השימוש בציור על בד בא כדי להחיות חולצות Tשירטס ישנות, ריפוד משעמם של בית או מכונית, או כל חפץ אחר מבד שרוצים לשנות ולהחיות.
יש צבעים הנקראים fabric paints, צבעי בד מיוחדים לעבודה במברשת או במרקרים לצביעת בד שאינם יורדים בכביסה.

אפשר לתכנן את הציור על הבד בעיפרון רך שירד ע"י שפשוף קל בכביסה, כדאי לעשות נסיונות על נייר של הדוגמא לפני שצובעים אותה. יש גם דיו שנהפכת סמויה, שאפשר לצייר איתה את הדוגמה לפני הצביעה.
כל החמרים האלה נמכרים בחנות לחמרי אמנות. בעיפרון רגיל מציירים על בד בהיר, ובעיפרון לבן על בד כהה. אפשר להשתמש בפן ייבוש שיער לזירוז הייבוש של הצבע. רצוי מאוד לא להתקרב מדי עם הפן כדי שהצבע לא "יתבשל".

רעיונות יצירתיים אפשר לקבל מכל מקום. למשל אפשר לצייר עם כלי שנקרא "מברשת אוויר" או אייר בראש באנגלית. זהו כלי שיוצר ספריי דק על הבד וע"י מיסוך בעזרת נייר דביק מונעים מהצבע ליפול על מקומות מסויימים ושם לצבוע. את הנייר הדביק הזה גוזרים לצורות שונות וזה מתבטא אח"כ בציור הנוצר על הבד.
אפשר להדביק שבלונה מוכנה מראש לבד ולצבוע את השטחים החשופים. השבלונה ניתנת לתלישה אחרי הייבוש של הצבע. אפשר לקנות את השבלונות הללו בחנות אמנות, או לגזור אותם בעצמך מגליונות שנדבקים מאליהם למטרה זו. אסור לשכוח שהבד לצביעה וגם השבלונות צריכים להיות מיושרים על משטח לפני הצביעה.
שיטה נוספת לציור היא לטבול פיסת מגבת ישנה ומקומטת בצבע ולגעת איתה בבד הנדון לציור, להשגת אפקטים מסוימים. אחרי הייבוש אפשר לעשות זאת שוב, ובעצם אין צורך לחכות לייבוש כי ככה הצבעים מתערבבים ונוצר אפקט מעניין. מי שבטוח בעצמו ובידיו יכול לצייר קו בסיסי עם מרקר שאינו יורד בכביסה, פרמננט, להשאיר אותו ככה או להשתמש בו ממגביל שטחים לצבעים. אם אתה אדם אמיץ צייר ישירות על הבד עם מברשת או טוליפ (בקבוקון צבע עם פיה דקיקה), או מרקר בד. החזק אותו כמו עיפרון והתחל לצייר. אל תעבוד בקטעים רצופים אלא בקטעים קצרים, תרים את השפופרת וצייר שוב.