כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    "ערביי ישראל" או "פלסטינים"?

    2 תגובות   יום שלישי, 26/8/14, 20:59

    שאלת הזהות של הפלסטינים הישראלים, או הפלסטינים אזרחי ישראל, ושאלת המינוח שבו הם יוגדרו (על ידי עצמם או אחרים), הן בעלות חשיבות שמעבר למילים. לנטייה לעבור מ"ערביי ישראל" ל"פלסטינים" ישנן השפעות על עמדות הציבור היהודי, והזמנים המתוחים שבאו עלינו מצדיקים חשיבה מחדש.


    מרבית הערבים החיים בישראל אינם רוצים לעזוב, ומעדיפים חרף הקשיים את החיים כאן. ערביי ישראל, כצפוי, רוצים בחיים טובים. לפי מימצאי מחקרו של סמי סמוחה מ-2012 הם רוצים שהמנהיגות שלהם תייצג יותר את האינטרסים שלהם, אבל לדעת 58.2% היא אינה עושה זאת: "63% חושבים שהם (המנהיגים הערביים) אינם משרתים את האוכלוסייה הערבית בקידום פתרונות מעשיים לבעיותיה; 61% סבורים שהם אינם משרתים את האוכלוסייה הערבית כאשר הם מוחים נגד המדינה ומדיניותה, ו-76% בדעה שהם צריכים לעסוק יותר בפתרון בעיות היום-יום של הערבים ופחות בסכסוך עם הפלסטינים. יתרה מזו, 62.4% תומכים (לעומת 25.5% מתנגדים) באפשרות שהערבים ייאבקו יותר למען שוויון אזרחי וחברתי-כלכלי ופחות למען שלום ושינוי אופייה של המדינה".


    מצד שני אנחנו עדים גם לניכור עמוק, ומובן, ביחסם של ערביי ישראל למדינה. מקורו באפליה רבת שנים ומתמשכת בכל תחומי החיים, בפערים גדולים לרעתם, וגם – במידה פחותה – בשליטה של מדינת ישראל על הפלסטינים בגדה והעימות הממושך והפעיל עם הפלסטינים בעזה. מאידך, חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים היהודיים והירי המכוון-לפגוע של החמאס יצרו ביטויים עזים של שנאה וגזענות בקרב היהודים כלפי ערביי ישראל.


    שני המגזרים, היהודי והערבי, נדרשים דווקא בעת הזאת למבט נועז אל העתיד. כיון שנגזר על שתי האוכלוסיות להמשיך יחד עוד שנים ארוכות, צריך לבחון את האינטרסים ההדדיים: היהודים זקוקים לברית עם ערביי ישראל בכדי לחזק את הכלכלה ובכדי למנוע היווצרות "גייס חמישי", והערבים זקוקים לברית עם היהודים בכדי לזכות בשוויון זכויות ובחיים הוגנים וטובים.


    האחריות העיקרית לַשינוי מוטלת על הצד היהודי, הרוב, שהמדינה היא מדינתו והשלטון בידיו. אמירות שלטוניות על הצורך להוביל מהלכים, הובילו עד כה עשייה דלה. הציבור היהודי צריך להתארגן, להקים שדולה, להקים עמותות ולהפעיל תקשורת לטובת פעילות ממשלתית מואצת של השקעת משאבים בישובים הערביים, בכדי ליצור בהדרגה שוויון. השוויון הזה הוא קריטי לרוב היהודי בדיוק כמו למיעוט הערבי.


    מצד שני, גם הערבים נדרשים לגישה פראקטית יותר ולמאבק קונסטרוקטיבי לשיפור תנאיהם ולשוויון אזרחי. ואכן, מרבית ערביי ישראל, יש לומר לשבחם, מבינים היטב שאינם יכולים להחצין ולהקצין יחס שלילי כלפי המדינה, ולצפות שהדבר יעודד אותה לפעול בהתלהבות לטובתם. אי-לכך הם נוהגים באחריות גם בזמנים קשים, בהבדל מן המנהיגים המייצגים אותם. הערבים הם ביסוד "ערביי ישראל", הגדרה שמעמידה במרכז את רצונם להשתלב כשווים בתוך חברה אזרחית ישראלית (in). לעומת זאת, דחיקתם אל ההגדרה "פלסטינים", המעדיפה לאומיות על אזרחות והזדהות עם אוכלוסיה שמעבר לגבולות המדינה (out), מבלבלת את הציבור היהודי העוין ממילא, שאינו יודע מול מי הוא ניצב.


    כולנו צריכים להכיר בהיות מדינת ישראל חברה רב-תרבותית, ומכך נגזרת התנהגות אחראית ומכילה מכל הצדדים. הדברים נכתבים בתקופה טעונה, שמחייבת את השותפים להרבה בגרות, ולמהלכים ממלכתיים שאינם יכולים להמתין עוד, גם אם פירושם הרבה כסף.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/8/14 07:59:
      לא יעזור חינוך לשותםות, לא יעזרו דיבורים והסברים. הניכור והשנאה טובים לימין ורוב המדינה כאן הוא סוגים שונים של ימין. ה"שמאל" הוא הבורגנות השמרנית למדי. המלה "ערבי" היא קללה שימושית. הדרך לשיפור היא רק במעשים, שינוי יהיה אם המדינה תשקיע הרבה בפיתוח אצל האזרחים הערבים ובישובים שלהם, תעלה את רמת החיים שלהם ואת ההערכה שלהם למדינה. בל נשכח שהכוח הדתי השמרני אצל הערבים גם הוא מעכב, אבל השקעה ופותוח ישכנעו יותר מדיבורים.
        27/8/14 16:49:
      היחסים עם המיעוט הערבי החלו "ברגל שמאל" (הממשל הצבאי), אבל לאחר ביטול עניין זה, התפתח המיעוט הערבי ומספר אנשיו עלה. כיום מדובר בקבוצה מבוססת כלכלית, משכילה, ששפרה היטב את תנאי חייה. למרות זאת, במקום להיות"ערבים ישראליים" הם מעדיפים את הכינוי הפלשתיני, אם כי רובם ככולם אינם רוצים להצטרף למדינה של הפלשתינים, כאשר תקום (אם תקום). במצב זה , תמוהה התנהגותם כאשר הם אינם לויאלים למדינה שהם אזרחיה, אלא מזדהים עם פלשתינים באשר הם שם. כמו כן הם מסרבים לשרת בצבא, ואפילו לפעול במסגרת שירות לאומי ביישובים שלהם בלבד. הם ממשיכים להיות נטע זר, דורשים הטבות כלכליות לישוביהם ואינם מוכנים להיות אזרחים אמיתיים של המדינה.

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין