הדרה לוין-ארדי, בת 44, בראיון ל"העיר", 8.2.08 : אני לא מתכוונת שבפנים אני לא סוערת, אלא שצימחתי קמטים ושאני לא נראית כוסית בת עשרים. אני יכולה להרגיש בת ארבע, אבל מה אכפת לעולם אם אני מרגישה ככה? אם אני לא יכולה לחיות בעולם כמו בת ארבע, אז העולם כובל אותי בגלל הגיל. וגיל זה לוק. זה מה שקובע היום, אנחנו בעידן של מדיה חזותית... ואיך אני אשיר אם לא יתחילו איתי? |
mydora
בתגובה על מותג של משקפיים
*עדינה*
בתגובה על חי
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אההההה זו את שמעירה אותי בלילה עם צווחות השירה שלך?
שומעים אותך בכל העיר ... מחפשים את הדיסק של הכוכבת החדשה ...
אני שרה בקולי קולות
באוטו עם חלונות סגורים...
נו, שויין ... יש גם כאלה ששרות בשביל שיתחילו איתן
או שמתחילים איתן בשביל שהן ישירו ...
ואת? את יודעת לשיר? אולי נשמע אותך פעם ...
בחרת אחלה מילים לפוסט הזה. אהבתי
מניסיון - בייבי...
גיל זה בכלל לא התרגיל....
זה לא רק אתה...
אה...
וקמטים במידה מסויימת זה סקסי בעיניי- (בכלל - כל מה שמראה על ניסיון חיים מסויים, אבל זה רק אני...)
מה שחשוב - הוא מה שמשדרים!
מודעות עצמית ליתרונות (וחסרונות) - היא המפתח במקרה זה.
בימינו אנו זקוקות לשופרות
כדי שידעו שאנו שוות טובות וקיימות.
עם זאת ...
' שברים '
מביאים ' תרועה '.
זה הסדר בעולם הזה
(וגם כלפי העולם הבא )
תודה...
היא לא צריכה לשיר כדי שיתחילו איתה;
היא צריכה שיתחילו איתה כדי שהיא תשיר.
(זאת היא. ומה אני? זה כבר סיפור אחר.)
מצד אחד, אכן - כל אחת קובעת לעצמה מה יגרום לה לשיר.
מצד שני, הדרה לוין-ארדי מעלה סוגיה שאין להכחיש את הבעיתיות שלה: הפער ההולך וגדל בין הגוף לנפש...
ומצד שלישי - אין, אין, אין סקסית כמוה, ושום אישה בת עשרים לא תוכל להתחרות ביופי הבשל הזה!
האם בבואת האדם בעיני האחר היא זו המעניקה לו את זהותו ?
זו בחירה, כל אדם מקבל את מה שהוא מזמן לעצמו.
את לא צריכה לשיר כדי שיתחילו איתך
די בכך שתכתבי מילים יפות שנחצבו ממחילות ליבך
שתספרי ספורים כפי שאת יודעת לספר