הם בעיקר חבורה  של רוכבי אופנועי 'הארלי דיווידסון' הנפגשים מידי שישי ביקב, שותים יין, משוחחים ורוקדים לצלילי המוסיקה של צמד נגנים.

הם מייבאים את האופנוע לארץ ומטביעים בו את חותמם האישי ע"י ביצוע שדרוג.

הארלי הוא תופעה וסמל יותר מאשר מנוע או גלגלים, הוא שם נרדף לתרבות ופולחן סמל מובהק לחופש ולפילוספית חיים.

סיסמא אופיינית אחת מיני רבות המוטבעת על חולצותיהם ובכתובות הקעקוע שלהם מתמצת את הרעיון כולו –

"הארלי דיווידסון: אם אני צריך להסביר - לא תבין".

הוליווד אימצה את האופנוע  הכבד כתחליף סימבולי ומודרני לסוסי המערב הפרוע, והוא מתקשר אוטומטית לתמונה של אופנועים גדולים וכבדים עמוסי כרום וניקל ושל אנשים שמנים מכוסי כתובות קעקוע שרוכבים באיטיות בעלי תדמית קשוחה ופלילית.

ידוענים רבים רכבו על ההארלי בחייהם הפרטיים ו/או בקולנוע כאלביס, פיטר פונדה, שר , סילבסטר סטלון ועוד.

ב-50 השנים האחרונות  תדמית זו השתנתה וההארלי הוא אופנוע רע של אנשים רעים כמו שהוא אופנוע טוב של אנשים טובים.

האופנוע של בעל המקום אשר שם המקום מוטבע ע"ג האופנוע

***

האופנוע שנבחר ע"י באי המקום כאופנוע הכי מרשים ויפה

**

**

**

**

**

**

**