מי באמת מתעשר מחומרי הגלם ?
מי לא אוהב שוקולד ובמיוחד שוקולד שוויצרי או בלגי איכותי כמו ה-Toblerone , Lindor או Cote D'or , תעשיות רבות בעולם יודעות לייצר מוצרי שוקולד מעולים ואיך לא, להתעשר מזה. פרט מעניין הוא שמפעלי השוקולד האלה נמצאים הרחק מאזור גידול חומר הגלם, הקקאו, שגדל לרוב במערב אפריקה ומרכז ודרום אמריקה. מדינות עניות מאפריקה ומאמריקה הלטינית מייצאות חומרי גלם כמו קקאו, ברזל, יהלומים, גומי ועוד. מדינות עשירות מייצאות לאותם מדינות עניות מוצרים מעובדים יותר ויקרים יותר כמו שוקולדים, רכבים או חלקי רכבים, תכשיטים ועוד. אם המדינות העניות היו רוצות להתעשר הן היו אמורות להפחית או אפילו להפסיק לייצא את חומרי הגלם כפי שהם ולהתרכז בלהוסיף להם ערך מיוחד. אחרת המדינות העשירות ימשיכו לשמור לעצמם את החלק העיקרי של הערך של חומר הגלם ובנוסף את המשרות הטובות ביותר של אותן תעשיות. דוגמא טובה לכך היא התעשייה של פינלנד, שהרבה מדינות בעולם יכולות ללמוד ממנה. מדינה עם כמות אדירה של עצים החליטה לא להישען על ענף אחד והוא ייצוא עצים לתעשיות שונות בעולם. אלא החליטו להוסיף בעצמם ערך נוסף לחומר הגלם, העץ, פיתחו תעשיות נלוות כמו תעשיית הנייר, הקרטון והרהיטים. עם הזמן שמו לב כי איכות המסורים והגרזנים נפגעת במהלך כריתת העצים, כך שפיתחו בעצמם תעשייה לייצור להבים וגרזנים, וכן מכונות לכריתת עצים מהטובות בעולם. ההתמחות בפיתוח תעשיית המכונות הובילה אותם בסופו של דבר לתעשיית התקשורת של הטלפונים הניידים של חברת נוקיה, אחת הגדולות בעולם. לעומת זאת שוויץ היא מדינה ללא גידול קקאו, שהוא חומר הגלם לשוקולד, הצליחה לפתח עם הזמן תעשיית ייצור וייצוא מן העשירות בעולם. אם הייתי משלב בין הדוגמא של פינלנד ושוויץ ניתן לומר, שקיים יתרון למדינות בעלות חומר גלם מקומי אבל היתרון של אותה מדינה גדל פי כמה וכמה כאשר מצליחים להוסיף יכולות פיתוח גבוהות ומקבלים מוצר מעובד ומוגמר איכותי, כך שבסופו של דבר מעלות את ערך חומר הגלם הראשוני. והיכן אמריקה הלטינית בתוך כל זה? היא אולי מובילה בעולם בייצוא חומרי הגלם שלה וכמעט מכל הסוגים, מחצבים, מינרלים, חקלאות, חומרים טבעיים לתעשיית התרופות העולמית ועוד, אבל לא מובילה בייצוא המוצרים המעובדים.
אמריקה הלטינית רוצה גם כן להתעשר מחומרי הגלם שלה, לכן יש מדינות שהחלו לשנות את המציאות הזאת. השינוי מתאפשר הודות להכנסת יכולות נוספות ובעיקר יכולות טכנולוגיות איכותיות, שבעזרתן מפתחים את המעגלים הנוספים סביב ייצור חומר הגלם למשל, בנוסף לייצור ולייצוא הגומי הם כבר מייצרים את הצמיגים לרכבים בעצמם ואף מייצאים אותם מחוץ ליבשת. והיכן ישראל בתוך כל זה? ישראל יכולה להיות שותפה משמעותית לשינוי שאותן מדינות כה רוצות, בעזרת מספר דברים: - מתן שירותים טכנולוגיים איכותיים לתעשיות השונות. - מתן פתרונות עם פיתוחים חדשניים. - ניהול פרויקטים עם יוזמה, תעוזה וראייה גלובלית. הסיכום כאן לא מורכב, ישראל אומנם לא שופעת בחומרי גלם אבל דווקא בגלל זה הצליחה לפתח טכנולוגיות מהטובות בעולם, לכן קיימת כאן הזדמנות עבור חברות ישראליות רבות להתחבר עם תעשיות חומרי הגלם ולהיות חלק מהשינוי העולמי. איך מציעים את השירותים שלכם לאמריקה הלטינית ? יש מס' דרכים ועל חלקם כתבתי בפוסטים קודמים אבל אחת הכתובות למציאת "שותפים עסקיים" היא באמצעות המכון ליצוא או דרך הנספחויות הכלכליות הישראליות או דרך השגרירויות הזרות שנמצאות בארץ ואם עדיין לא הצלחתם תוכלו לפנות אלי וכמובן שאנסה לעזור. ובינתיים שיהיה בהצלחה ! כתב: דניאל וולמן.
|
