לתכנן, ולהתייצב מול אלף פיתויים

אליהם כלכך קל להיכנע. 
כלכך קל להישאב לנוחות הרגעית. 
כה הרבה פיתויים, כמו אלפי שדונים,

שיחדיו לועגים לתוכניותי הגדולות. 
אני הרי רוצה לסרב, להחיות את חיי וליבנות וליבנות...
והם לועגים, עושים פרצופים, מפתים: להשאב, להרוס ולדחות. 
אך כשאני לגמרי מהמצב מיואשת, שינוי מעצמי אני דורשת. 
להבדיל בין עיקר לתפל מתעקשת 
מסלקת אותם את השדונים הקטנים. 
מתמידה משתדלת, מועדת, נופלת, 

אך לא מוותרת כי יש עוד תקווה.