כותרות TheMarker >
    ';
    0

    מגבלות הכוח של עימות אי סימטרי בראי ההיסטוריה

    0 תגובות   יום שלישי, 19/8/14, 12:35

    ניתוח היסטורי של מלחמות גרילה בעבר מראה כי ישנם שישה קריטריונים שקובעים מי ינצח כוח הגרילה או  הצבא הכובש (מבחינה צבאית המבצע האחרון היה מלחמת גרילה לא מלחמה בטרור למרות סילופי ההסברה).

    הקריטריון הראשון הוא הגיאוגרפיה של הארץ , מאפיינים כגון הרים, יערות או שטח בנוי מונעים מהצבא הכובש שהוא בעל עדיפות בכוח אש וטכנולוגיה לממש את יתרונו.

    הקריטריון השני הוא מידת הלכידות והנחישות של כוח הגרילה, האם הוא מפולג (כמו בדארפור או ביוגוסלביה בזמן מלחמת העולם השנייה)? האם הוא מסוגל לספוג אבידות כבדות ולהמשיך ללחום כמו בוייטנאם?

    הקריטריון השלישי הוא תמיכת האוכלוסייה המקומית בכוח הגרילה שיכולה לספק כוח אדם, מודיעין, טיפול בפצועים, מזון, תרופות  וכ"ו.

    הקריטריון הרביעי הוא תמיכה של מדינה שכנה בכוח הגרילה, שמשמעותה אספקה של נשק ותחמושת, מחנות אימונים, טיפול בפצועים וכ"ו.

    הקריטריון החמישי הוא דעת קהל פנימית במדינה הכובשת,

    הקריטריון השישי הוא דעת קהל בינלאומית, שבמקרה של התנגדות אף יכולה לגרום לענישה של המדינה הפולשת.

    ברוב המקרים כוח הגרילה מנצח בסוף בגלל שרוב הקריטריונים הם לטובתו. ישנם מספר מקרים בודדים בהם הכוח הפולש ניצח בגלל שהצליח לשנות חלק מהקריטריונים.

    לרוב שני הקריטריונים היחידים שניתנים לשינוי ע"י הצבא הפולש, הם תמיכת האוכלוסייה המקומית , ותמיכת מדינה שכנה.

    דוגמה ראשונה היא מלחמת הבורים בשנת 1900, למרות שהגיאוגרפיה, הנחישות והאוכלוסייה המקומית היו לטובתם, לא הייתה להם תמיכה של מדינה שכנה, בבריטניה הייתה תמיכה למלחמה והקהילה הבינלאומית הייתה אדישה לנושא. כך שהתוצאה הייתה תיקו ואכן במשך זמן רב לא הייתה הכרעה, אך כשהבריטים נטרלו את תמיכת האוכלוסייה המקומית ע"י  העברתם למחנות מעצר הם ניצחו.

    הבריטים חזרו על הצלחה זו גם במלזיה בשנות החמישים כשהמצב היה זהה, שם כפו על האוכלוסייה באזורי הקרב לחיות ב"כפרים מוגנים" ומנעו קשר לכוח הגרילה.

    הרוסים בצצניה בשנת 2000  (לאחר הכישלון בשמת 1994), נחלו הצלחה לאחר גירוש ורצח חלק גדול מהאוכלוסייה המקומית.

    העיראקים בשנות השבעים חתמו הסכם עם האיראנים שהפסיק את תמיכתם בכורדים, ואפשר לסדאם להכריע אותם.  

    התורכים בשנות התשעים הכריעו את ארגון הפק"פ הכורדי כאשר באיומי מלחמה הכריחו את סוריה להפסיק לתמוך בו.  

    מנגד יש מקרים כמו בוייטנאם או בפלישה הסובייטית לאפגניסטן שבהם כל הקריטריונים היו לטובת כוח הגרילה והם אכן ניצחו בסוף.

    אם נפעיל את הקריטריונים הללו על המצב בעזה הרי שהקריטריונים הראשון (גיאוגרפיה), השני (לכידות ונחישות), השלישי (אוכלוסייה מקומית), והשישי (דעת קהל בינלאומית), הם לטובת החמאס. ורק שנים הם לטובת ישראל (חוסר תמיכה של מדינה שכנה, ודעת קהל פנימית). אם כך אין סיכוי לניצחון במאבק כזה ועדיף לישראל לנסות להגיע להסכם שייתן להם תקווה ואינטרס לשמור על הפסקת האש.

     מי שעוד לא השתכנע כדאי שיחשב את כמויות התחמושת שצרך צה"ל במבצע האחרון לפי נתוניו , נדרשו כדי להרוג לוחם חמאס אחד ולפצוע עוד 3 (בהנחה שנהרגו 1000 כנראה נהרגו פחות), למעלה מעשרים פגזי טנק, וכמות דומה של פגזי ארטילריה, 5000 כדורי רובה, ו 5 תקיפות של חיל האוויר.

    אם זה נקרא במונחי צה"ל הצלחה צבאית כדאי שיחליפו דיסקט ומהר.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      חיפאי מודאג
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין