אתמול נפגשתי עם ר. ר. חברה שלי כבר הרבה שנים. ישבנו אצלה בסלון. ערב שבת, התינוקת ישנה, בעלה יצא עם חברים, ואנחנו התענגנו על הערב השקט. דיברנו על חבר של בעלה. גבר בסוף שנות ה-30 שלו, גרוש + 1. עבר גירושים לא קלים. כבר שנה וחצי יש לו בת זוג. בת 36, רווקה. ואז ר. אומרת: "החברה שלו כבר מתחילה להתחרפן. הוא כזה אסטרונאוט, והיא מתה כבר להתחתן" שאלתי אותה "ולמה היא לא מדברת איתו?" ר. עונה "היא מחכה שהוא יציע" זה שיגע אותי. כ"כ הרבה נשים חזקות ועצמאיות הופכות להיות סמרטוט קטן כשזה מגיע לזוגיות. את רוצה להתחתן עם בן זוגך? תציעי לו! את רוצה ילדים? תאמרי לו שאת רוצה ילדים, ועכשיו – לא בעוד 5 שנים. אבל אותה אישה לא תעשה את זה. היא תאכל את עצמה, תבכה לחברות, תספר לפסיכולוג, תלך לישון מידי לילה עם התסכול – הכל רק לא להיות זו שיוזמת את רעיון מיסוד הקשר. וזה מתחיל עוד הרבה לפני כן. אנחנו תמיד "נרמוז" שהקשר לא מספק אותנו, אנחנו רק "נאותת" שאנחנו רוצות לעבור לגור יחד, חס וחלילה ליזום שיחה רצינית עם מי שאמור להיות החבר הכי טוב שלנו ושותפנו לחיים. ובעצם, אם חושבים על זה, ההססנות הזו של בנות מיני, קיימת גם בתחומי חיים אחרים. חברה שלי קיבלה קידום בעבודה. תפקיד חדש, הרבה עניין, הרבה אחריות. ומה עם המשכורת? היא לא מעיזה לדבר על המשכורת עם המנהלת שלה. "קודם אוכיח את עצמי ואח"כ נראה". גבר היה דואג קודם כל לתנאים, ואז מוכיח את עצמו. מרבית הנשים נוהגות כמוה. למה? אולי זה החינוך שקיבלנו. אולי הדור הבא יתנהג אחרת. ובינתיים, התסכול נמשך.. |
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
המסקנה - זה לא קשור לתקופה, זה קשור לאישה...
לא יודעת מה הנורמות היום
רבות מחברותי וגם אני הצענו נישואים לבעלינו החביבים
לא חיכינו. כי האינפנטילים בדרך כלל מתים
מפחד להתחייב
נו טוב זה היה אי שם בשנות ה-80.
ותודה לך על הביקור..
אדם!!
תקרא שוב.. היא לא מבוגרת ממנו (לא שזה היה משנה משהו אם כן).
אני מתעצבנת או יותר נכון מרחמת, על כל הנשים ש"תקועות" בתפיסה הזו.
מסתבר שכן פשוט...
פשוט תיזמי ותגלי שהשד אינו נורא כ"כ..
כי ככה זה "צריך להיות"?
באותה מידה שהגבר יותר גבוה ומבוגר, כך הוא זה שמציע, מתחיל...
למה להתעצבן על זה?
אף על פי שבמקרה הזה, בת הזוג יותר מבוגרת ב-6 שנים...
מעניין, אתמול בבוקר בדיוק,
שוחחתי גם אני עם חברתי הטובה
על נשים, מהן מוצלחות מאד, ובעלות
תפקידים בכירים שהופכות "סמרטוטיות"
ליד הגבר שלהן. אמרה לי חברתי שהיא
לא מהיוצאות בהצהרות פמיניסטיות אבל,
היא פמיניסטית בהתנהגותה. והכל, מתחיל
מאיתנו. כנראה שאין כאן נכון או לא נכון
אבל התחברתי מאד לנושא. תודה. איריס חן.
