כותרות TheMarker >
    ';
    0

    הפספוס ההיסטורי

    4 תגובות   יום שלישי, 26/8/14, 09:52

     

    הוא קולנוען בוגר אוניברסיטת ניו יורק * מנגן ומופיע בלהקת "חולמים" - הרכב רוק ילדותי * איש טלוויזיה, יוצר, מפיק ומביים * בן 38 * גר בלב תל אביב אבל חולם וחי את הרוח הציונית של תחילת המאה הקודמת * עובר הסבה מקצועית למורה לאזרחות והיסטוריה * חיפוש מקרי שעשה בארכיון קטעי עיתונות משנת 1935 הסתיים בהתאהבות * לעצמו הוא מאחל להצית את דמיונם של הקוראים ולכתוב שני ספרים נוספים בסדרת הטרילוגיה הציונית שבה החל * ומשהו אינטימי שהוא מייחל לו: להקים משפחה, לאהוב ולהיות נאהב, ובינתיים הוא מגדיר את עצמו כרווק פלוס אחת – הכלבה שלו, העונה לשם פולה, כשמה של אשת בן גוריון.

     

    ''

     

    בהתרגשות שמאפיינת היסטוריון וחוקר בעל דמיון משובח, הוא מפצח אתוס ולוקח אותנו למקום שאיש לא היה בו. שמונה שנים כתב אוּרי אָפֶּנְצֶלֶר ירדני, את ספר ביכוריו "ברית הבריונים" בהוצאת אופיר ביכורים, רומן היסטורי שמיועד להיות הספר השני מתוך טרילוגיה שהוא עמל עליה על חייהם ומאבקם האישי של מנהיגי הציונות טרומפלדור, ז'בוטינסקי, בן-גוריון ובגין. את הרעיון לסיפור שאב אורי מכותרת קטנה בעיתון משנת 1935, שבישרה על דחיית "הסכם לונדון" בין בן-גוריון וז'בוטינסקי על-ידי ציבור פועלי ארץ-ישראל, חמש שנים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. מכאן נשאב אל בין זרועותיה החובקות של ההיסטוריה, אל שלושת העשורים הסוערים שקדמו להקמת המדינה. ושם, מצא את עצמו טרוד בשאלה מה היה קורה אילו. אילו קמה מדינת היהודים בטרם השואה ומדוע לא כך היה.

     

     

    ''

     

    הפספוס ההיסטורי. סיבה מרכזית לכך שהסקרנות של אורי למהלך ההיסטוריה עצרה אותו דווקא באירוע הזה, היה פספוס היסטורי דרמטי. אורי: "מדוע לא קמה מדינת ישראל לפני השואה? באוקטובר 1934, בלונדון, שיערו נכונה ז'בוטינסקי ובן-גוריון את מר גורלם של היהודים בגרמניה, ברוסיה ובאזורים שבשליטתם. הם הסכימו כי הקמתה המידית של ישות מדינית עברית בארץ ישראל, גם במחיר חלוקת הארץ, תביא לפתיחת שערי הארץ להגירת פליטים יהודים מאירופה. למרות התנגדות מבית, פעלו שניהם, כל אחד בדרכו כדי להשיג את המטרה בזמן, ונחלו כישלון צורב. אותי הם שכנעו. השיחות החשאיות בין בן-גוריון וז'בוטינסקי, הצליחו להניב ידידות קרובה והסכמים לשיתוף פעולה מהפכני לפתרון בעיית היהודים באירופה. כאן טמונה חלק מהדרמה הגדולה, מאחר ולו לא היו נפגשים בן-גוריון וז'בוטינסקי באותה שנה בלונדון, לא היה בן-גוריון מאמץ את מדיניותו של ז'בוטינסקי שהטיפה ל"מדינה עכשיו", שלה התנגד לפני 1935. העסק נכשל בגלל הקיצוניים בשני המחנות, ולשני הצדדים היה אינטרס לקבור אותו בספרי ההיסטוריה, בשם הבושה, עם פרוץ מלחמת העולם וגזר דין המוות שהוטל על יהדות אירופה וצפון אפריקה."


