כותרות TheMarker >
    ';

    plus ultra

    תגובות (5)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      25/8/14 08:50:

    צטט: שניררודקי 2014-08-24 17:51:53

    צטט: מרב 1956 2014-08-24 16:31:15

    שניררודקי למי קראת אחד כמוך?

    אחד כמוך   כשאתה אומר כמוך, זוהי פניה אל גוף שני, אתה או את הקורא/ת את דברייך, לכן שאלתי אל מי פנית הוא מי שממשיך לנגן את שירת הקיפוח...  

    הביטוי מזרחי אינו מגדיר מוצא עדתי או אנתרופולוגי-אתני. הפרענק הוא סטייט-אוף-מיינד וצורת חשיבה והתנהלות. הַצָדִיק שיודע נפש בְּהֶמְתוֹ, תמיד יחוש צורך לגונן על עֲדָתוֹ. אלא שלא תמיד מוסכם מיהי העדה. גם ערס הוא סטייט אוף מיינד. חרף האסוציאציה המיידית, לא כל בני המזרח הם ערסים. לא המוצא של אבותיך מגדיר אותך, אלא אוסף תכונות נרכשות והתנהלות תרבותית שהופכות אותך למי שאתה. מסכימה איתך לגמרי, כמו שאומרים אמא פולניה

    הם מאשימים... הם מרירים... הם נעלבים ומעליבים... את כל העולם דווקא במה שלקוי אצלם.

    מה שנשקף מעיניהם הוא סוג של חיוך אווילי, מצפון חלש, חסרי עקרונות, לא עקביים בתמיכתם, חושבים שהם סחבקים של השם יתברך, אומרים שהם מאמינים "באלוקים". "מכבדים מאוד" את דגל הלאום, כתבי הקודש והמסורת, חדורי תחושת צדק, לא טורחים להסביר את צעדיהם כי אין להם שום הסבר. הם בלתי צפויים, לא מודעים להשלכות מעשיהם ומילותיהם. כל אחד עילג בדיבור, בעל אוצר מילים גבולי, חסר סבלנות לקיים שיחה. הוא מתרברב בכיבושיו ובעל דעות מתירניות - (כל עוד זה לא חל על אימו, אשתו ובתו). אין לו מנגנון סינון בין מחשבה לדיבור. זאת הפרעת אישיות גנטית רחבה.

    עם האנשים האלה קשה עד בלתי אפשרי לדבר במילים גבוהות. זו טעות טקטית, אתה חייב לדבר בשפתם, גם כשאתה אומר דבר לגיטימי. ג'ננת הקיפוח לתולדותיה עילגת ומופרכת

    הגעתי לסוף הקריאה ואני מבינה שאתה, שניררודקי, כותב בגוף שני אך בעצם אינך מתכוון לזה. זוהי צורת ביטוי. מצטערת, לוקח לי זמן להבין. אני "תקועה" בחוקי הלשון.

     

     

     

     

      24/8/14 17:51:

    צטט: מרב 1956 2014-08-24 16:31:15

    שניררודקי למי קראת אחד כמוך?

    אחד כמוך הוא מי שממשיך לנגן את שירת הקיפוח...  

    הביטוי מזרחי אינו מגדיר מוצא עדתי או אנתרופולוגי-אתני. הפרענק הוא סטייט-אוף-מיינד וצורת חשיבה והתנהלות. הַצָדִיק שיודע נפש בְּהֶמְתוֹ, תמיד יחוש צורך לגונן על עֲדָתוֹ. אלא שלא תמיד מוסכם מיהי העדה. גם ערס הוא סטייט אוף מיינד. חרף האסוציאציה המיידית, לא כל בני המזרח הם ערסים. לא המוצא של אבותיך מגדיר אותך, אלא אוסף תכונות נרכשות והתנהלות תרבותית שהופכות אותך למי שאתה. הם מאשימים... הם מרירים... הם נעלבים ומעליבים... את כל העולם דווקא במה שלקוי אצלם.

    מה שנשקף מעיניהם הוא סוג של חיוך אווילי, מצפון חלש, חסרי עקרונות, לא עקביים בתמיכתם, חושבים שהם סחבקים של השם יתברך, אומרים שהם מאמינים "באלוקים". "מכבדים מאוד" את דגל הלאום, כתבי הקודש והמסורת, חדורי תחושת צדק, לא טורחים להסביר את צעדיהם כי אין להם שום הסבר. הם בלתי צפויים, לא מודעים להשלכות מעשיהם ומילותיהם. כל אחד עילג בדיבור, בעל אוצר מילים גבולי, חסר סבלנות לקיים שיחה. הוא מתרברב בכיבושיו ובעל דעות מתירניות - (כל עוד זה לא חל על אימו, אשתו ובתו). אין לו מנגנון סינון בין מחשבה לדיבור. זאת הפרעת אישיות גנטית רחבה.

