"אל תדאגי, זה יהיה בסדר, ניצן. את תראי שזה יסתדר." אני אומר לניצן שפשוט לא מצליחה לעצור את הדמעות, "אני מרגישה כ"כ אשמה." היא אומרת, בינתיים הילה חוזרת, "ניצן, מה קרה? למה את בוכה?" הילה שואלת בדאגה, "בגלל אבא." ניצן אומרת, "אבא ילד גדול, והוא יכול להאשים רק את עצמו במצב הזה! אין לך מה לבכות, הוא יתגבר, וחוץ מזה הוא מגיע לארץ." היא אומרת ואני חושב לעצמי שאני מקווה שזה יסתיים טוב למרות שההרגשה הפנימית שלי אומרת שזה ייגמר כ"כ רע.
בלילה ניצן ונועה מתחבקות איתי, נופל לשינה עמוקה...
אני מתעורר לחדר לבן ומולי יושבת הפנטזיה המינית, "היי." היא אומרת בחיוך, "עבר הרבה זמן." אני אומר לה והיא מהנהנת, "התגעגעת?" אני שואל אותה, היא מנידה ראשה לשלילה, "ראיתי שאתה מסתדר, טוב לך עם ניצן ונועה, אז תפסתי מרחק, הבנתי שאתה לא צריך אותי." היא אומרת, "את כועסת?" אני שואל אותה, "על מה לכעוס, מיכאל? כל הזמן הזה הייתי כדי לחזק אותך ולגרום לך להרגיש טוב יותר..." היא אומרת, "או.קיי, טוב לראות אותך." אני אומר לה, "אז אבא של ניצן בא לארץ?" היא שואלת ואני מהנהן, "לא יודעת... זה לא רעיון טוב, אחרי הצורה שבה הוא התייחס אליכם." היא מוסיפה, "הילה טוענת שעכשיו הוא השתנה והוא מקבל את השלישייה שלי, נועה וניצן." אני אומר לה, "אבל אתה לא מאמין לה, גם אני לא מאמינה לזה." היא אומרת, "זה זמן להתעורר, שיהיה לך בהצלחה, מיכאל. וזכור, אם אי פעם תצטרך אותי שוב... אני אהיה שם." היא מוסיפה.
אני מתעורר, אני ונועה מתארגנים ונוסעים לשדה התעופה ונפגשים עם ניצן והילה כדי לקבל את פניו של אביהן, "אני לא יודע... יש לי תחושה רעה בקשר לכל זה." אני אומר, "אוי, מאמי, אתה מגזים." ניצן אומרת בחיוך ומחבקת אותי, ואז אנחנו רואים את אבא של ניצן והילה מגיע, הוא מזהה אותנו מנופף לנו בשלום בחיוך רחב ובא לקראתנו, "היי, מה נשמע?" הוא מכריז בשמחה, "אבא!" ניצן מחבקת אותו, "התגעגעתי אלייך כ"כ, נסיכה שלי! אני מבטיח לך שהכל יהיה אחרת." הוא אומר לה בחיוך והעיניים של ניצן בורקות מאושר, הילה משדרת רתיעה, "את עדיין כועסת עליי?" הוא שואל את הילה, היא מהנהנת, "אני עדיין לא שוכחת את המילים הכואבות שלך." היא אומרת בכעס, "טוב, טוב..." הוא אומר בביטול, "יהיה לנו המון זמן לדבר על זה בחזרה בלונדון." הוא אומר, "רגע... מה, לונדון? לא באת לגור בארץ?" ניצן שואלת בהלם, "בארץ?! נראה לך? אני יכול למות בחום הזה." הוא אומר בזלזול, "רגע... אז למה באת בכלל?" הילה שואלת אותו, "באתי לקחת אתכן איתי בחזרה ללונדון." הוא אומר וניצן והילה מסתכלות אחת על השנייה בהלם ואני ונועה מסתכלים אחד על השנייה ופרצוף של כעס מתלבש על הפנים שלנו, "אני לא מאמינה איזה בן זונה אתה!" נועה פולטת. |