פעמים רבות, כאשר אני מדבר עם מנהלים בארגונים, אני שומע מהם: "ניהול ידע זה בהחלט משהו שאנחנו חייבים לעשות, אבל אנחנו עדיין לא בשלים לכך", או לחילופין: "אנחנו עסוקים עכשיו בהכנסת ERP / בתהליך שינוי ארגוני / בחר...". כגורם עסקי, אני משתדל לא להתווכח עם הלקוחות הפוטנציאליים, כי אם אדם או ארגון אינם מודעים לצורך, אין סיכויים רבים שהם יקדישו זמן ומשאבים לטפל בו. מצד שני, כגורם מקצועי, התשובה הזו מתמיהה אותי בכל פעם מחדש. האם ארגון יפסיק לטפל בהיבטים שונים של כח אדם (מיון, גיוס, הכשרה, משוב, טיפול אישי,...) או בהיבטים שונים של כספים (הוצאת חשבוניות, טיפול בתזרים מזומנים, תשלום משכורות, ...) כי הוא עסוק כרגע בדברים אחרים? ידע הוא משאב בסיסי בארגון לא פחות מכסף או אנשים, ובין אם אנחנו מודעים לכך או לא, הוא זורם בארגון, בדרך כלל בצורה לא מקצועית ולא מנוהלת. אפשר היה להחליט לנהל כך גם את הכספים או את האנשים (לתת לדברים לזרום בלי להשקיע בניהול מסודר שלהם), אבל אין כמעט ארגון שמוכן לוותר על הפונקציות של משאבי אנוש וכספים, רק כדי להתרכז בנושא אחר. מה גורם לכך שארגונים מוכנים לוותר על ניהול מקצועי של משאב הידע? יש, להבנתי, מספר סיבות: א. יש מנהלים שלא מקשרים בין הצלחת הארגון לידע הנדרש לטובת ביצוע המשימות וקבלת ההחלטות. ב. יש מנהלים שנותנים ערך רב לידע, אבל ספקנים לגבי היכולת לעשות משהו טוב יותר ממה שהם עושים כרגע. ג. יש מנהלים ש"יודעים" בדיוק מה זהב ניהול ידע (אלא שכל אחד "יודע" משהו אחר...). ד. ספקי תכנה הצליחו ליצור תחושה ש"ניהול ידע" זה משפחה של כלי תכנה. זה כאילו נאמר שמודול הכספים של ה ERP הוא "ניהול כספים". בבסיס כל הסיבות האלו העבודה שמדובר בדיסציפלינה צעירה ולא מוכרת מספיק, ובהפנמה שטיפול נכון בידע עשוי לשפר את ביצועי הארגון בצורה דרמטית. הכיוון לשיפור צריך לכלול שני כיוונים עיקריים: א. התייחסות לניהול ידע במונחים של התועלות, ולא של מרכיבי הפעילות. יש לכוון את הפעילויות לכיוון של תועלות קונקרטיות. למשל: 1) הגדלת אחוז הזכיה בעסקאות (למשל באמצעות מודיעין עסקי משופר, שימוש נכון בידע קודם, ועוד...) 2) הקטנת מספר הכשלונות בניסויים(למשל ע"י תחקיר של "כמעט כשלונות" בניסויים קודמים, ריכוז כלל המידע מניסויים קודמים, שתוף ידע משופר בין המשתתפים בניסוי, ועוד...) 3) הגדלת הרווחיות בפרויקט (למשל ע"י הקטנת מספר "המצאות הגלגל" בעזרת שיפור בתהליכים, ונגישות לאנשים ולמידע הרלוונטי, בזמן בו הוא נדרש) ב. היכולת להראות איך פתרונות המבוססים על שיטות וטכנולוגיות של ניהול ידע יכולים לתרופ להשגת התועלות שצוינו בסעיף הקודם כאשר נפסיק לדבר על ניהול ידע במונחים של פעילויות וכלים, ונתמקד בתועלות - ייתכן שאז, לפחות בחלק מהארגונים, יבינו שהארגון בשל כבר מזמן לטיפול בניהול הידע, ורצוי לא להמתין אפילו יום נוסף לפני שמתחילים לעבוד. |
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בנוסף להתייחסות הקודמת שלי - בחברה שבה יש מצב מבורך של דלת פתוחה אצל המנהלים, צריך לנצל אותו כבסיס לתכנית ניהול ידע מוצלחת. אין שום מערכת טכנולוגית שיכולה להחליף את הקשר האישי, ולכן חלק לא קטן מפתרונות ניהול הידע כולל מפגשי פנים אל פנים בין אנשים בעלי מכנה משותף, או ממשקי עבודה חשובים.לצערי מישהו הצליח לקחת דיסציפלינה שמהותה שילוב מאוזן ונכון בין טכנולוגיה לפסיכולוגיה, ויצר לה תדמית של מערכת מידע קשיחה. אין משהו רחוק יותר מהאמת...
ניהול הידע, כדיסציפלינה, סבל בשנים הראשונות, ולצערי סובל עד היום מפרויקטים רבים מדי המנוהלים ברמה מקצועית נמוכה מאד. חלק ניכר מהכשלונות נבע מפעילות לא מקצועית שבוצעה בארגונים, כולל טעויות בסיסיות ביותר. בניהול מקצועי יותר ניתן להגיע להישגים הרבה יותר משמעותיים. עם זאת, אין ספק שיש עדיין דרך ארוכה עד שניהול הידע יעבור למרכז הבמה, כולל הטמעת הנושא במודעות של מנהלים בכירים, וצבירת הצלחות רבות יותר משניתן להציג כיום.
אז לגבי מה שביקשתי למעלה? ...
אני חושש שהדברים שנאמרים כאן מתבססים על הבנה לקויה של המהות של ניהול ידע. ניהול ידע לא נועד להגביל את החופש של אנשים, ובוודאי לא נועד למלא את תפקיד "האח הגדול". כל ארגון צריך לבחור את הכיוון הנכון עבורו. יהיו בהחלט ארגונים שירצו להגביר את השליטה הניהולית (בעיקר ארגונים שבהם המצב המאפיין הוא תוהו ובוהו שגורם לארגון להיכשל ולהפסיד), ולעומתם יהיו ארגונים שירצו להגביר את תרומת הידע מהשטח באמצעות כלי web 2.0 או כלים דומים (למשל ארגונים שחייבים לקדם את מידת החדשנות שבהם). ניהול ידע הוא לא דיסציפלינה בצבע אחד. המטרה היא לקדם את הארגון ואת אנשיו להצליח יותר, הן ברמת הפרט והן ברמת הארגון. מסיבה זו אנו ממליצים להתחיל כל מהלך ניהול ידע בתהליך מקצועי של אבחון הצרכים, ולהתאים את הפתרונות לצרכי הארגון, לתרבות הארגונית, לתשתיות הקיימות ולתהליכי העבודה. ניתוח מקצועי יסייע לבנות פתרונות מתאימים. התרחישים המתוארים בפוסט שלכם מצביעים על תהליך לא מקצועי שנבנה כ"פיל בחנות חרסינה". אשמח לפרט יותר בע"פ ובכתב, אם תהיו מעוניינים לבצע תהליך מוצלח יותר
אהבתי.
התפיסה היא בהחלט תפיסה נכונה, אבל כאשר באים לממש את מהלך ניהול הידע,
נדרשת בסופו של דבר גם טכנולוגיה.
אני אישית, מאמין גדול בוויקי. אשמח אם תקראו את הבלוג שלי על הנושא: http://cafe.themarker.com/view.php?u=136297
ניהול ידע הוא הרבה יותר ממערכת מידע / פורטל ארגוני התומך בתהליכים עסקיים.
מדובר בתפיסה ניהולית / ארגונית, המאפשרת שיפור ביצועי התהליכים העסקיים של הארגון.
קטונתי מלהכנס לעומקם של דברים.
להלן קישור לבלוג מסע, מסה ומשא - תצפית על ארגונים, ניהול וידע של יגאל חמיש, המוקדש לתחום.
ניהול ידע הוא אכן עולם ומלואו. להערכתי (בתור אחת שנמצאת ומנהלת פרויקטים בתחום) התחום צובר תאוצה.
ארגונים מאבדים שליטה על סך המידע המסתובב בארגון ומבינים כי המידע צריך להיות מנוהל. כמות המידע המסתובבת בארגונים היום עצומה
תחשבועל כמות המידע הקיים על גבי ניירת (הניתנת לסריקה ושמירה), פקסים, דואר אלקטרוני, מידע ממערכות שונות בפורמטים שונים - מערכות CRM, מע' פיננסיות, ERP למיניהן, שרטוטים הנדסיים ועוד.
הפיזור הרב וסוגי המידע השונים מקשים על מעקב, איסוף המידע, אחידות בשיטת העבודה, בקרה ועוד.
לכן, בהרבה ארגונים משמש הפורטל כשולחן העבודה למשתמש המקשר בין סוגי המידע השונים. ניתן כמובן להגדיר שולחנות עבודה שונים על פי פרופילי משתמשים שונים.
כיום הפורטל זמין כמעט לכל משתמש, מאפשר קישור והסבת מידע ממערכות שונות תוך תכנון נכון ושליטה מרכזית על המידע.
מידע המנוהל בצורה נכונה, על פי צרכים אמיתיים של הארגון - חוסך זמן, חוסך מקום (כל מידע נשמר פעם אחת), זמינות גבוהה לפי בעלי עניין ומאפשר "קבלת תמונה מהירה" על תהליכים עסקיים בארגון ותהליך קבלת החלטות מהיר ונכון.
יחד עם זאת, הלקוחות אכן לא תמיד יודעים מה ואיך לבקש.
פרויקטים רבים כושלים בתהליך, זאת עקב תכנון שגוי שלא לוקח בחשבון את כל ההיבטים של פרויקט מסוג זה.
מסכימה איתך כי הייזום והתכנון צריך להגיע מכיוון של שיפור התהליכים העסקיים של הארגון.
לגבי מי צריך לקבל את האחריות לניהול המידע - זוהי כבר סוגיה אחרת ואכן בארגונים שונים האחריות ניתנת ליחידות שונות בארגון.
יש מקומות בהם נושא ניהול הידע בארגון נמצא ביחידת HR, אך ברוב המקומות הובלת הנושא מגיעה מיחידת ה- IT בארגון.
לגבי הכלים, יש מספר כלים בשוק. בחירת הכלי צריכה לקחת בחשבון - התאמה לסביבת התשתית הרחבה ביותר בארגון, התאמה והסתגלות מהירה לשינויים טכנולוגיים עתידיים ועוד.
המלצה לבניית פיתרון על פלטפורמה שכיחה, זמינה, מספקת יישום מהיר, יכולת הטמעה מהירה מאוד, תמיכה בשיתוף, תמיכה בפורמטים שונים של קבצי מידע, הרשאות, הפצה, אחסון, ניהול תהליכים וניהול משימות, גמישות בהטמעת שינויים - בפרטי.
מאד מסכים. או כמו שביקשתי מעלה:
"הייתי שמח לו נתת דוגמה פרקטית של עסק קטן, בהתמודדות על מקרה ספציפי -
פעם, ללא ניהול ידע ופעם - עם". (אפשר גם עסק בינוני).
ככל שהדוגמה תהא מפורטת יותר (מה היה המצב לפני, ריבוי משתנים בהקשר להתמודדות הרלוונטית, כלים שבהם נעשה שימוש והמשמעות ברכישתם ובהטמעתם וכיו"ב), כך יתקרבו הקוראים שהתרשמו מהפוסט הזה, ליישום ת'כלס. לדעתי.
פוסט יפה ומעניין,
אני עדיין מחפש פוסט/ בלוג/ מאמר שיגדיר וירד יותר לרמת השטח ,
מה צריך לעשות כדי לנהל ידע יעיל יותר ?
באילו טכנולוגיות להשתמש מתי ?
מה הכללים של עשה ואל תעשה ?
כרגע, זה הכל מנסיון שלי והייתי מצפה ליותר ניסיון של הכותב, לא לקבל את אותם הכוויות של אחרים ....
בכל אופן,
תודה על הצגת הדברים.
כשאני חושב על זה עכשיו ... אולי אני צריך לכתוב בלוג על הנושא :-)
ניהול ידע הוערך לפני מספר שנים כ"נושא הבא". זה לא קרה. לרבים מאד לא ברור מה זה ניהול ידע. הפך להיות לנושא איזוטרי למדי בתוך הפירמות. הוא לא הצליח להוכיח כי הוא נותן ערך מוסף מהותי לפירמה. הנסיונות לעשות כן לא נושאים פרי ונראים לא פעם מאולצים.בעיה נוספת - הוא לא ידע לחבור לתהליכים המרכזיים של הפירמעה ונשאר מחובר למערכות מידע. שם לא צריך להיות מקומו. היום זה נראה לרהים יותר כניהול הפורטל הארגוני שך החברה ונתפש כמשהו טכני ולא בגדר מהות.
