בסרטים אנחנו רואים את ההצהרה של "עד שהמוות יפריד ביננו" ואכן, כאשר באים בברית הזוגיות אנו נכנסים למסגרת הזו מתוך כוונה, תמימה למדי, להתמיד בה לאורך כל החיים. אלא שהחיים והמציאות מלמדים שיותר מאשר "עד שהמוות יפריד ביננו", בגלל גיל או בריאות, זה יותר "נעשה אחד לשני את המוות עד שנפרד".

כל מה שצריך זה אהבה?

בכל זאת, לא נדיר (לשמחתינו) למצוא גם זוגות שצלחו את כל המסע הארוך של החיים ביחד ושמרו על מסגרת הרמונית, אוהבת ותומכת (עם עליות ומורדות מתבקשות, שהרי אנחנו לא מלאכים בסופו של דבר) מרבית הזמן. איך התופעה הזו קוראת? מדוע ישנם זוגות שיכולים להתמיד בקשר הזוגי באופן הרמוני בעוד אחרים הופכים את המסגרת הזו למקום של כאב, מצוקות ואובדן הדרך?

הבנה ובגרות נפשית

למעשה התשובה נעוצה בהבנה ובבגרות נפשית של בני הזוג. נכון, הקשר מבוסס תחילה על התאהבות (שהוא הלהבה הראשונית שמזינה את הקשר עד אובדן חושים) ואחר כך על אהבה, שהיא הביטוי הצרוף יותר של התלות והקשר הרגשי ההדדי בין שני בני הזוג. אלא שאהבה איננה חזות הכל ועד מהרה יכולה להתחלף בתיסכול, כעסים, ומריבות, וכחנות ומאבק כוחות שיכולים להתיש ולחסל גם את האהבה החזקה ביותר, בדרך אל נישואים כבויים, משבריים ואפילו בדרך אל גירושין.

אהבה היא לא חזות כל

כדאי לא להתבלבל, האהבה היא היסוד החשוב של הקשר, אבל בלעדי המרכיב החשוב לא פחות, ההבנה והקבלה של השונות של בן או בת הזוג, הדרך אל סיום הקשר או העכרתו באופן קשה, היא רק עניין של זמן. מכאן, שקשר מוצלח ומתמיד של זוגיות ונישואין, מבוסס על אהבה והבנה של הצרכים של האחר והיכולת להכיל את הצרכים שלו או שלה, שהם בהכרח שונים ובוודאי לא זהים.

מרחב אישי 

מכאן, שהמרחב האישי חייב להיות מכובד בתוך המרחב הזוגי. במקביל, לצד ההכלה של הצרכים האישיים של כל אחד מבני הזוג וכיבוד המרחב האישי, ישנה חשיבות עצומה של המנעות מהתכנסות מוגזמת אל המרחב האישי ויש צורך לעבוד באופן מתמיד על המרכיבים המשותפים בחיים הזוגיים. יש להבין, שהסכנה של איבוד "קשר עין" עם בן או בת הזוג היא סכנה אמיתית. במקום זוג, אנו מקבלים שני יחידים, שפחות או יותר מנהלים חיים פרטיים תחת אותה קורת-גג וחולקים אחריות משותפת (שלרוב גם איננה שיוויונית) לבית ולילדים.

אמון הוא שם המשחק

מרכיב חשוב אחר שחייבים לעבוד עליו הוא שמירה על יחסי אמון בין שני בני הזוג. איננו עוסקים כאן במצבים שבהם קיימת מראש חשדנות של אחד מבני הזוג ביחס למידת הנאמנות של בן או בת הזוג, כתוצאה מבעיות רגשיות שלו או שלה, שאותה הם מביאים אל הקשר. המדובר הוא בזוגות ששנישאים מתוך אהבה ואין להם כל מרכיב של חשדנות וחוסר אמון. כדי לשמור על קשר בריא ואהבה לא מותנית, חשוב לשמור בקנאות על יחסי האמון ולא לאפשר כל בסיס לעירעור האמון, שכן האמון הוא אחד המרכיבים של אהבה ובלעדיו מתחיל עירעור וספקנות ביחס לטיב המחוייבות של בן או בת הזוג.

זהירות אויב: השיעמום..!

השיעמום, או יותר נכון, מניעתו בתוך המסגרת הזוגית הוא עוד מרכיב שצריך לטפל בו במטרה לטפח זוגיות ארוכה. מגע, חיבוק, פרח וטלפון מדי פעם עם מילות חיבה, הם מתכון בדוק. כך גם בילויים משותפים, כמו סרט, הצגה, מסעדה ונסיעות ביחד ישמרו על נושאי עניין משותפים ויחזקו אותם וכמובן ישמרו על תקשורת ויכולת שיחה בין שני הפרטנרים – שאותה קל לאבד אם לא מתרגלים אותה לעיתים קרובות.