    זוהי פרשנותו של אורי למהלך האירועים. בספר ביכוריו, הוא כורך את התשוקה האישית שלו להבנת עולמם של המייסדים, מנהיגי ואבות המדינה הציונית שטרם קמה לכדי רומן היסטורי מרתק. אורי: "במהלך העשור האחרון, וביתר שאת לאחר פטירתם של סבי ואמי, זכרם לברכה, הקדשתי את עיקר זמני לתחקיר המקיף ותהליך הכתיבה והעריכה הארוך לקראת הוצאת הספר. ככל שנברתי בספרי ההיסטוריה התאהבתי באנושיותם של בן-גוריון וז'בוטינסקי. הקונפליקט העמוק שליווה את המפגש ביניהם, את יחסיהם המרתקים והמורכבים עם נשותיהם, פולה ואניה, ועם ילדיהם ומתנגדיהם מבית, הפכו בעיני את פיסת ההיסטוריה הנשכחת, הידועה בשם "הסכמי לונדון", לסיפור אנושי מרתק." 

     

    האישה לצד הגבר. זהו רומן נועז, העוסק בתשוקה, נאמנות ובגידה, והחושף את העלילה שלא סופרה על פולה בן גוריון ואניה ז'בוטינסקי, נשות המנהיגים, וכיצד השפיעו על מהלך ההיסטוריה, האישית שלהם והלאומית שלנו, לא פחות מהגברים שחיו לצדם. אורי כותב בטבעיות, אולי אף בחוצפה, על מייסדי האומה. ללא מורא הוא מתאר סצנות אהבים של דוד בן גוריון עם פילגשו הצעירה והיפה.

    אורי: "לפולה ואניה, נשותיהם של בן-גוריון וז'בוטינסקי, יש מקום חשוב בספר. זהו סיפורן לא פחות מאשר סיפורם של בני זוגם. פולה התאהבה בדוד על גדות נהר ההדסון בניו-יורק. אניה בזאב, כאשר ראה אותה לראשונה כשהייתה בת עשר ונישק את ידה. מאותם הרגעים הן ליוו אותם מקרוב ומרחוק וגם סייעו להם, ביודעין או בעקיפין, לעצב את ההיסטוריה שלנו. אני מתאר סיפור אנושי של נתינה ולקיחה, בין המשפחה לעם, בין הלאומיות לאומנות, בין הפוליטיקה והמנהיגות, ומעל הכול, בין נאמנות לבגידה".

     

    רווק פלוס אחת. כך מתאר אורי את הסטטוס האישי שלו. אורי: "יש לי כלבת-זאב העונה לשם פוֹלה. אני גר בשדרות בן-גוריון בתל-אביב בדירה המכונה על ידי ידידיי "הצריף". אני מנגן ומופיע בהרכב רוק ילדותי לכל המשפחה ושואף לאהוב ולהיות נאהב עד כמה שהחיים מאפשרים." אורי מתאר את הדרך שעשה עד לכאן: "את לימודי התיכון סיימתי בעירוני א' בתל אביב במגמת קולנוע. במשך שלוש שנות השירות הסדיר שלי בחיל-האוויר ביימתי סרטים. את לימודי התואר הראשון שלי מאוניברסיטת ניו-יורק סיימתי בהצטיינות, בקולנוע וטלוויזיה ומדעי המדינה. מאז הרביתי לעסוק, כיוצר סרטים וטלוויזיה, בנושאי התפר שבין עמים ותרבויות בכלל, ובין יהודים וערבים בישראל בפרט. כתבתי, ביימתי, הפקתי וערכתי עשרות סרטי תעודה, תכניות טלוויזיה בערוצים השונים." כיום לומד אורי במכללת בית ברל בתכנית להסבת אקדמאים להוראה בתיכונים במקצועות האזרחות וההיסטוריה. במקביל הוא משלים לימודי תואר שני בהיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה.