אבנר
אני חושב שאתה צודק. ניהול ידע מנסה להגביל את פוטנציאל הטעות של פרטים בחברה ע"י כך שהוא מאפשר יותר שליטה בתהליכים שמתרחשים במרחק מעין ההנהלה. ובאמת יש לתהליך זה גם מחיר פסיכולוגי - קצת בדומה לילד שלהוריו יש חוקים לגבי כל התנהלות בבית והכל שקוף. התחושה שעלולה להתעורר היא של נרדפות ו"חניקה", למרות שכל כוונת ההורים היא טובה.
גם הנהלה בעלת תחושת מחוייבות גדולה לעובדים שמעוניינת למסד תהליכי ניהול ידע לצרכים עסקיים מובהקים עלולה להתפס כ"מחפשת" את העובדים בשל התיעוד של כל תהליך שמתבצע.
פוסט מעניין מאד
תודה.
היי,
בחברה שלי ניסיתי להרים פרוייקט ניהול ידע, שנחסם באגרסיביות מעודנת (אם אפשר לקרוא לזה כך).
כשביררתי עם אנשים עם קצת פחות רגישות לעניין, התברר לי הדבר הבא:
במידה מסוימת כשחברה פועלת בכפוף לניהול ידע, קל יותר למדוד אנשים לפי זה. מה שמשנה באופן די ניכר את התרבות הארגונית בחברה. פתאום יש תחליף לכל אחד. פתאום יש תחרותיות מאוד אגרסיבית. פתאום אתה נמדד ע"פ מספרים, ואם אתה לא מביא תוצאות תכליתיות אתה בחוץ. יש משהו מאוד משפחתי (ולא מן השפה ולחוץ) בחברה נטולת ניהול ידע באופן רשמי.
כמי שעבד בשני סוגים של חברות כאלה בדרג ניהולי בינוני, אני יכול לומר שאני מעדיף חברה נטולת מערכת ידע. זה פשוט נוח יותר. הדלת של המנהלים באמת פתוחה. יש יותר "רעות" והרבה פחות ניכור.
ראשית, כוכב על הנושא החשוב והזוית המעניינת של הצגתו.
שנית, ועל פניו - נראה שבארגונים, המצב טוב יותר במישור הידע מבעסקים קטנים ובינוניים.
כשאתה מדבר על מודיעין עסקי ועל ניהול ידע, במקרה הטוב יביטו בך במבט מרחם ...
כאילו נפלת מהירח.
הייתי שמח לו נתת דוגמה פרקטית של עסק קטן, בהתמודדות על מקרה ספציפי -
פעם, ללא ניהול ידע ופעם - עם. דוגמה שכזו, היתה יכולה להיות פוסט המשך מרתק.
לפחות אותי :)
תודה על הפוסט
אז כנראה ניהול ידע לא מסתכם בתוכנה לניהול התוכן
והמידע
ישנה עוד סיבה להססנות של מנהלים להנחלת תרבות ניהול ידע ארגונית:
ניהול ידע, כמו תחומים רבים אחרים, דורש משאבים לתחזוקה ובעיקר להקמה של מערך ניהול ידע מסודר והטמעת תרבות השימוש בו בארגון. הקצאת המשאבים לתחום זה מפחידה ראשי ארגונים רבים, ובחלקם באמת לא מוצדקת. מנהל ארגון צריך לנתח ולבחון:
א. את התועלות הצפויות לארגון.
ב. את עלויות ההקמה והתחזוקה של מערך ניהול הידע (גם במונחי קשב לתחום).
היחס בין שני הגורמים הללו יתן אינדיקציה ברורה יותר האם הארגון נמצא במצב בו מיסוד מערכת ניהול ידע כדאית לארגון, ולא כל ארגון נמצא בנקודה זו.
יש לציין שלדעתי כל ארגון בתהליך הקמה חייב לתת את דעתו על מערכת ותרבות ניהול ידע, כיוון שעלויות הקמה של מערך כזה בארגון חדש הן אפסיות לעומת ארגון ענף בעל שיטות עבודה ותרבות "ניהול ידע מבוסס בעלי תפקידים" רבת שנים.
יאיר, ברוך הבא.
טובי
ניהול הידע הארגוני, הוא ללא ספק אחת המערכות שיקבלו הכי הרבה צומת לב בשנה שנתיים הקרובות, עם כל זה, אך אסור לנו להתעלם מכמות הזהויות האנושיות שיכולות לבוא וללכת כרצונם.. שהם בסופו של דבר מאגרי הידע הארגוני..