הידעת, חברתי פטימה, אני כאן,  מאה מטר מגן העדן

חֲבֶרְתִּי

בֹּקֶר טוֹב, הֲיָדַעְתְּ, אֲדוֹנַיִךְ שִׁלְּחוּ בִּי כַּדּוּרֵי תֹּפֶת.

אֲדוֹנַיִךְ רָצוּ לְשַַׁלֵחַ אוֹתִי יָשָׁר אֶל...

אֲבָל הֵם לֹא יָדְעוּ כַּמּוּבָן

הֲרֵי אֲנִי גָּרָה מֵאָה מֶטֶר מִגַּן הָעֵדֶן.

כֵּן, בְּלֵב הָעִיר לְלֹא הַפְסָקָה

שָׁם בַּמִּזְרָקָה.

הַסִּפּוּר –

אֲסַפֵּר לָךְ, חֲבֶרְתִּי פָטִימָה,

לִפְנֵי שָׁנִים, אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה,  (השניה)

אֲנִי רַק יַלְדָּה, אַחַי כְּבָר כַּף רַגְלָם סוֹף סוֹף בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ דּוֹרֶכֶת בְּבִטְחָה.

אָחִי לֵיאוֹן שָׁלַח לָנוּ גְּלוּיָה.

אַבָּא, אִמָּא וַאֲנִי הַקְּטַנָּה

יוֹשְׁבִים בְּיוֹם סַגְרִיר סְתָוִי מוּל הַתַּנּוּר בַּמִּטְבָּח,

מְנַסִּים לְחַמֵּם כַּפּוֹת יָדַיִם.

הִגִּיעַ הַדַּוָּר, הוּא נָקַשׁ בַּחַלּוֹן שָׂמֵחַ, יָדַע – הַתֶּשֶׁר מִיָּד אֶל כַּפּוֹ יִנְחַת.

הוּא הַמֵּבִיא בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת מֵאַחַי, מֵאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ.

בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת אַבָּא קוֹרֵעַ הַמַּעֲטָפָה,

אִמָּא וַאֲנִי מִתְבּוֹנְנוֹת בְּיָדָיו

שֶׁיִּפְתַּח...

בְּבַת אַחַת נוֹשְׁרִים הַנְּיָרוֹת עַל הָאָרֶץ,

וּמִלְּמַטָּה מְצִיצָה גְּלוּיָה, צִבְעוֹנִית, קוֹרֶצֶת בְּיָפְיָהּ.

הֵרַמְתִּי בְּיָדִי אֶת הַתְּמוּנָה הַמַּרְנִינָה,

מַבְרִיקָה וּבָהּ מִזְרָקָה וְזַרְזִיף דַּק בְּאֹמֶץ מִתְרוֹמֵם אֶל מוּל שְׁמֵי תְּכֵלֶת קוֹלֵחַ

וְסָבִיב עֲצֵי תָּמָר רָאשֵׁיהֶם מְדַגְדְּגִים עַנְנֵי כִּבְשָׂה

וַאֲנָשִׁים סְתָם מְטַיְּלִים בַּשֶּׁמֶשׁ

אֵיזֶה יֹפִי!

וְאַבָּא רָאָה וְאָמַר:

"גַּן   עֵדֶן..."

וְאִמָּא הֶחְזִיקָה אַחֲרָיו, "גַּן עֵדֶן!"

מֵאָז יָדַעְתִּי,

זֶה מַרְאֵה גַּן הָעֵדֶן שֶׁעָלָיו מְדַבְּרִים כָּל כָּךְ.

רָצָה הַגּוֹרָל, וּבֵיתִי כָּאן מֵאָה מֶטֶר מִגַּן הָעֵדֶן.

בְּאַשְׁמֹרֶת רִאשׁוֹנָה

בַּתָּוֶךְ בֵּין חֲלוֹם לִכְאֵב

שָׁמַעְתִּי אֶת אַבִּיר נְעוּרַי קוֹרֵא לִי.

מֵעוֹלָם הָאַבִּיר לֹא קָרַע חֲלוֹמִי, וְהִנֵּה עַכְשָׁו:

"שֶׁלִיקָה, קוּמִי, אַזְעָקָה!"

הַאֻמְנָם?

מָה, הֵם רוֹצִים לְשַׁלֵּחַ בִּי כַּדּוּרֵי מַשְׁחִית?

אָבַל אֲפִלּוּ הַצּוֹרֵר אֵי שָׁם לֹא הִצְלִיחַ,

אָז כָּאן, מֵאָה מֶטֶר מִגַּן הָעֵדֶן...

אֵיךְ,  הֲרֵי אֲנִי כְּבָר בְּגַן...

הוֹ, חֲבֶרְתִּי פָטִימָה,

אִלּוּ הָיָה בָּךְ הָאֹמֶץ לוֹמַר, לִזְעֹק לֹא!!!

אֵלּוּ הָיָה בָּךְ הָאֹמֶץ לִקְרֹעַ מֵעָלַיִךְ רְעָלָה מַרְעִילָה,

לְהַשְׁלִיךְ אֶת הַחוֹנֶקֶת...

הוֹ,פָטִימָה חֲבֶרְתִּי,

לָמָּה נָתַתְּ יָד לַאֲדוֹנֵךְ לִגְרֹר אוֹתָךְ בְּגֵיהִנֹּם זֶה?

ר. מיפו

האומנם הגיע זמן מרידה?

עוּרִי עוּרִי, חֲבֶרְתִּי פָטִימָה,

אֲדוֹנֵךְ נָפַל שָׁדוּד

עוּרִי עוּרִי חֲבֶרְתִּי פָטִימָה,

כָּעֵת הִיא הָעֵת

כָּעֵת

רוּצִי הַגִּישִׁי לוֹ חֶשְׁבּוֹן

עַל שֶׁכָּלָא אוֹתָךְ בִּרְעָלָה

עַל שֶׁכָּלָא אוֹתָךְ בְּדֶלֶת כְּתָלִים

עַל שֶׁהִרְעִיל יָמַיִךְ בַּמִּסְתָּרִים

עַל שֶׁהֵבִיא לְפִתְחֵךְ אֵשׁ הַתֹּפֶת כָּאן בַּחַיִּים

עוּרִי עוּרִי, חֲבֵרָה,

הִגִּיעָה הָעֵת

לַמַּהְפֵּכָה!!!

ר. מיפו.