     

    למה לי פוליטיקה עכשיו. אפשר לדמיין בקלות את אורי קם בבוקר למאבק פוליטי חוצב הרים. "כרגע לא", הוא מסביר, במהלך השנים התנדבתי או תמכתי במפלגות שונות החגות סביב מרכז הקשת הפוליטית בישראל. אני מזדהה עם אישים פוליטיים כמעט מכל המפלגות, אך כרגע, לצערי, אינני מזדהה עם אף מפלגה פוליטית. אני בעד מנהיגות מעשית, אינטליגנטית, שקטה, מתונה ופתוחה לדיאלוג, וזאת נמצאת, גם אם במידה מעטה מדי, כמעט בכל המפלגות".

     

    דו-שיח ספרותי עם א.ב. יהושע. בימים אלה קיבל ספרו של אורי אפנצלר ירדני, המלצה חמה מאת הסופר אברהם ב. יהושוע, על כי היטיב לשחזר את השיחות, ואת המגע לאורך תקופת זמן ארוכה, שנמשכו בין בן גוריון וז'בוטינסקי. א.ב. יהושע הקדיש מחזה היסטורי פרי עטו: "הילכו שניים יחד?", העוסק בפגישות שנערכו בשנת 1934 בלונדון, בין דוד בן-גוריון לזאב ז'בוטינסקי, ביוזמתו של פנחס רוטנברג. תוכן המחזה הוא פרי רוחו של המחבר, אך הוא מתבסס על עובדות היסטוריות אודות האישים המשתתפים. בספרו "ברית הבריונים", עונה אורי על השאלה הנרמזת בשם המחזה.

     

    אורי: "חלומי הגדול הוא להקים משפחה. בתחום המקצועי שאיפתי היא ללמד אזרחות והיסטוריה. בתחום היצירתי אני חולם ופועל להשלים את הטרילוגיה על ארבעת מנהיגי הציונות החשובים במאה העשרים. הרומן "ברית הבריונים", הוא חלקה השני של הטרילוגיה. הרומן הראשון, "ברית אחים", אשר במחקרו אני עוסק בימים אלו, יחזיר אותנו בזמן לימי מלחמת העולם הראשונה ויספר את סיפור ידידותם ויריבותם של זאב ז'בוטינסקי הצעיר וחברו הקרוב יוסף טרומפלדור. הרומן השלישי, "ברית דמים", יספר את סיפור מאבקם הבלתי-אפשרי והמקומם של דוד בן-גוריון ותלמידו של ז'בוטינסקי, מנחם בגין, להקמת המדינה וזה בזה".

    דף הפייסבוק של הספר :
    https://www.facebook.com/brithabriyonim
    הסופר והמחזאי א.ב יהושוע ממליץ על הרומן "ברית הבריונים", סיפור המפגש ההיסטורי בין זאב ז'בוטינסקי ודוד בן-גוריון,
    בין האישי לפוליטי. המליצו הלאה!

    https://www.youtube.com/watch?v=DCHbFR505-w

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/9/14 08:37:

      מירב יקירתי  נשיקה

      תודה על ההמלצה החמה לקריאת הספר

      נישמע מעניין ומרתק

      חיבוקים אוהבים ושבת נהדרת

        31/8/14 09:24:
      ממליצה עליו בחום. זאת מעבר לעובדה שנושאו מעורר מחשבה הוא גם כתוב בצורה מרתקת.
        27/8/14 15:15:

      קראתי , אני משוכנעת שספר זה והבאים אחריו יהיו מעניינים ומסקרנים. ההיסטוריה מלאה ב"אילו", אותם אי אפשר לשנות, אבל אפשר ללמוד מהם.

        26/8/14 17:46:
      וואוו מרתק הנושא וההמלצה שלך רצינית ונראה שכדאי ומעניין לקרוא!!! ברית הבריונים כל הכבוד על הדרך שהלך בה אורי.

      ארכיון

      פרופיל

      מירב ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין