5 קטנות
- רייטינג - "אתמול, כשלחצתי על שיגור הפוסט האחרון (שיר קצרצר), שאלתי את עצמי, כמה זמן אחרי שיגור הפוסט לרשימת התפוצה, ינשור ממנה אחד הקוראים. הנבואה הגשימה את עצמה, כמו תמיד, והיום גיליתי שנשר/ה אחד/אחת. טיפשי ולא נעים להודות, אבל זה תמיד מרגיש כמו צביטה בינונית באגו, ופקודת הזנק לרגשי התבוסתנות הקבועים שלי." כבר ראיתי כמה רייטינג יכול להעביר בלוגרים על דעתם ולהפוך עבורם לחזות הכל (וזכור לי במיוחד פוסט של בלוגר אחד שלאחר שגילה שמנוי אלמוני כלשהו ביטל את הרשמתו לרשימת התפוצה של הבלוג, פרסם פוסט מיוחד בנושא, בו דרש מאותו מבטל אלמוני לכתוב לו למייל על מה ולמה עשה כדבר הנורא הזה). "ניסיתי להיות כנה, לומר לה שזה קצת בגלל רייטינג וקצת בגלל שהקהל שלי מבקש את זה", היא מספרת שם על שיחה עם כותבת שייעצה לה להפסיק לכתוב על סקס. בד"כ כשאני כותב כאן משהו על משהו, זה כי יש לי משהו להגיד שפשוט מדגדג לי בבטן ורוצה לצאת משם. עצם הפליטה שלו החוצה ע"י כתיבה, מספקת את הצורך הזה, ממש כמו צעקה שמשחררת אותך. וממש כמו הצעקה הזו, לרוב לא משנה אם שמע אותה בן אדם אחד או 700. לא כמות העדים היא הקטרזיס פה, אלא עצם אקט ההוצאה.
* * * * *
- חם או סתם (צרכנות, פעם ראשונה) - כל-כך הרבה דברים רעים שמעתי על חברת "הוט", שאני מקפיד להימנע מהם כבר שנים. לא משנה כמה "יס" מעצבנים אותי בעוד העלאת מחירים - אני נזכר במהירות העברת הערוצים הצבית של הממיר ההוטי, ומתאפק לא "לעבור למתחרים. לא משנה כמה מגוחך נראית לי העובדה שאני משלם לבזק על "אחזקת קו", אני נזכר באיכות הקו הבינונית שיצא לי להיתקל בה בהוט - ומתאפק. גם לאינטרנט שלהם הקפדתי לא לעבור, אחרי כל מני סיפורים מרתיעים על המון תקלות והפסקות. אבל מעל כל הכשלים הטכנים, הכשל המאיים ביותר ב"הוט" הוא שירות הלקוחות. כבר שנים שמסתובבים סיפורי אימה על כמה גרוע שירות הלקוחות של הוט, כמה הם לא יודעים לשרת לקוח ואיך מי שנכנס להתעסקות איתם - מתחרט על הרגע הזה. עד כדי כך, שאפילו הוקם אתר איבה לחברה. איזה עוד חברה נותנת שירות כ"כ גרוע שהקימו על זה אתר?? ומכיוון שמודעות צרכנית דווקא יש לי - אני מאוד משתדל להימנע מגופים שלא יודעים להעריך אותי ללקוח. יום שישי, 8.2 (שזה היום), בין השעות 11:00-13:00. שעות נוחות, ואפילו לא רבות מדי לצורך המתנה. לרגע כבר התחלתי לחשוב שאולי הסיפורים מוגזמים. ב-13:00 התקשרתי לשירות הלקוחות של הוט. אחרי שהסברתי למוקדנית את הבעיה, העבירו אותי למוקד אחר, כי "כאן זה לא המוקד של האינטרנט, רק תגיד לי מאיזה עיר אתה, ואעביר אותך למוקד המתאים". הטלפנית השניה שענתה לי שוב שמעה את הסיפור, ואמרה ש... אה... מצטערת, הגעת למוקד של איזור הדרום (כנראה הטלפנית הראשונה חושבת שתל-אביב זה בדרום). השלישית הקשיבה גם היא בסבלנות לסיפורי, ופסקה ש"אתה צריך את המוקד העסקי" (את העובדה שמדובר בחשבון של עסק אמרתי כבר לטלפנית הראשונה, אגב). כן, אתם מנחשים את ההמשך - רק לחכות רגע, והיא תעביר אותי למוקד המתאים, שם אוכל לספר שוב את סיפורי על הטכנאי הנעדר. כן, בפעם הרביעית. והיא עשתה את זה, או לפחות ניסתה, שכן התוצאה היתה של צליל ניתוק. הייתי חרוץ ולא התייאשתי. חיפשתי באינטרנט את מספר הטלפון הישיר של מוקד הלקוחות העסקיים, והתקשרתי אליו.
