"אז תמצא השראה בגוף של אשה" -

"בלובן גופה, בשיער הזהוב" -

כך תמיד, כשאין מה לכתוב. 

"ותוביל את שניכם במורד הרחוב

לקפה ועוגת צהריים,

ושיחה חטופה, עם צחקוק של גופה,

ואין, יותר מזה, טוב". 

"המילים יזרמו אף מבלי שתרגיש" -

הם יודעים שכך זה קורה,

אך מבלי להשיב, את האגו משכיב

ולבי על נייר שוב תועה. 

"ותמציא לה סיפור על זוג פרפרים

שלמדו ביחד לעוף,

לשוט באוויר, לנחות עלי ורד - 

למשות ממנו הצוף.

"כן, תמציא לה סיפור על זוג יפיופים

שצבעם הלך ודהה,

וברבות הימים - לבנים וקמלים -

קפאו, כמו מאום לא קרה".

 יוני 1995