כותרות TheMarker >
    ';

    חיבורים וחיבורים

    חיבורים, חיבורים בין אנשים, בין נושאים, תחומים שונים.
    מקום להעלות 'טכסטישי'- תכנים אישיים ותכנים בנושאי יהדות ודמוקרטיה, אקטואליה, רעיונות ויצירה וחדשנות, רוח וחומר.

    © כל הזכויות על התכנים בבלוג 'חיבורים וחיבורים' שמורות לכותבת ויוצרת הבלוג בעלת שם המשתמש Yael KZ ואין להעתיק או להשתמש בהם או בחלקם, ללא רשותה.


    yaelkatz111@gmail.com

    לא מצ'וטטת.

    0

    המרכז הקיצוני

    18 תגובות   יום חמישי, 28/8/14, 12:56

    היום הצומת בבחירה הפוליטית היא בין מרכז לקיצוניות.

    החלוקה הדיכוטומית  לימין או שמאל איננה תואמת את האינטרסים הפוליטיים העכשוויים. האירועים במהלך ואחרי המבצע צוק איתן יצרו מצב לפיו הבחירה היום היא בין עמדות מרכז ובין העמדות בקצוות.

     

    יש יותר קרבה ואינטרסים משותפים למי שקרוי שמאל מתון עם מי שקרוי ימין מתון - מאשר הקרבה והמשותף שיש לשמאל המתון עם השמאל הקיצוני או הקרבה שיש לימין המתון עם הימין הקיצוני.  

    לנוכח ההקצנה, זו עת להתכוונות לקו האמצע.

     

    זה זמן לחדד את המרכז הפוליטי, להעמיק את המשמעות שלו ולהתבדל מהקיצוניים בכל צד. זה זמן להגביר את הקול של מי שהוא במרכז המפה הפוליטית, בין הוא נוטה לששמאל או לימין.

    העמדות הפוליטיות שלי יחשבו בד"כ במיקום של שמאל-מרכז.

     

    הצומת היא מתינות מול קיצוניות. למרכז בד"כ אין אפיל, אין תיוג. אין בו מיתוג של כוחניות. זהו מקום של העמקה ושל מורכבות. לא יכולה להתקיים תחרות על מתינות רבה יותר או עוצמתית יותר - אין המשגה כזו. בעמדות של המרכז אין תשובות  ופתרונות פשוטים של זבנג וגמרנו. אין בהן גם תפיסה לא ראלית של אוטופיה ופיוס. במרכז, המרחב אמור לייצג תוכן וראליה.

    אם אתה שייך למרכז,  בין שמאל מתון לימין מתון, אינך יכול יותר לשבת בצד.

    שכן, ישיבה בצד מחזקת את הקיצוניים.

     

    יש להעמיק ולמפות את המרכז הזה. מרכז שמייצג אידאולוגיה של  פרגמטיות ומתינות וערכים של שיח דמוקרטי לא אלים.אפשר להגדיר אותו בקווים כלליים:

    זהו מקום לכל ציוני, ששואף לקיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית, שבה יש מחוייבות לדמוקרטיה, ולמורשת והזהות היהודית. מקום שבו יש ראייה מפוכחת של הצדדים בסכסוך ושל הסביבה בה אנו נמצאים, בד בבד עם חתירה להסכם מדיני ונכונות לפשרה תוך התחשבות בצרכי הביטחון של ישראל.  זהו מרכז ששואף למדינה שיש בה זיקה למסורת היהודית וגם שיוויון זכויות לכל התושבים מכל המגזרים וחופש ביטוי לכל מגוון הדעות, המתונות והקיצוניות, כל עוד אין בהן הסתה, אלימות וגזענות.

    אי אפשר יותר לשבת בצד. יש כאן צומת בחירה.

     

    במובן מסוים, בעולם הערבי קיימת בחירה דומה לזו שתארתי כאן: בחירה של מתינות אל מול קיצוניות. בעולם הערבי ההקצנה היא בקנה מידה גדול אלפי מונים וחוצה כמעט כל גבול של קודים מוסריים אנושיים. מול תנועת האביב הערבי שהתעוררה לפני מספר שנים, אנו עדים היום לתנועה איסלאמית דתית רדיקלית המפגינה מימדים קיצוניים של אלימות ואכזריות, פראיות ואובדן צלם אנוש.

    כתגובה לכך החל  גיבוש של שיתוף פעולה של המדינות המתונות במאבק לעצירת הקיצוניים נושאי רעיון המדינה האיסלאמית.

    המאבק הפנים ערבי  הציב גם בפני העולם המערבי את הצורך בהכרעה והתגבשה ההכרה שצריך לחזק את המתונים ולהתייצב כנגד הקיצוניים. 

     

    אני במתון הקיצוני. אני במרכז הקיצוני.

     

    הצומת של היום היא בין המרכז לקיצוניות.

     

    החלוקה הדיכוטומית המסורתית לימין או שמאל איננה מתארת נכון את המפה הפוליטית והאינטרסים הפוליטיים העכשוויים. זו הגדרה ישנה.

     

    הבחירה היא בין עמדות מרכז ובין הקיצוניות.

     

    פירושו של דבר שיש יותר קרבה ויותר אינטרסים משותפים למי שקרוי שמאל מתון עם מי שקרוי ימין מתון - מאשר הקרבה והמשותף שיש לשמאל המתון עם השמאל הקיצוני או הקרבה שיש לימין המתון עם הימין הקיצוני.  

     

    לנוכח ההקצנה - זו עת להתכוונות לקו האמצע.

     

    זה זמן לחדד את המרכז הפוליטי - להעמיק את המשמעות שלו, להשמיע קול, לפעול, ולהתבדל מהקיצוניים בכל צד.

      

    לאורך מבצע 'צוק איתן', וגם לפני כן, היתה מגמה מתמשכת של שיח קצוות במפה הפוליטית. הקולות שנשמעים בקול רם ובלטו במיוחד הם הקולות הקיצוניים במפה הפוליטית הישראלית, והמגמה הזו הלכה וגברה ככל שהתארך המבצע.


    המסרים שנשמעו בימין הקיצוני ובשמאל הקיצוני:

    בימין ההקולות הקיצוניים קראו לשטח את עזה, והם אינם  רואים בצד הפלשתינאי שותף אפשרי לשיחות ולהגעה להסכם. בשמאל  הקיצוני יש מסרים המתכחשים לאופי השלטון של החמאס ומתעלמים מההצהרות שלו כלפי ישראל.

     

    התכנים האלו גם הובעו לעיתים קרובות בשיח אלים וחמום מוח שבלט מעל שאר הקולות.  הצטרפו לכך גם סתימת פיות וביטויים גזעניים. בנוסף היו מעשי אלימות כלפי ערבים, כלפי מפגינים כנגד המבצע וגם ערבים שתקפו יהודים במרחב הישראלי.

    הקולות של חוסר הסובלנות וסתימת פיות נשמעו  גם משמאל וגם מימין. הם בלטו בצורה מובהקת הרבה יותר מצד הימין הקיצוני והופנו לכל מי שחושב אחרת מהם – ללא קשר למיקומו על המפה הפוליטית.  

     

    תגובות תוקפניות כוונו כלפי כל דעה שנחשבה לא מספיק לוחמנית. אפשר היה גם לראות באתרים השונים התבטאויות רוויות ניבולי הפה, זלזול והשתלחויות כלפי רה"מ נתניהו, חברי הקבינט והרמטכ"ל, וזאת על אף שרובם מזוהים עם הימין. כל מי שלא אמר שצריך למוטט את החמאס ולשטח את עזה, נחשב תבוסתן, פחדן, עוכר ישראל, בוגד, או שמאלני.  הביקורת המתלהמת הופנתה לכל מי שהוא בימין המתון והלאה לכיוון השמאל.

     

     

    כאשר הימין מרכז כמעט לא נשמע. כאשר השמאל מרכז כמעט לא נשמע.

    כאשר קולותיהם של הקיצוניים משתלטים ובולטים מעל שאר הקולות, וסגנון הדיבור מקצין, זה הזמן להגביר את קולו של האמצע. זה זמן להגביר את קולם של האנשים שבמרכז המפה הפוליטית, בין אם הם נוטים לשמאל או לימין.

     

    התיאור הפשוט של המפה הפוליטית בחלוקה הרגילה הוא כזה:

     

    שמאל <----------------------מרכז-מתון-----------------------> ימין

     

     

    השמאל סטטי כבר שנים רבות, לבד מזה שבמפלגת העבודה מדיחים באופן קבוע את יושב הראש שלה. גם הנוהג הזה שחוזר על עצמו מבטא סוג של סטטיות. בשמאל הקיצוני יש מספר תומכים די נמוך.

     

    הדינמיקה בימין שונה מהדינמיקה בשמאל.  יש כמה מפלגות המייצגות את הימין המובהק ויש תחרות על הבוחרים שלהם. הליכוד נמצא בשלטון שנים רבות. יש אצלחברי רשימת הליכוד תחרות על עמדות כוח שממנה נגזרת תחרות על תמיכת מתפקדי הליכוד והאוכלוסיה שהם מייצגים. מכיוון שרבים ממתפקדי הליכוד שייכים לימין הקיצוני, התחרות על תמיכתם יוצרת הקצנה לימין אצל המתמודדים. בתחרות הזו, כדי לבלוט מעל האחרים צריך להציג דעה יותר ימנית, לוחמנית, למשוך יותר ויותר לקצוות של הימין.

     

    ומה לגבי המרכז? מהו המקום הזה של מתינות, בשמאל או בימין? קשה לבלוט בין שאר הקולות עם עמדות של מתינות.  הרי אי אפשר להיות יותר מתון, להיות יותר מרכז. במרכז אין לאן למשוך. בעוד שבעמדה הקיצונית יש משמעות ליותר חזק, יותר מובהק ויותר בולט.

     

    למרכז,אין אפיל, אין תיוג. אין שם מיתוג של כוחניות. המרכז המתון הוא מקום של העמקה ושל מורכבות. לא קיים מושג של תחרות על מתינות רבה יותר או עוצמתית יותר. בעמדות של המרכז אין תשובות  ופתרונות פשוטים של זבנג וגמרנו. אין בהן גם תפיסה לא ראלית של אוטופיה ופיוס. במרכז יש מרחב של תוכן וראליה.

     

    אם אתה שייך למרכז, אם אתה בין שמאל מתון לימין מתון, אינך יכול יותר לשבת בצד.

    שכן, ישיבה בצד מחזקת את הקיצוניים.

    זוהי הצומת שאנו ניצבים בפניה: מתינות מול קיצוניות.

     

    מתינות ----------------------------------------------- קיצוניות

     

     

    זהו הזמן לבסס הכרה בעמדה הזו של המרכז. זהו מרכז שהוא לא פלואודי ולא מתאים את עצמו לפופוליזם של רגע. יש למפות את המרכז הזה, להעמיק בו, לחקור אותו, לחדד אותו. זהו מרכז אידאולוגי, פרגמטי מובהק ומתון. זהו קו האמצע.


    נקרא לו מרכז קיצוני: מרכז שדבק בהשקפה של קו אמצע ובשיח דמוקרטי לא אלים.