    עם האנשים האלה קשה עד בלתי אפשרי לדבר במילים גבוהות. זו טעות טקטית, אתה חייב לדבר בשפתם, גם כשאתה אומר דבר לגיטימי. ג'ננת הקיפוח לתולדותיה עילגת ומופרכת

     

     

     

     

      24/8/14 16:31:

    שניררודקי למי קראת אחד כמוך?

    אחד כמוך הוא לא רק אידיוט מוסרי, אלא משתף פעולה עם מגמה זו

      24/8/14 14:29:

    לא אתווכח עם רוב רעיונות העיוועים המובאים כאן אלא רק עם אחד.

     

    הרעיון הציוני בחש, ובלל והטמיע בכוח גם את יהדות המזרח, שלא נמלטה מהמפעל הזה של התקומה, ופצעיה שותתים עד היום?

     

    שיגידו תודה שהביאו אותם לכאן, ועשו בהם מעשה בריאה מחדש. שיגידו תודה לבן גוריון וחבריו שהתעקשו לא להשאיר איש מאחור, בני תימן ובני צפון אפריקה ועיראק , שיגידו תודה לקיבוצים שקיבלו אותם בזרועות פתוחות בלי לשאול שאלות ולהציב תנאים. (ואחר כך, כפויי טובה תפסו תחת, הקימו תנועות עדתית מסורתיות, "להשיב עטרה ליושנה", קיללו את אלה ש"העבירו אותם שמד" ואת בן גוריון שכינה אותם "אבק אדם".) שיגידו תודה שלא שהשאירו אותם בחושות ובמערות ובכפרים נידחים שבהם היו נאלצים להתאסלם. במקום זה צאצאיהם כבר מרגישים אדוני ארץ, עם אולפני ההקלטה, והקיסריות,  ולזהם את אוויר הארץ עם ה"מורשת הים תיכונית שלהם".)

    מי היה צריך אותם כאן?  את החמאס שלנו, חסר הרסן, המשתולל, שמטרותיו: השתלבות בתרבות ובפולקלור המקומי-לוונטיני, הריסת הציביליזציה המערבית שישראל משמשת בה חומה הכי קדמית, והסתמכות חסרת פשרה על אלוקים.במילים אחרות: הפיכת ישראל לרפובליקה תיאוקרטית אתנוקרטית.  לרשות אימפריית-זבל זו, עומדת אידיוטים שימושיים בהתנדבות, תחנות רדיו, בתי קולנוע, אולמות אירועים, אולפני הקלטות, מכוניות עתירות סטריאו. לפעמים זה מופץ במסווה של צחוקים, אמני סטנד אפ. לרוב בפיהם טיפשים אנלפבתים "יוצרים", ואינם מכירים בזכותם של אחרים להגנה מפני הנשורת הרעילה. רשת של אידיוטים משת"פים חוזרים כמו  תוכים  על האשמות חסרות בסיס על "קיפוח עתיק יומין של תרבותם העתיקה."

    אחד כמוך הוא לא רק אידיוט מוסרי, אלא משתף פעולה עם מגמה זו. עם הפראים האלה אנו מתעסקים, גם אם הם לבושים בחליפות, ומשתמשים בטכנולוגיה משוכללת.

    מה ביקשנו?  לחיות כאן בשלום, לראות ישראל שמובילה קו של קידמה במזרח התיכון. למרבה הצער אנחנו עוברים תהליך של ערביזציה, ששואפת להכחדת כל סממן עברי ארץ - ישראלי.החובה העליונה של מדינת ישראל היא להגן על אזרחיה, באמצעות  כיפת ברזל תרבותית.  השנאה הופכת לדבר אלים אחר שמחבר אותנו. חילוני, בעיקר אשכנזי, ומסורתי שרובם מזרחי. התקשורת יודעת מי הרוב. היא פשוט מתפרנסת מזה, היא רוצה לקוח מרוצה שמאמין שלילדים בעזה מגיע למות, ויעד המבצע הוא שמירה על כבודו של אלוהים. הרוב מאמין ש"אלוהי צבאות" נלחם עבורנו.אין לנו עתיד משותף מלבד הרכנת ראש מייאשת ועקביות מצמררת.  

    הטיפשות המזרחית מבקשת להרוס את העולם החופשי שאנו מכירים. ישראל הולכת ומשתנה. מול עינינו. כבר רואים את ציוני הדרך. התעוררנו לסיוט חדש: שכונות שלמות שבהן אנשים אחרים חיים שמתעבים אותנו. אנחנו נצטער על זה. זהו עולם הנשלט על ידי צאצאי מהגרים יהודים ממוצא אסייתי אפריקאי מסורתי. שליטה תרבותית במנות גדלות והולכות. המסר שלהם ברור: אנחנו השולטטטטים פה! אוכל כשר, מזוזות, שופרות ספרי תורה. נשים התרגלו לשמוע אותם באופן שיגרתי מטיחים בהן: פרוצה, בוגדת, שמאלנית, לסבית שמנה".

    ישראלים  כבר נמלטים מכאן במספרי שיא, בשל הגל הנורא ביותר של שנאה פנימית בין יהודים מאז מרד בר כוכבא.המדינה עוברת ערביזציה. לצאצאיהם של המהגרים, דור שני ושלישי אין  רצון להשתלב בחברה שלנו. הם דורשים את מה שהם מכנים "כבוד". ואנחנו נותנים להם את זה. איך? תחנות רדיו, תוכניות טלוויזיה, אולמי אירועים. יש חברי כנסת "ספרדים". הדרישות שלהם נתמכות על ידי התנהגות בלתי חוקית, החל בפשעים קטנים ובאלימות אקראית, ועד כדי מהומות בקנה מידה קטנה.הם לא יצטרפו לחברה שלנו, הם רוצים להשליט את הערכים שלהם על החברה שלנו. אלימות המכוונת באופן בלעדי נגד כל מי שלא חושב כמוהם.

    אל תתנו לאף אחד להטעות אתכם - הם מאמינים באלוהים הבורא עולם, אלוהי צבאות, ומבקשים להכתיב כל היבט של חיים. למרות הדמיון העצום לערבים ולמוסלמים בחשיבה ובהתנהלות,  הם לועגים לנרטיב הפלסטיני, וקוראים לצבא להיות יותר אגרסיבי: "לכתוש לרסק לרצץ את הראש".

    ישראל היא קו הגנה הראשון של העולם המערבי במזרח התיכון. מדינה זעירה זו ממוקמת על קו השבר וסופגת מבפנים, את המכות שנועדו לפגוע בה מבחוץ. אם ישראל לא תעצור את התהליך, הערביזציה תחפש ותמצא מקומות אחרים כדי לשחרר את האנרגיה ואת הרצון לשלוט.

    אם "הישראלים" ייעלמו, זו תהיה הוכחה  לכך שהיהודים צדקו...

    הם לא רק "קיצונים ימניים" או "מזרחיים". הם האיום הגדול ביותר על דמותה של המדינה. האורות יכבו מהר יותר ממה שאפשר לדמיין. ישראל -מזרחית היא מדינה ללא חופש ודמוקרטיה, שממה כלכלית, סיוט אינטלקטואלי.

     חובתנו לעשות פעולה הכרחית עכשיו, כדי לעצור את הטיפשות המזרחית, המתובלת בסיפורי ניסים, דמיון ודרמה, והכנסת צה"ל לתהליך של מיסטיפיקציה ודתיזציה.

      24/8/14 14:01:

    אני מעדיפה להשאר ב"חמוֹרִיוּתי" ולא לשנות את דעתי, מאז היותי בת 11 מיד לאחר מלחמת ששת הימים, עת אבי אמר שהכיבוש משחית .

    0

    אפרים טרם שב מן האספסת

    5 תגובות   יום ראשון, 24/8/14, 13:44

     

    "הנה, עתה הזמן, הקץ להבאי, סוף לחלומות בטלים, התעורר, אפרים, אפרים, דבּר, הנה זה עומד החופש מאחורי כתלך, מתדפק, מתחנן, מבטיח ומנבא אוויר חדש. אוקיינוסים של אפשרויות, אפרים... לקום ולהטיח את הכבלים בשלוות פרצופים צודקים, להימלט משדפונות-חום ופזמון חוזר שביום-יום, לצאת, לחרוג, להימלט החוצה, למרחב, החוצה, אפרים... קום וזעק, ענה מתהום כאבך: הן או לא?" (ס. יזהר, אפרים חוזר לאספסת)

    רק חמורים, אמר משה דיין, אינם משנים את דעותיהם. אני שיניתי דעתי, מזמן. פעם הייתי משוכנע, כמו כולנו, שהפלסטינים נוהגים בטיפשות. לשם מה להם מלחמה חסרת סיכוי כזו? לשם מה להתפוצץ באוטובוסים ולהרחיק את מעט הציבור הישראלי שהיה מוכן להקשיב לקינתם ולנכבתם? לא יותר הגיוני לקבל את דין התנועה הציונית, להיכנע לתכתיביה ולחיות בשקט, ואולי אפילו לשגשג (באופן יחסי כמובן)? הישראלים הם בלא ספק פרטנרים להתנהלות פלסטינית כזו. הם תומכים בה בשמחה ואף עודדו אותה בשעתו (ראשי ערים ומוכתרים פלסטינים שהומלכו על ידי ישראל). הישראלים הם פרטנרים לשקט שיאפשר את המשך המצב הקיים, דממה המאפשרת להם להתמקד בתפנוקי העולם ולחוש שהם אכן חיים בארץ זבת חלב ודבש. יהדות הדממה. צריך שקט על מנת לשגשג, ועל כן הם מעלימים עין ומכחישים את המציאות שהם השיתו על מיליוני בני אדם. השקט המדומה הזה, הבנתי (וגם הפלסטינים הבינו), הוא בעוכרנו; הוא מעוות את המציאות, הוא משחית את קלסתרנו, הוא הופך אותנו קלגסים, הוא מאלץ אותנו לשלם מחיר יקר מנשוא על המשכה של הרפתקת הדמים, אותה אנו מסתירים מעצמנו, שאנו מנהלים פה תחת השם השקרי "המלחמה על הבית". שקט של השלמה שבעה, הוא רפש. לכן, שיניתי את דעתי. לא בגלל הפלסטינים. בגללנו. ולא מאז 67', אלא מאז נוסדה התנועה הציונית הקולוניאליסטית שבאה לעולם על מנת לכבוש, וביתר שאת מאז נדבקה אליה הספחת הדתית/משיחית המקננת בתוכה כבכרסו של סוס טרויאני, וכבר היא עולה על גדותיה ומטביעה את כולנו. התחוור לי, שהציונות היא תנועה רעה, שבדרכה לפתור את "בעיית העם היהודי" (תהיה אשר תהיה בעיה זו), הפכה אותו, את ה"עם היהודי", לגדול אויביה. ולכן כוננה את מפעלה על שלילת הגלות, על מחיקת היהודי הגלותי "נטול השורשים" והבלתי יצרני הנע כצל לאורך הקירות, על הבניית היהודי החדש האוטוכטוני, שנולד מן האדמה עם מעדר ורובה ביד. 2000 שנות יהדות הושלכו כאשפה מרקיבה אל פח האשפה של ההיסטוריה, תוך כינון קו מחבר ישיר בין דוד המלך ודוד בן-גוריון, בין יהושע בן-נון למשה דיין. את הגלות צריך היה לשלול, דהיינו, להכרית, להשכיח, להעביר מן העולם. וכך, השפה נכבשה, העבודה נכבשה, הקרקע נכבשה, שמות המשפחה נכבשו (גם שלי), הערבי נכבש. 2000 שנות יהדות הוחנקו בכוחה של האידיאולוגיה הציונית, בתוך כור ההיתוך האירופוצנטרי שבטש, בחש, ובלל והטמיע בכוח גם את יהדות המזרח, שלא נמלטה מהמפעל הזה של התקומה, ופצעיה שותתים עד היום. שיניתי את דעתי. ביום מסוים הבנתי שהציונות איננה הפתרון היחיד, בוודאי לא הנכון, לפתרון "בעיית העם היהודי." מי שלא שינו את דעתם, או לפחות לא הטילו ספק בה, הם אותם פרחי ציונות סומים, שטופי אידיאולוגיית הקורבן הנצחי, מכחישי מציאות, רודפי תפנוקים, אשר "נושא הכיבוש והשטחים, שאתה אפשר וצריך להתמודד," כמאמרו הנצחי של אפרים, היא סיסמה חלולה עבורם, צורך השייך תמיד לעתיד, השוכן מעבר לאופק, שהוא כשלעצמו מתרחק כל אימת שמתקרבים אליו. מעולם לא צורך בוער, עכשווי, אתמולי – תמיד בלשון עתיד, תמיד אי פעם לכשירווח.

    לא למען הפלסטינים. למעננו, רק מתוך הסתכלות על עצמנו; אני מודה, נקודת מבט צרה וחד-ממדית להחריד.         

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      plus ultra
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין