כותרות TheMarker >
    ';

    קורא עיתונים ישנים

    נוסטלגיה ואקטואליה: קטעי עיתונות מתוך ארכיון העיתונות של זאב פרי

    עיתון לכל מועד:
    http://www.iton.co.il

    לזכרו של דוד פדהצור

    4 תגובות   יום שישי , 8/2/08, 23:18
    לפני שבועות אחדים הלך לעולמו העיתונאי דוד פדהצור, מי שהיה עורכו האחרון של עיתון "למרחב".
    "למרחב" היה עיתון יומי מפלגתי שיצא לאור משך 17 שנים (1954-1971) - היה שופרה של תנועת "אחדות העבודה – פועלי ציון", מפלגה שהתפלגה ממפ"ם ולבסוף היתה בין המפלגות שהקימו את המערך. עיתון בעיצוב נעים מאוד, קריא, לוגו כחול, איורי פורטרטים של אישים במקום תמונות, ארבעה עמודים של מידע, עטוף באידיאולוגיה, וגם עמודי הספרות של יום ו' – מוסף "משא" - מהמשובחים שפורסמו בעיתונות העברית (על כך בהמשך).
    בימיה הראשונים של המדינה פעלו בארץ עיתונים יומיים רבים – רובם עיתונים מפלגתיים, אידיאולוגיים. "הבוקר" של "הציונים הכלליים", "חרות" של תנועת "החרות", "על המשמר של מפ"ם, "הדור" של מפא"י, "דבר" של ההסתדרות, "קול העם" של המפלגה הקומוניסטית ועוד. כל מפלגה, כל זרם רעיוני והעיתון שלו. אחד מאותם העיתונים היה גם "למרחב".
    אט-אט, בחלוף השנים, ועם עליית כוחם של העיתונים הפרטיים "ידיעות", "מעריב" ו"הארץ" נעלמו העיתונים המפלגתיים החילוניים מהמפה. הלהט האידיאולוגי עניין פחות את הקוראים והם הלכו ופחתו. ועד לסוף המאה ה-20 נסגרו כולם. "דבר" הוותיק היה האחרון. (היחיד ששרד את התקופה ההיא היה עיתון "הצופה", שהיה מזוהה עם המפד"ל ורק לאחרונה נסגר למעשה כאשר אוחד עם "מקור ראשון").

    ביוני 1971 התאחד עיתון "למרחב" עם "דבר". פדהצור, העורך הראשי, כאב מאוד את גזירת הסגירה, ונפרד בגיליון האחרון מקוראיו הנאמנים של עיתונו. אני מביא כאן, לזכרו, חלק מהדברים שפירסם ב-31 במאי 1971 תחת הכותרת "עם סגירת הגליון":


    "תמוה, אם לא יותר מזה, כי רק בישראל יכולים עתונאים ועתונים להאמין ולטעון, כי צמצום מספר העתונים הוא תהליך בריא וכי אין בכך כדי לגרוע מחיוניות הוויכוח הציבורי והבין-מפלגתי. גם במדינות דמוקרטיות, הלכה למעשה, כל עתון הנאלם הוא מהלומה לחופש הדיבור ופגיעה בחופש הבחירה של קוראים ויהיה מספרם אשר יהיה. איש לא הוכיח, כי רק שניים או שלושה עתונים גדולים ונפוצים הם הם הערובה הטובה ביותר לחופש עתונות. יש דוגמאות בעולם המצביעות על הסכנות שאורבות לדמוקרטיה ולחברה מתוקנת בהקטנת מספר העתונים ובהפקרת הקורא לשטיפת מוח של עתונות בלתי תלויה כביכול. ואם בעולם כך, על אחת כמה וכמה בחברה הישראלית שאיננה מצטיינת בסובלנות יתירה לדעה אחרת והזקוקה למרחב פתוח לוויכוח.
    עתונים אינם מסוג המותרות שחברת שפע רשאית לוותר עליהם. הם עדיין אמצעי תקשורת יעילים ומשפיעים, שהטלוויזיה אינה יכולה להם. לא בעולם ולא כל שכן לא בישראל. מותר להסתכן ולומר כי מדינה עם טלוויזיה ומעט עתונים תהיה פחות בריאה ובטוחה, פחות מאשר מדינה עם הרבה עתונים ובלי טלוויזיה."

    * * *

    גולת הכותרת של העיתון היתה ללא ספק המוסף הספרותי של העיתון - "משא". תחילתו של "משא" כדו-שבועון שיצא לאור בשנים 1954-1951, בעריכת אהרון מגד, כבמה עצמאית של סופרים ואמנים המקורבים למפ"ם. אחרי הפילוג במפ"ם ועם ייסוד עיתון "למרחב" הפך "משא" למדור הספרותי של העיתון. אהרון מגד היה עורכו של המוסף במשך רוב שנות הופעתו, עד לשנת 1968. עלעלתי השבוע בעמודי "משא". מדי שבוע פורסם בו פרי עטם של משוררי השירה העברית המתחדשת, תרגומי שירה, סיפורים מקוריים, מסות ומאמרים שגם היום עומדים בזכות עצמם. בשני כרכים של העיתון משנות ה-50 וה-60 מצאתי שירים של יהודה עמיחי, דליה רביקוביץ, דוד אבידן, אורי ברנשטיין, ט. כרמי, תרצה אתר, חיים גורי, נתן זך ("לא טוב היות האדם לבדו" שלו מצטנע שם בתחתית טור משיריו), סיפורים ומאמרים של דן בן אמוץ, יורם קניוק, רחל איתן, עמליה כהנא כרמון ועוד ועוד ועוד, רוב היצירות מופיעות בעיתון טרם שפורסמו בספר, חלקם מתוך ספרים שעמדו לצאת לאור. עושר גדול.

    אני מציג כאן שני שירים - אחד של תרצה אתר – "שיר חוזר" והשני של יהודה עמיחי – "ארבעה מרובעים", כפי שפורסמו ב"משא" בתחילת שנות ה-60:




      * * *

    כאשר אוחד "למרחב" עם "דבר", הפך "משא" להיות המוסף הספרותי של "דבר". בסוף שנות ה-70 לקח על עצמו דוד פדהצור את עריכת "משא" ועשה זאת עד לפרישתו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/5/09 22:36:


      תודה על איכות התכנים

       

      חיוך

        16/2/08 10:18:

      אוצרות :)

       

      תביא עוד 

        9/2/08 18:54:

       

      צטט: כחולת השפם 2008-02-09 15:48:05

      "וכוכבים באים אלייך כמו אל שמי ספינה"

       

      יופי חי

      אני שמח שטרחת לקרוא השירים שבחרתי. אלו שני שירים מיוחדים ולדעתי לא כל כך מוכרים. אבל אולי אני טועה.

       

      בכל מקרה, אני יודע שבמוסף הספרותי עליו אני מספר, כמו במוספים אחרים, מסתתרות פנינים רבות נוספות, ככוכבים בשמיה של ספינה. משקעים של תרבות.

        9/2/08 15:48:

      "וכוכבים באים אלייך כמו אל שמי ספינה"

       

      יופי חי

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      המגיד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין