מישהו כבר כתב על זה? אני הראשונה? אני חייבת להיות מקורית!  יש לי קטע כזה, אני חייבת להיות.

גם בתכניות טלויזיה, רדיו וכדומה. לא רק בפן האישי. לא שהופעתי בהן, אבל שיהיה. אני לא ברורה, גם לעצמי. אולי זו המקוריות שלי? אני עדיין מחפשת משמעות. זהו, אני הולכת למות. אמרתי את המשפט הנורא ביותר. לא, קופיפה, זה רק ה-OCD שלך. אבל זה יהיה בפוסט אחר

(כי אסור לי לחזור על המילה OCD שוב באותו פוסט. אז מה? זה טכס שלי?) טקס?טכס? כבר התבלבלתי..גלח בשיער! אגלח! משני קצוות העולם שבראשי הקטן 'איזה עולם!' ואשאיר פלומה זקורה באמצע, בצבע כתום גולש, עדיפות לג'ינג'יות. חוץ מזה שידוע שג'ינגי'ם הם הכי מחוננים שיש. יה, זוכרים את הספר הזה על ג'ינג'י?

טוב, אין ילד תולעת ספרים שלא קרא אי פעם את זה. ואם לא קראתם, זה הזמן להתעניין קצת במחוץ למה שסטייליסטי ונכון לעשות.

רגע, זה כן נכון לעשות. לא, זה לא. כן, זה כן. אתם מחפשים את מגילת ה"מה לקרוא?"

תתחילו בג'ינג'י ואל תשכחו את "בנות בראון" של עירית לינור. עכשיו חזרו לgoogle וקראו רשימת מכולת, תקנו קוטג' ספרותי או תלכו לחנות הספרים הקרובה.

ואצלנו יש רק 2 מפורסמות, לא אציין אותן מחמת זכויות יוצרים.

אבל, בסוד - אציין שיש עוד במחירים זולים מאוד. לא יודעת מה המלכוד.הפסקתי לאחרונה לקרוא ספרים, אולי עקב עכבישים על סף שקופים, מטיילים ביניהם, כאילו, העש של הספרים.

לא! זה לא למה. זה בגלל התולעים,

'קופיפה, תולעים היו בעבר, בפרסומות על סיגריות. ואנחנו יודעים שאת כבר לא מעשנת.'

'כן, אבל יש אנשים שלא עישנו מעולם ובחיים לא יבינו מעשן או מעשן שנגמל. בריאות! בריאות! בריאות!'

אפשר לקרוא את זה עם ניקוד במקומות שונים, עקב מה שמתחולל בגוף במהלך עישון. אבל לא באנו לדבר על זה.

יך לא שמתי לב לזה לפני כן? 11 שנות עישון ושנה וחצי של נקיון מסמי ניקוטין ולא מסמים אחרים ורק עכשיו שמתי לב לזה. וואו. טוב, אני בדרכי לספרייה.

'אבל קופיפה, שישי היום והחנויות סגורות!,

'אז מה אקרא לשבת?',

'אך קופיפה, את אף פעם לא קוראת בשבת. טוב, כבר כמה זמן.'

'אז אפשפש בספריי הישנים ואיאלץ לקרוא משהו בפעם השנייה. דבר שלא עשיתי לעולם כי אני זוכרת אותם כל כך טוב שאין סיכוי שאזכור על מה אני הולכת לקרוא.'

רגע, שכחתי להחזיר ספר לספרייה, עכשיו אני מבינה למה אני מקבלת מהם מכתבים חוזרים ונשנים על ספר שלא החזרתי, ולא הבנתי למה..מוזר שלא זכרתי.

אבל הם לא יכלו לשלוח אימייל?

חייבים להודות שהספרניות של היום כן קצת מעודכנות במה שקורה, כי הן קראו את 'פרוייקט רוזי' וגם יש להן את הסורק המחשובי של הספר, במקום מה שהיה נהוג - פתקים ומס' חבר. אולי אלך ללמוד מידענות ואהיה ספרנית?

או ארכיב?

ואהיה סגורה במחסן 4X4, חשוך, ואמיין לפי א-ב, גם את הלועזי. אבל את כל התסריט הזה - קוראי הספרים כבר חשבו עליו לפניי או באותו זמן. אז לכן, אלך למרוד ואצבע שערה מראשי, רק אלה בלי הכינים, לשחור יפני,

אהיה גותית ואלבש בגדים שחורים, אעשה פירסינג באף (סליחה לנזם המסורתי) ו..ו..לא חידשתי כלום. רק חזרתי על מה שמקובל. מרד נעוריי בגיל מאוחר, על הילדות שלא הייתה ואלך למצוא כפיל של בעלה של נינט ושל ריהאנה (היא נשואה עדיין לכריס בראון? אני לא מעודכנת במה שסטייליסטי היום אצל בני נוער) ואתחתן איתו ואלד ילדים עם שיער.