקשורת זרה לא תספיק כדי לתקן את הטעון תיקון. אנחנו צריכים לעשות שיעורי בית מחדש. כל אחד בתחומו המקצועי. במעגל החיים וברשת החברתית –מקצועית שלו.
(הצילום של יונית – יוסי זמיר. תודה על הרשות להעלותו כאן).
|
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יש גם ימין אחר.
אבל אנשי השמאל כה עסוקים בלדחוף את ראשם הנפוח לאגף האחוריים שלהם, שלא יוכלו לזהותו גם אילו עמד סנטימטר מהם.
ככה זה "אנשי רוח", ובעיקר מטעם עצמם. משוכנעים שהם נזר הבריאה האינטלקטואלי.
הבינות, שניצל?
חד צדדית במובהק.
מגישת חדשות אמורה להיות נייטרלית, ויונית אינה כזו.
בביתה ובזמנה הפרטיים שתעשה כרצונה, אך כשהיא מקריינת בטלוויזיה, התנהלותה חייבת להיות ללא פניות.
חובה לבקר ואסור להסית. הסתה משמעותה הכללה גורפת בנוסח "התשקורת השמאלנית" ובדרך כאשר המכליל משתמש בלשון נוטפת אלימות מילולית הרומזת על קשר תקשורתי מכוון ופוליטי.
התחלתי את דרכי בעיתונות הארצית ככתב ידיעות אחרונות בשטחים. משמע התנחלויות. נמצאו בהנהגת המתנחלים כאלה שהיו מוכנים לשפוט את אמינות הדיווח בלי להדביק את התווית "תקשורת נגד מתנחלים". לא כולם.
לעיתים די היה בהופעת רכב טלוויזיה או הנושא את התווית press כדי לייצר קבלת פנים עויינת. באחת - שפוט כל דיווח על פי התאמתו למציאות וכל כתב על פי רקורד מצטבר של דיווחים ו/או פרשנות. גם כזאת שאינה תואמת את דעותיך. היזהר מהכללות על "התקשורת".
וחידון קצר -שאני מעריך כי תעמוד בו בהצלחה.
מי כתב את המילים הבאות (והאם אתה מסכים עם תוכנן)
מה עושים, כשבישראל המעצמה התקשורתית אינה עומדת מחוץ למערכת השלטונית, מדווחת עליה באובייקטיביות ושופטת אותה מבחוץ בהוגנות וללא פניות, אלא רחוק מזה - היא בעצמה מעורבת עד צוואר במשחק הפוליטי, ובמובהק לטובת צד אחד, הצד השמאלני-פלשתיני?
טוב, לגבי יונית לוי זו אחת המגישות הלא מקצועיות הקיימות בתקשורת הישראלית אך לא ארחיב כאן את דעתי עליה חוץ מפרט אחת שהיא טעתה בבחירת מקצועה, מתאים לה יותר לשחק על הבמה בהבימה.
בנוגע להסברה בחו"ל, למי להסביר ואת מי לשכנע?
יש לך מושג כמה מערכות עיתונים עלו באש באירופה שהעזו רק להציג את העמדה הישראלית?
מישהו כאן מבין שאירופה כבר מאוסלמת גם אם נכון להיום אחוז המוסלמים באירופה הוא רק 20 אחוזים?
לא משנה מה ישראל תעשה מול אירופה היא כבר מראש היום הפסידה.
בעוד 20 שנים נראה לי שהיצוא הכלכלי שלנו לאירופה בכלל לא יהיה אפשרי.
אז אלו פני הדברים נכון לעכשיו גם יהיו לנו קוסמים במשרד החוץ
יום טוב לך