בכל ההיסטוריה שלי עם טכנאים, מכל מקום שהוא, לא זכור לי שטכנאי של חברה גדולה פשוט לא הגיע. היו כאלה שאיחרו, אבל אף פעם לא קרה שחיכיתי לחינם, ולא זכיתי לביקור הנכסף, ואפילו לא לטלפון שמודיע על כך. אז אפילו עוד לא התחברתי להוט, וכבר אני סובל משירות הלקוחות שלהם, שמתברר כגרוע בדיוק כמו השמועות עליו?
* * * * *
- אל גור, מאחוריך (צרכנות, פעם שניה) - אחרי שירדו עלי לאחרונה על כך שאני לא טורח למחזר בקבוקים, החלטתי לנסות לעשות לפחות מאמץ מינימליסטי אחד כדי להשתתף קצת בחגיגת איכות הסביבה. אתמול נכנסתי ל-ACE וקניתי נורות פלורוסנטיות. כבר הרבה זמן שאני קורא כמה נורות פלורוסנטיות הן העתיד, ואיך יחליפו את נורות הליבון הבזבזניות בקרוב. זה נראה כמו דיל מצוין - נורה שמחזיקה במשך שנים (עד כדי כך שאפילו יש עליה אחריות לשנה), וצורכת 80% חשמל פחות מנורה רגילה - דבר שטוב גם לסביבה וגם לחשבון החשמל שלי. באמת, מה רע? נורת ה-"כאילו 80 וואט" סיפקה אור חלוש וקר. פלורוסנטי במובן הכי גרוע של המילה, ממש נתנה לחדר האמבטיה שלי אוירה קודרת, סטייל איזור מקררי הגופות בחדר מתים. הנורה של ה-120 גם לא שיפרה את המצב מהותית, והתאורה הקרה שלה ממש לא הספיקה כדי להאיר כראוי את החדר הקטן. מסתבר שהטכנולוגיה של הנורות האלה עדיין לא התקדמה מספיק כדי שיספקו אור שהוא נעים וחזק. בינתיים הן לא יכולות לעשות לא את זה ולא את זה. אז אולי אפשר להתרגל לזה, אבל אני החלטתי לא לנסות בינתיים. בנורה אחת השתמשתי למרפסת השירות של הדירה (יש לה דרישות נמוכות). בשאר המקומות החזרתי את הנורות הישנות למקומן. מה לעשות, אולי הן מבזבזות אנרגיה, אבל הן לפחות מפיצות אור חזק ונעים.
* * * * * - עברית, שפה זולה - כך נראה תקציר הפרק ששודר היום בתוכנית "האלבומים הגדולים" בערוץ 24: "בכל פרק יספר האומן והיוצר שהוציא תחת ידיו את אחד מהאלבומים הגדולים במוסיקה הישראלית על תהליך היצירה והסיפורים שמאחורי השירים. בפרק הזה נפגוש את שרית חדד עם האלבום 'סינדרלה'."
* * * * * - רק איום - ואם עברית היא שפה זולה, אז כנראה שרשת ארצית גדולה יכולה לתלות שלט כזה בחנות שלה, בלי שזה יזיז למישהו.
שבת שלום...
|