כותרות TheMarker >
    ';

    מילים שנוגעות...

    מילים מלב אל לב על מה שהיה וגם על מה שאולי שיהיה ...
    ובין לבין על מה שקורה ...

    טיולים , מוסיקה, מחשבות, אנשים ...


    0

    מעגל הקסמים של אסנת

    5 תגובות   יום שישי , 8/8/14, 15:38

    סרן אלון לינצנברג ז"ל נהרג במלחמת יום הכיפורים בחזית הצפונית. בין חפציו האישיים שחזרו למשפחתו נמצא פתק בו ביקש מהוריו לממן לימודים אקדמיים לחברתו דאז, אסנת בת ה-20, בת למשפחה ברוכת ילדים מבאר שבע.

    וכך היה ...אסנת למדה באוניברסיטת בר אילן, הכירה סטודנט יהודי מבלגיה, נישאה לו, ומאז היא חיה באנטוורפן למעלה מ-30 שנה. לימים, הקימה קרן מלגות על שמו של אלון ז"ל, לטובת סטודנטים מעוטי יכולת, כדי להמשיך ולקיים את מצוותו של אלון כלפיה, ולהשיבה לטובת אחרים.

    את אסנת ורסל הכרתי לפני כ-17 שנה, במקרה. הכי במקרה שאפשר. ישבתי בלובי של מלון תל-אביבי, בפגישת עבודה, וסיפרתי לבני שיחי על עמותה למען ילדים חולי סרטן. בצדודית עיני, חשתי שהיושבת בשולחן הסמוך, אשה נאה מאד, שחרחורת עם מבט חודר, מקשיבה לדברי. הפגישה הסתיימה. קמתי ללכת לדרכי. ואז, היא ניגשה אלי ואמרה:"אני יודעת שזה אולי לא יפה שהקשבתי לשיחה שלך, אבל, אני רוצה לתרום לכם, ואם לא נדבר עכשיו, עוד רגע תלכי ולא אראה אותך שוב", אמרה והושיטה לעברי את תרומתה, שהיתה הראשונה ב"רומן" שהחל מאז עם העמותה.

    לפני למעלה משבוע, תחקירנית חדשות ערוץ 10, ביקשה סיפורים על חיילים שהותירו מכתבים טרם יציאתם לקרב.  נזכרתי בסיפור המרגש של אסנת.
    הצעתי לה להביא את זיכרו של אלון ז"ל לציבור בישראל.
    כבר למחרת, צולמה הכתבה לערוץ 10. אימו של אלון אמרה כי במשך שנים לא דיברה על כך, וניהלה שיחה באון ליין עם אסנת באמצעות הסקייפ.
    במהלך ימי הלחימה האחרונים, כשגייסתי תרומות לטובת לוחמי גדוד נח"ל, אסנת המשיכה לתרום. "שתפי אותי", כתבה לי, ובתוך זמן קצר, גם עשתה...

    עבורי, הכתבה ששודרה בערוץ 10, היא  מעין סגירת מעגל עם אסנת, תשורה מיוחדת עבור תרומותיה אז.
    אישית, היה חשוב לי מאד להביא את הסיפור הזה, כי אני מאמינה שעל כל אחד מאיתנו מוטלת החובה שהיא גם זכות גדולה, להמשיך ולשאת את זכר הנופלים, ולא רק יום אחד בשנה.


    על שאלת המקריות בחיים - יש או אין, כבר דובר רבות.
    אבל, עובדה...כשגלשתי בגוגל כדי לאתר פרטים אודות אלון לינצנברג ז"ל ולהביאם כאן, גיליתי כי הוא למד בביה"ס הריאלי בחיפה. כמוני. בסניף מרכז הכרמל. כמוני.

     

    לתדהמתי, גיליתי גם כי יום הולדתו חל ב- 8 באוגוסט 1952...!!!

    לוח השנה שלי מראה כי היום הוא ה-8 באוגוסט, היום בו היה אמור לחגוג את יום הולדתו ה-62...   "מתנת יום הולדת" מאוחרת ???  אין לי שם ומילים להגדיר את מה שאני מרגישה עכשיו.

    תודה לאסנת ורסל שזיכתה אותי בהזדמנות להעלות את זיכרו של אלון ז"ל ,ולו לרגע קט. תודה לך על נדיבות הלב, התבונה והרגישות. תודה לאמא של אלון ז"ל שהסכימה לפתוח את ביתה ואת ליבה ולשוחח על כאב ליבה מול עם ישראל.

    הייתי כל כך שמחה לכתוב יומולדת שמח אבל המציאות כאן כה אכזרית וכואבת שיום ההולדת הזה "נחגג" , כבר 40 שנה , עם נר זיכרון...

    הקישור לכתבה ששודרה בחדשות ערוץ 10 : 


    https://www.facebook.com/moshik.tako/videos/10152573511987988/?fref=mentions

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/9/15 23:14:
      מרגש ומצמרר
        9/8/14 10:05:
      יום ההולדת הזה "נחגג" , כבר 40 שנה , עם נר זיכרון...
        8/8/14 19:33:
      ליבנו עם הנופלים למען ישראל
        8/8/14 17:32:

      חנה,

      סיפור מצמרר זה.

      צפיתי גם בכתבה ...

      איך שדברים מתרחשים,

      מקריות? לא, לא חושבת.

      אין, אין לי ממש מילים ...

        8/8/14 16:29:
      חנה מסתבר שהמציאות עולה על כל דמיון

      פיד RSS

      פרופיל