יותר מזה......
במשך השנים כל הזמן שאלתי את עצמי שאלות לגבי הצד השני.....
למה הם חייבים ליזום? מי נותן להם את הביטחון שיצליח? הם יכולים להתמודד עם לא ואנחנו לא?
האמת- תפקיד לא פשוט......
כל מילה שלך אמת!
את יודעת מה עוד מעצבן? אישה לא יכולה לאכול כמו חזיר. אם היא עושה את זה ישר מסתכלים עליה כמו לא יודעת מה.
מאוד אוהבת כתום...
אני אגיב לך בכתום, מה תעשי את???
יקירי!
אני לא מאשימה את המנהלת, ולא את בני הזוג.
האשמה היא אך ורק של בנות מיני שעושות את זה לעצמן.
אוכלות את הלב מבפנים, אבל לא מעיזות לבקש.
(בא לי ורוד. מה תעשה לי?)
"ומה עם המשכורת? היא לא מעיזה לדבר על המשכורת עם המנהלת שלה.
"קודם אוכיח את עצמי ואח"כ נראה".
גבר היה דואג קודם כל לתנאים, ואז מוכיח את עצמו"
בגלל שאני אדם חומרי החלטתי להתייחס להשוואה הזאת בין המינים: לא נכון!!!
עניין של אופי, יש הרבה טיפוסים שרוצים קודם להוכיח את עצמם ולאחר מכן לקבל את מה שמגיע להם, אז פה אני נוטה לא להסכים...
יש היום ניסיון ליצור שוויון בין המינים (אפילו אבות יכולים לקחת היום חופשת לידה), אז בשוויון הזה, גם האישה צריכה להבין שהיא יכולה לדבר ברורות ולא לחכות שיקרה משהו, בתכל'ס, לבחורה המדוברת, עדיף לעשות את זה מאשר לבזבז זמנה.
אז...שלא יעבדו עליכם
ברור שנרוויח אם תגידו מה אתן רוצות.
הבסיס של תקשורת היא שכל צד מבטא את רוצונותיו.
כשבת זוגי אומרת מה היא רוצה, קל לי להגיב בהתאם. חלק גדול מה"תקלים" שיש לנו מקורם במה שאני חושב שהיא רוצה ולהיפך...
כמובן שאני מדבר על עצמי בלבד
- אורן
אתם עדיין יחד? אני לא מעודכנת.
בכל מקרה אלכסיס היא בטח לא דוגמא לאישה שלא עומדת על שלה..
אלכסיס בכלל צועקת את מה שהיא רוצה, לא רק אומרת בקול רם...כך שלדקסי אין מה להפסיד
לא בטוחה שאתה תרויח מזה שנשים יתחילו להגיד בקול רם מה הן באמת רוצות...
זה ברור.
מה שמשגע אותי, זה שבינתיים הן משתגעות אט אט מההמתנה הזו..
הן לא נהנות ממערכת היחסים, רק יושבות וממתינות לרגע שיגיע ואולי לא לא יגיע.
לא יכולה לסבול את הפסיביות הזו.
"מתי נלמד לבקש את מה שאנחנו באמת רוצות?"
מתי באמת?!
ידעתי
תודה
כוכבית
נשים פוחדות שאם הגבר ישמע שהן רוצות התחייבות
הוא פשוט יברח ויעלם...ובינתיים מסתפקות...
אולי אפשר לנסות לבדוק את הדופק....
צודקת!
אחד המשפטים המככבים אצלי בבית , הוא : "גם לא זו תשובה"
אם האנשים היו מפסיקים לפחד מלקבל את הלא ולומדים לקבל דחייה , הם היו יודעים לבקש ולהגיד את אשר על ליבם.
ניכתב בהכללה, אך מתאים לכל המינים/מיגדרים/מיגזרים וכו'