     

    אפשר להגדיר אותו בקווים כלליים כך:

     

    זהו מקום לכל ציוני, ששואף לקיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית, שבה יש מחוייבות לדמוקרטיה, ולמורשת והזהות היהודית. מקום שבו יש ראייה מפוכחת של הצדדים בסכסוך ושל הסביבה בה אנו נמצאים, בד בבד עם חתירה להסכם מדיני ונכונות לפשרה תוך התחשבות בצרכי הביטחון של ישראל.  זהו מרכז ששואף למדינה שיש בה זיקה למסורת היהודית וגם שיוויון זכויות לכל התושבים מכל המגזרים וחופש ביטוי לכל מגוון הדעות, המתונות והקיצוניות, כל עוד אין בהן הסתה, אלימות וגזענות.

     

    אי אפשר יותר לשבת בצד.

    יש כאן צומת בחירה.

    מי שמזהה את עצמו עם המרכז המתון לא יכול יותר להתעלם או להתכחש לביטויי העמדות הקיצוניות, מכיוון שהתעלמות או ההכחשה שלהם מעצימות ומחזקות את המגמות הקיצוניות.

     

    מה שקורה לעיתים קרובות הוא, שבימין המתון יש התעלמות או המעטה במשמעות של קיצוניות בימין גם כשהיא מרחיקה לכת לגבולות החוק ומעבר לו, וזה בגלל שכביכול הם באותו ה'צד הפוליטי'. ברוב המקרים כשיש ביקורת על הקיצוניים היא נאמרת כ'מס שפתיים' או בקול רפה. דבר דומה קיים בשמאל. השמאל המתון ממעיט מהמשמעות של פעולות והתבטאויות מרחיקות לכת בשמאל הקיצוני.  זוהי תוצאה של הגדרת הצדדים במפה הפוליטית, החלוקה הדיכוטומית של ימין מול שמאל.

     

    ההכרה בכך שהמפה הפוליטית היא אחרת, שהעמדות הפוליטיות הם מרכז מתון מול קיצוניות, יוצרת אינטרסים והבנה שונה של המציאות. הבנה כזו מחייבת את מי שמזהה את עצמו בצד המתון לחדד את המיקום הזה של המרכז ולבדל אותו באופן חד משמעי מהקיצוניות, ללא קשר לאיפיון שלה.   

     

    משמח אותי לראות שבשיח ברשתות החברתיות ובאתרי האינטרנט ניתן למצוא יותר ויותר קולות ממתנים, שמשקפים תפיסה מורכבת. אנשים בוחרים להגיב ולהתנגד לקולות משתלחים וחמומי מוח.

     

    במובן מסוים, בעולם הערבי קיימת בחירה דומה לזו שתארתי כאן: בחירה של מתינות אל מול קיצוניות. בעולם הערבי ההקצנה היא בקנה מידה גדול אלפי מונים וחוצה כמעט כל גבול של קודים מוסריים אנושיים. מול תנועת האביב הערבי שהתעוררה לפני מספר שנים, אנו עדים היום לתנועה איסלאמית דתית רדיקלית המפגינה מימדים קיצוניים של אלימות ואכזריות, פראיות ואובדן צלם אנוש.

    כתגובה לכך אנחנו רואים  גיבוש של שיתוף פעולה של המדינות המתונות במאבק לעצירת הקיצוניים נושאי רעיון המדינה האיסלאמית.

     

    המאבק הפנים ערבי  הציב גם בפני העולם המערבי את הצורך בהכרעה. גם במערב  נוצרה ההכרה שצריך לחזק את המתונים ולהתייצב כנגד הקיצוניים. 

     

    נחזור לעימותים הקרובים כאן.  יתכן שישראל תצטרך להגיע להכרעה כנגד תנועת החמאס אשר מייצגת את הקיצוניות בסביבה הקרובה. אלא שזה לא מתרחש בצעדים של זבנג וגמרנו. זהו מהלך שיש בו חשיבות להבשלה ותהליכים לאורך זמן. יתכן גם שההחלשה של החמאס תגיע דווקא מהצד הערבי שמוביל את המתינות.

     

    מודעות והתייחסות למורכבות והבשלה של תהליכים הם מאפיינים מהותיים בתפיסה של המרכז, של קו האמצע.

     

    בבקשה, מי שמגיב, נא להמנע מתגובות משתלחות ומתלהמות.

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/3/16 13:13:
      מעניין ונכון
        17/10/14 02:53:

      צטט: Lisi-strata 2014-10-14 16:51:19

      כתבת יפה ומאד נכון והייתי רוצה להגיב ביתר אריכות - גם לתגובות כמה מחברי פה :) ( כרגיל- מי שמענין אותך יש לו חוג חברים דומה...). כשמישהו כותב משהו מענין - אני תמיד קוראת גם תגובות, ביחוד אם אני מכירה את הכותבים :) אצטרך לשוב לשם כך.

      שלום ליזי, תודה על הדברים. אם יזדמן לך לכתוב ולהגיב עוד באריכות או גם בקצרה, אשמח.
      כמעט חודשיים מאז שהעלתי את הפוסט. ההרגשה היא של תקופה משמעותית.    זה התחיל עוד לפני 'צוק איתן'. ובמהלך המבצע ואחריו ההרגשה התחזקה. 

        14/10/14 16:51:
      כתבת יפה ומאד נכון והייתי רוצה להגיב ביתר אריכות - גם לתגובות כמה מחברי פה :) ( כרגיל- מי שמענין אותך יש לו חוג חברים דומה...). כשמישהו כותב משהו מענין - אני תמיד קוראת גם תגובות, ביחוד אם אני מכירה את הכותבים :) אצטרך לשוב לשם כך.
        14/10/14 16:28:

      צטט: יואב בצלאל 2014-10-12 21:05:20

      הי יעל. הייתי מוסיף שהדיון על שמאל ימין נוטה להתנתק מהנושא החברתי וגם בגלל זה ההפרדה שמאל-ימין היא בעייתית. מצביעים רבים תמכו בביבי בגלל שהרוב בעם נוטה לימין מרכז בנושאים המדיניים אבל האם הרוב בעם תומך בקפיטליזם החזירי שמנהיג הליכוד בשנות שלטונו? בקשרי הון שלטון? אני בטוח שלא. הבעיות החברתיות במדינה הרבה יותר בוערות לדעתי אבל אנשים נוטים להצביע לפי האג'נדה המדינית בטחונית, לכן אילו היתה קמה מנהיגות ימנית מדינית שהיא שמאלנית חברתית היה קל יותר לנסות לתקן פה כמה דברים דחופים. .... אבל מי יתמוך בשינויים החברתיים הדרושים? את זה הייתי שואל?

       

      התגובה שלך נוגעת בהרבה נושאים למחשבה ודיון.

      הבעיות החברתיות כלכליות הן בוערות וחיוני לטפל בהם והנושא נזנח על ידי הימין וגם על ידי השמאל - לפחות על ידי שמאל מרכז. דוקא מרצ עסקו בזה יותר במהלך השנים.
      מאז המחאה,  הנושא חוזר ועולה בגלים בסדר היום הציבורי של כולם. עכשיו זה דרך העיסוק במחירי המזון והגירה לחו"ל.  אני חושבת שהדיון והטיפול צריכים להתמקד במעמד הבייניים וגם במעמד הנמוך. זה גם משהו שקורה - מדברים יותר על העוני.  השאלה כמובן היא לא רק הדיבור, אלא המעשה.
      חשבתי על הצירוף של ימין מדיני ושמאל חברתי. אני לא חושבת שיש ממש חיבור כזה. אני יכולה לחשוב על ימיו של מנחם בגין שכן הציג מדיניות חברתית של עזרה השכבות החלשות יחד עם השקפה מדינית ימנית. הלכה למעשה - אני לא יודעת כמה המדיניות של ממשלתו סייעה לשכבות החלשות. 

       

      בעיני הטיפול בנושא המדיני חשוב היום כמו תמיד והוא נוגע גם לנושא החברתי.

      "שלום ממילא לא יהיה פה בזמן הקרוב...."

      יכול להיות שאין בשלות בישראל ובצד הפלשתינאי להגיע להסכם. יחד עם זה אני חושבת שאין מצב של ססטוס קוו. אנחנו רואים את זה בצד הפלשתינאי ובישראל בהקצנה בימין. הקיצוניים בשני הצדדים מזינים אלה את אלה. אין מצב של סטטוס קוו - זה אומר עוד צעדים של הפלשתינאים במרחב הבינלאומי ולחץ בינלאומי גובר על ישראל וגם שתתגבר מחאה לגיטימית מצד הפלשתינאים,  וגם מחאה אלימה ונפיצה. מנגד יש בישראל מגמה של הרחבת התנחלויות בשטחים שלמעשה קובעת עובדות חדשות בשטח.

      לכן זה חשוב לשמור על השיח הפרגמטי ולחזק את המתונים ולא להפקיר את סדר היום הציבורי רק לקיצוניים.
      אחרת הם יתפסו יותר ויותר מקום בקונצנזוס של שני הצדדים, והמתינות תהיה פחות ופחות רלוונטית.
      גם אם בשלב זה, זה  רק לשמור על גחלת (רצוי גדולה) של מרכז מתון עד שתהיה יותר מוכנות להגעה להסדר.
      אחרת - נתרחק מהמקום של הסדר מאוד - וכדי לחזור בחזרה האיזור יצטרך לעבור שיעורים קשים יותר. 

       

      "וגם סיסמאות קיצוניות כמו לשטח את עזה לא עומדות במבחן המציאות הריאלית ואף מנהיגים ימניים כמו ליברמן ובנט כאשר הם נמצאים במקום בו מקבלים החלטות לא תומכים בזה, אלה התבטאויות של ילדים או של מי שרוצה למשוך תשומת לב."

      אי אפשר לפטור  את האמירות הקיצוניות כסיסמאות ודיבור של ילדים - הסיסמאות האלו יוצרות השפעה על השיח הציבורי ועל התודעה הציבורית. הם מכשירות עמדות קיצוניות לתוך המיינסטרים.  ראינו את זה בעבר. לגבי בנט לפחות, לדעתי גם מדובר בעמדות ימניות קיצוניות מובהקות. ההצהרות הם גם כלי לרווח פוליטי וגם משקפות את עמדתו.  חשוב שמי שרואה את עצמו במרכז הפוליטי ישמיע את קולו בערוצים של דיונים ציבוריים.

        12/10/14 21:05:
      הי יעל. הייתי מוסיף שהדיון על שמאל ימין נוטה להתנתק מהנושא החברתי וגם בגלל זה ההפרדה שמאל-ימין היא בעייתית. מצביעים רבים תמכו בביבי בגלל שהרוב בעם נוטה לימין מרכז בנושאים המדיניים אבל האם הרוב בעם תומך בקפיטליזם החזירי שמנהיג הליכוד בשנות שלטונו? בקשרי הון שלטון? אני בטוח שלא. הבעיות החברתיות במדינה הרבה יותר בוערות לדעתי אבל אנשים נוטים להצביע לפי האג'נדה המדינית בטחונית, לכן אילו היתה קמה מנהיגות ימנית מדינית שהיא שמאלנית חברתית היה קל יותר לנסות לתקן פה כמה דברים דחופים. שלום ממילא לא יהיה פה בזמן הקרוב וגם סיסמאות קיצוניות כמו לשטח את עזה לא עומדות במבחן המציאות הריאלית ואף מנהיגים ימניים כמו ליברמן ובנט כאשר הם נמצאים במקום בו מקבלים החלטות לא תומכים בזה, אלה התבטאויות של ילדים או של מי שרוצה למשוך תשומת לב. אבל מי יתמוך בשינויים החברתיים הדרושים? את זה הייתי שואל?
        30/9/14 02:47:

      צטט: עצבן 2014-09-29 23:06:29

      "....והייתי רוצה לשאול אותך - מהי התווית הזו "קיצוניות" אם לא תעודת הכשר לסתימת פיות. אם לא מנגנון לשלילה אפריורי של דעה משום שהיא לא נכנסת לחיק החם של הקונצנזוס - או כלשונך כי היא קיצונית ...."

       

       תודה על תגובתך. נכנסתי וראיתי אותה ואגיב עליה מיידית. אולי בהמשך אחרי שיזדמן לי עוד זמן להעמיק במה שכתבת, אגיב שוב. בכל אופן הנה ציטוט מהכתוב בפוסט למעלה:

        

      "חתירה להסכם מדיני ונכונות לפשרה תוך התחשבות בצרכי הביטחון של ישראל.  זהו מרכז ששואף למדינה שיש בה זיקה למסורת היהודית וגם שיוויון זכויות לכל התושבים מכל המגזרים וחופש ביטוי לכל מגוון הדעות, המתונות והקיצוניות, כל עוד אין בהן הסתה, אלימות וגזענות. "

        

      אתה אומר שמעצם ההגדרה של דיעה כקיצונית זה אומר לסתום פיות - אני אומרת - לאו דוקא, וגם חס וחלילה. האם יש סכנה להתייחסות כזו? יכול להיות.

      בגדול הכוונה היא, בין השאר,  שכנשמע בקול הלהט  של הקיצוניים ויש מומנטום של הקצנה - בואו נשמע את הלהט של המרכז.  אי אפשר להשאיר את השיח והמערכה הפוליטית לעמדות הקיצוניות.
      יש הרבה אנשים שהם במרכז וקולם מטשטש ונבלע בתוך התחרות על בולטות.

      וגם - אני לא רואה בהכרח זהות בין קונצנזוס לבין עמדות מתונות או מרכז. קונצנזוס יכול להיות גם קיצוני.  מתון יכול להיות בשוליים.

      לגבי נושא היחסיות של קיצוניות - אני רוצה לחשוב על זה יותר, אז אוכל להתייחס בהמשך, ב"נ.
      בכל אופן הכוונה היא איננה להציג קטגוריזציה  חדשה אולטימטיבית. הרלוונטיות של העמדה שאני מעלה היא לאור מה שמתרחש היום במרחב הפוליטי והציבורי הישראלי.  אני מצביעה על החשיבות  של - לחדד ולהשמיע את הקול של המרכז, המתינות.

        29/9/14 23:06:

      לא לטעמי. דיברת ובצדק על הבעייתיות בסתימת פיות, והייתי רוצה לשאול אותך - מהי התווית הזו "קיצוניות" אם לא תעודת הכשר לסתימת פיות. אם לא מנגנון לשלילה אפריורי של דעה משום שהיא לא נכנסת לחיק החם של הקונצנזוס - או כלשונך כי היא קיצונית (השלב השני הוא להכריז על אדם כקיצוני או אז אין כלל צורך לשמוע את דבריו).

       

      ובעצם מח קןבע האם דעה היא קיצונית או לא?

      בשנות השישים מי שהעז להעלות על דל שפתיו את האפשרות של מגורים בארץ אחרת נחשב לבוגד.

      בשנות השבעים רק קיצוני מאוס היה מעז להשמיע ביקורת כלשהי על צה"ל.

      בשנות השמונים רק אולרטא קיצונים העזו לומר שהפלסטינים הם עם (ושרחמנא ליצלן צריך לאפשר להם להיות אזרחים של מדינה), ולחילופין קיצוניים אחרים התיישבו בשטחי יהודה ושומרון...

       

      לכן לטעמי - לא צריך לאהוב כל דעה - אפשר להתנגד ואפילו להתנגד בתוקף לדעה כלשהי - אבל הרעיון לאטום את האזניים בכל מיני נימוקים (שקיצוניות היא אחד מהם) ועל ידי כך לבסס את עמדתך הצודקת, אולי על בסיס ההנחה שמי שלא שומע דעה אחרת אף פעם לא יכול לטעות... 

       

      נדמה לי שאנחנו יודעים יותר טוב.

        28/9/14 23:53:

      צטט: shabat shalom 2014-09-23 08:51:55

       

       ובאנגלית - מי שפיתח את התאוריה לפסיכולוגיה מעשית היה Rokeach.

       

      הזכרת שני תיאוריטיקנים ששמותיהם מוכרים לי וזכורים לי מקורס מבוא כלשהו. כדי להזכר גם מה הגישות שלהם זה כבר דרש לשוב ולקרוא עליהם חיוך.

       

        23/9/14 08:51:

      צטט: YaelKz 2014-09-16 01:00:15

      צטט: shabat shalom 2014-09-15 16:44:45

      אניע מכיר את התאוריה הזו עוד משנות ה70. אדורנו טען שהקשר בין הנאציזם והקומוניזם היה מאד טבעי (הסכם ריבנטרופ - מולוטוב), וכולו היה נגד הדמוקרטיות של המערב. שני הזאבים צמאי הדם שתפו פעולה כדי לחסל את הדמוקרטיה הליברלית והסוציאל דמוקרטיה כדי לעדשות רק אחר כך את הדו קרב ביניהם. לדעתו הכל נובע ממבנה האישיות של בני האדם.

      הי יוסי, תודה על הקישור המעניין. בעקבות מה שכתבת חיפשתי עוד מידע על הדברים.

       

       ובאנגלית - מי שפיתח את התאוריה לפסיכולוגיה מעשית היה Rokeach.

        16/9/14 01:00:

      צטט: shabat shalom 2014-09-15 16:44:45

      אניע מכיר את התאוריה הזו עוד משנות ה70. אדורנו טען שהקשר בין הנאציזם והקומוניזם היה מאד טבעי (הסכם ריבנטרופ - מולוטוב), וכולו היה נגד הדמוקרטיות של המערב. שני הזאבים צמאי הדם שתפו פעולה כדי לחסל את הדמוקרטיה הליברלית והסוציאל דמוקרטיה כדי לעדשות רק אחר כך את הדו קרב ביניהם. לדעתו הכל נובע ממבנה האישיות של בני האדם.

      הי יוסי, תודה על הקישור המעניין. בעקבות מה שכתבת חיפשתי עוד מידע על הדברים.

       

        15/9/14 16:44:
      אניע מכיר את התאוריה הזו עוד משנות ה70. אדורנו טען שהקשר בין הנאציזם והקומוניזם היה מאד טבעי (הסכם ריבנטרופ - מולוטוב), וכולו היה נגד הדמוקרטיות של המערב. שני הזאבים צמאי הדם שתפו פעולה כדי לחסל את הדמוקרטיה הליברלית והסוציאל דמוקרטיה כדי לעדשות רק אחר כך את הדו קרב ביניהם. לדעתו הכל נובע ממבנה האישיות של בני האדם.
        12/9/14 16:25:

      צטט: Zvi Hartman 2014-09-11 23:13:19

      הייי יעל אני שמאל מתון בעניינים חברתייים כלכליים בעד הרחבנ משמעותית של סיוע לחלשים שלא יצטרכו לחפש בפחי אשפה שאריות אוכל וכו מבחינת מדיניות חוץ אני ימין מתון. אני חושב שלאור העמדה עויינת של אירופה למשל ומסתייגת משהו של ארצות הברית הייתי תובע השכם וערב יחס יותר הוגן לגבי הסבל של האוכלוסיה היהודית למשל בדרום המופגז וכד'

       

      הי צבי,
      אתה מראה איך החלוקה הרגילה של עמדות ימין-שמאל לא עובדת עבורך.
      כתבת:   "הייתי תובע השכם וערב יחס יותר הוגן לגבי הסבל של האוכלוסיה היהודית למשל בדרום המופגז"
      לרגע לא הייתי בטוחה למי התכוונת כשכתבת "הייתי תובע" - ממי היית תובע?  התכוונת תובע מהרשויות כאן, או מאירופה וארה"ב?
      אני מניחה שהתכוונת לאירופה וארה"ב.
      באמת לא מצליחים להמחיש בחו"ל את המשמעות של חיים תחת הפגזות במשך שנים.  גם עכשיו כשהשיגורים היו לעבר איזורים מיושבים בכשני שליש משטחה של ישראל לא היתה הבנה דיה באירופה מה המשמעות של מצב כזה. כך לפחות אצל דעת הקהל, אצל המנהיגים היתה יותר הבנה. אני תוהה אם זו הבעיה של ההסברה שלא טובה  מספיק - או שלא משנה איך תהיה ההסברה ה"קהל" קולט מה שהוא רוצה ויש לו קונספציה שהוא נצמד אליה.

      בארץ מי שלא גר בדרום, ניסה להדחיק מה שקרה בדרום 14 שנה. לאחר העימות האחרון אי אפשר להכחיש יותר.  

        11/9/14 23:13:
      הייי יעל אני שמאל מתון בעניינים חברתייים כלכליים בעד הרחבנ משמעותית של סיוע לחלשים שלא יצטרכו לחפש בפחי אשפה שאריות אוכל וכו מבחינת מדיניות חוץ אני ימין מתון. אני חושב שלאור העמדה עויינת של אירופה למשל ומסתייגת משהו של ארצות הברית הייתי תובע השכם וערב יחס יותר הוגן לגבי הסבל של האוכלוסיה היהודית למשל בדרום המופגז וכד'
        31/8/14 16:49:

      צטט: מרב 1956 2014-08-29 06:27:15

       

       

      .."ברשימת הח"כים למפות אותה לשמאל וימין מתון או שמאל וימין קיצון. לדעתי הרוב הם במרכז.

      וכך לדעתי גם אזרחי המדינה."...

       גם לדעתי  יש רוב בעם למסגרת הזו של בין שמאל מתון לימין מתון.
      לגבי חברי כנסת - אני לא יודעת לומר. העלת רעיון טוב. - ולא בטוח שאבדוק זאת ואני אענה על סמך התרשמות.   אני חושבת שמה שחשוב נוגע לחברי הכנסת בקואליציה.

      בליכוד יש הקצנה.  פעם הקיצוניים הימנים היו השוליים בליכוד.  היום המתונים הם השוליים, הקיצוניים הם הדומיננטים בליכוד.

      בכלל אני חושבת שההקצנה מתגברת - גם מבחינת התכנים וגם מבחינת מספר התומכים שלה. יש גם תומכים שהם לא מדעת.
      לכן אני חושבת שאי אפשר יותר לשבת בצד. צריך  עמדת מרכז-מתינות אקטיבית - בהירה, מובחנת, מתחדדת.
      גם בהגדרה של עצמה - וגם בכך שהיא מבדילה את עצמה מהקיצוניים.

        29/8/14 06:27:

      צטט: YaelKz 2014-08-29 03:17:56

      צטט: מרב 1956 2014-08-28 22:28:57

      עולה בי מחשה וגם רעיון לביצוע, ( אין לי סבלנות לבצע).

      מה דעתך לעבור איש איש ברשימת הח"כים למפות אותה לשמאל וימין מתון או שמאל וימין קיצון. לדעתי הרוב הם במרכז.

      וכך לדעתי גם אזרחי המדינה.

      מי שנשמע ומעורר הדים, הם הקיצוניים, מכייון שהם מיעוט ולכן חייב להשמע ע"מ לראות ולקבל תשומת לב.


      *יש כאלה שאני נחשבת בעינייהם, שמאלנית קיצונית.

        

       

      הי מירב,

       

      אני חושבת שמישהו שעמדותיו בטווח של שמאל מתון ועד ימין מתון  יכול לקבל את התיאור  שצטטת מתוך הפוסט.

      אני חושבת שגם נתניהו - ועוד כמה מהימנים המתונים יחסית (המתמעטים) שיש בליכוד יכולים לקבל את התיאור הזה - לפחות על פי הנאומים של נתניהו שמדברים על  קיום אפשרות של הסדר מדיני (נאום בר-אילן למשל).  

       

      מתוך הפוסט -

      "להגביר את קול האמצע. את האנשים שבמרכז - את האנשים שבמרכז המפה הפוליטית – אולי קצת נוטים לשמאל אולי קצת  לימין."


      וכן, אני חושבת שימין קיצוני - היה רואה את הקטע שצטטת כתיאור של שמאל - 

      וכתבתי  שבעיני הימין הקיצוני: -

      "כל מי שלא אמר שצריך היה למוטט את החמאס, להשטיח את עזה - נחשב תבוסתן, פחדן, פוגע בישראל, והס מלהזכיר - שמאלני.

      תבוסתן – כל מי שהוא בימין המתון והלאה לכיוון השמאל."

       

      ועוד ציטוט:

      "הצומת היא מתינות מול קיצוניות.

      – צריך לבחור – מרכז – או קיצוני. ואם אתה מזדהה עם המרכז, אם תתעלם – תתכחש- תעלים עין – לקיצוניות, זה יעצים את המגמות הקיצוניות."

       

       

      התגובה שלך והכתיבה אליך – עוזרים לי למקד את מה שרציתי לומר:

       

      המצב הוא מצב של הקצנה - בשמאל קיצוני שממשיך להאחז בתפיסות לא ראליות ושהוא גם פחות בעייתי כיוון שאין הרבה אנשים שתומכים בשמאל הקיצוני  והוא גם לא בשלטון, -  ובימין שמציג תפיסות פשטניות לוחמניות עם סממנים לא דמוקרטיים  - ושמקצין והולך ובעזרת  פופוליזם ועוד סיבות משיג לעצמו עוד תמיכה . 

       

      במצב הזה, - כשיש מגמת הקצנה, הצומת במפה הפוליטית היא מתינות מול קיצוניות. 

       

      החלוקה לימין או שמאל לא מתארת נכון את המפה והאינטרסים הפוליטיים. זו הגדרה ישנה.


      חשוב שהמרכז, מהטווח של ימין מתון ועד שמאל מתון - יעמדו מול המקצינים.

        

      פירושו של דבר שיש יותר קרבה ויותר אינטרסים משותפים למי שקרוי שמאל מתון ומי שקרוי ימין מתון  -  מאשר הקרבה והמשותף של השמאל המתון עם השמאל הקיצוני או של הימין המתון עם הימין הקיצוני.

       

       

      כאשר המתונים מתעלמים מההקצנה אשר בצד שהוא כביכול 'שלהם' , או ממעיטים מהמשמעות שלה - הם הלכה למעשה מצטרפים אליה ותומכים בה. 

      אם לא מתנערים בריש גלי, באופן חד משמעי מהקיצוניות זה כאילו מצטרפים אליה -  זה מעצים את הקיצוניים.   

       

      ההקצנה הזו שמתגברת בכלל – וזה קורה גם כאמור בגלל ההתעלמות של המתונים - גורמת לפגיעה גם בנושאים שחשובים למתונים, ובמקרים מסוימים היא מובילה גם למעשים לא חוקיים, ולגילויים של פגיעה בדמוקרטיה. 

       

      לכן - היום זה חיוני  שאדם יגדיר את העמדות שלו ויכריע בין מתינות לקיצוניות, לא בין ימין ושמאל.

       

      ביטוי מובהק של זה – למשל -

      אי אפשר להמעיט במשמעות פעולות תג מחיר וגילויי גזענות כלפי ערבים, ואי אפשר גם לבטל או להתעלם מהתפרעויות של צעירים ערבים או זריקת אבנים על מכוניות והטרדת של יהודים בצפון או אלימות של נהגים בני מיעוטים בדרום.  אי אפשר גם לא לצאת נגד התבטאויות גזעניות של נבחרי ציבור.

      וזה לא נוגע רק לפעולות לא חוקיות,  זה נוגע בכלל לאג'נדה הפוליטית הדומיננטית של המדינה.

       

      צריך לבחור עכשיו – ובקול רם - מרכז  או  קיצוני. 

      אם לא בוחרים בעמדת המתינות באופן עקבי וגלוי - 

      אז משאירים את  הזירה לקיצוניים.

       

       

        29/8/14 03:17:

      צטט: מרב 1956 2014-08-28 22:28:57

        

       

      הי מירב,

       

      אני חושבת שמישהו שעמדותיו בטווח של שמאל מתון ועד ימין מתון  יכול לקבל את התיאור  שצטטת מתוך הפוסט.

      אני חושבת שגם נתניהו - ועוד כמה מהימנים המתונים יחסית (המתמעטים) שיש בליכוד יכולים לקבל את התיאור הזה - לפחות על פי הנאומים של נתניהו שמדברים על  קיום אפשרות של הסדר מדיני (נאום בר-אילן למשל).  

       

      מתוך הפוסט -

      "להגביר את קול האמצע. את האנשים שבמרכז - את האנשים שבמרכז המפה הפוליטית – אולי קצת נוטים לשמאל אולי קצת  לימין."


      וכן, אני חושבת שימין קיצוני - היה רואה את הקטע שצטטת כתיאור של שמאל - 

      וכתבתי  שבעיני הימין הקיצוני: -

      "כל מי שלא אמר שצריך היה למוטט את החמאס, להשטיח את עזה - נחשב תבוסתן, פחדן, פוגע בישראל, והס מלהזכיר - שמאלני.

      תבוסתן – כל מי שהוא בימין המתון והלאה לכיוון השמאל."

       

      ועוד ציטוט:

      "הצומת היא מתינות מול קיצוניות.

      – צריך לבחור – מרכז – או קיצוני. ואם אתה מזדהה עם המרכז, אם תתעלם – תתכחש- תעלים עין – לקיצוניות, זה יעצים את המגמות הקיצוניות."

       

       

      התגובה שלך והכתיבה אליך – עוזרים לי למקד את מה שרציתי לומר:

       

      המצב הוא מצב של הקצנה - בשמאל קיצוני שממשיך להאחז בתפיסות לא ראליות ושהוא גם פחות בעייתי כיוון שאין הרבה אנשים שתומכים בשמאל הקיצוני  והוא גם לא בשלטון, -  ובימין שמציג תפיסות פשטניות לוחמניות עם סממנים לא דמוקרטיים  - ושמקצין והולך ובעזרת  פופוליזם ועוד סיבות משיג לעצמו עוד תמיכה . 

       

      במצב הזה, - כשיש מגמת הקצנה, הצומת במפה הפוליטית היא מתינות מול קיצוניות. 

       

      החלוקה לימין או שמאל לא מתארת נכון את המפה והאינטרסים הפוליטיים. זו הגדרה ישנה.


      חשוב שהמרכז, מהטווח של ימין מתון ועד שמאל מתון - יעמדו מול המקצינים.

       

      פירושו של דבר שיש יותר קרבה ויותר אינטרסים משותפים למי שקרוי שמאל מתון ומי שקרוי ימין מתון  -  מאשר הקרבה והמשותף של השמאל המתון עם השמאל הקיצוני או של הימין המתון עם הימין הקיצוני.

       

       

      כאשר המתונים מתעלמים מההקצנה אשר בצד שהוא כביכול 'שלהם' , או ממעיטים מהמשמעות שלה - הם הלכה למעשה מצטרפים אליה ותומכים בה. 

      אם לא מתנערים בריש גלי, באופן חד משמעי מהקיצוניות זה כאילו מצטרפים אליה -  זה מעצים את הקיצוניים.   

       

      ההקצנה הזו שמתגברת בכלל – וזה קורה גם כאמור בגלל ההתעלמות של המתונים - גורמת לפגיעה גם בנושאים שחשובים למתונים, ובמקרים מסוימים היא מובילה גם למעשים לא חוקיים, ולגילויים של פגיעה בדמוקרטיה. 

       

      לכן - היום זה חיוני  שאדם יגדיר את העמדות שלו ויכריע בין מתינות לקיצוניות, לא בין ימין ושמאל.

       

      ביטוי מובהק של זה – למשל -

      אי אפשר להמעיט במשמעות פעולות תג מחיר וגילויי גזענות כלפי ערבים, ואי אפשר גם לבטל או להתעלם מהתפרעויות של צעירים ערבים או זריקת אבנים על מכוניות והטרדת של יהודים בצפון או אלימות של נהגים בני מיעוטים בדרום.  אי אפשר גם לא לצאת נגד התבטאויות גזעניות של נבחרי ציבור.

      וזה לא נוגע רק לפעולות לא חוקיות,  זה נוגע בכלל לאג'נדה הפוליטית הדומיננטית של המדינה.

       

      צריך לבחור עכשיו – ובקול רם - מרכז  או  קיצוני. 

      אם לא בוחרים בעמדת המתינות באופן עקבי וגלוי - 

      אז משאירים את  הזירה לקיצוניים.

       

       

        28/8/14 22:28:

      לדעתי, איש ימין שיקרא את זה,

      במרכז הזה יש מקום למי שהוא ציוני, שואף למדינה יהודית ודמוקרטית, עם מחויבות לדמוקרטיה, למסורת, לביטחון. עם ראייה מפוכחת של הצדדים והסביבה כאן, עם הבנה מציאותית של מי שאנחנו איתם בסכסוך ועם שאיפה וחתירה להסכם מדיני. עם רצון במדינה יהודית שיש בה זיקה ברורה למסורת היהודית ויש בה זכויות לכל תושביה. עם נכונות לפשרה למען הגעה להסכם – ועם שמירה על כל המרכיבים הנדרשים לביטחון ישראל.

      מדינה עם מתן זכויות ביטוי לכולם – ולכל מגוון הדעות  - גם הקיצוניים – כל עוד אין בהם הסתה, אלימות וגזענות.

      יאמר שאת שמאלנית

        28/8/14 20:15:
      בראיה היסטורית - תמיד אחרי צעדים קיצוניים יש התמתנות והתכנסות למרכז. תיזה - אנטיתיזה וסינתזה.

      תגובות אחרונות

      ארכיון