כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של העיתונאי אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    שמעיה סמילן (סמילנסקי)-דיפלומט ומתרגם

    0 תגובות   יום שלישי, 2/9/14, 23:49

         

    ''
     

     שמעיה סמילן ואביו הסופר דוד סמילנסקי  צולם על ידי אברהם סוסקין מתוך האלבום

     המשפחתי [צילוםבאדיבות חנה סמילן] 

     

        סיפור חייו של הדיפלומט שמעיה סמילן (סמילנסקי)

                                                

    שמעיה סימלן (סמילנסקי) בן למייסדי תל אביב כיהן במגוון תפקידים במשרד החוץ הישראלי  וכן תירגם ספרים. הוא היה בנו של הסופר ואיש הציבור דוד סמילנסקי  ובן דודו של הסופר יזהר סמילנסקי  לפני כשנה הלך לעולמו בן 94 -סיפור חיו.

     

      מאת: אלי אלון


    ב-23 ביולי 2013 הלך לעולמו בביתו ברחוב רד"ק 30  בשכונת רחביה בירושלים הדיפלומט, הלשונאי , והמתרגם שמעיה סמילן  (סמילנסקי ) מראשוני ומוותיקי משרד החוץ. בן 94 היה במותו .

    שמעיה סמילן נולד ב-1 במרץ ,1919 בן יחיד לאמו שרה בלומה לבית בילוצרקובסקי ולאביו דוד סמילנסקי  סופר ואיש ציבור, מחמשת ראשוני מייסדי תל-אביב (אחוזת-בית). ביתו ברחוב יהודה הלוי 30 היה אחד מארבעת הבתים הראשונים של תל אביב שנבנו ב-1910.

    אמו שרה בלומה נפטרה בהיותו תינוק כבן 3 בשנת 1922כנראה, מהתקף לב בחוף ימה של תל אביב. אביו נישא בשנית בשנת 1923 לרופאה מרים קיסילובה  .את תפקיד האם מילאה למעשה במידה רבה יוכבד בריילובסקי שהייתה במשך שנים האומנת של שמעיה, יוכבד היא בת משפחה אשכנזית שגרה בעיר העתיקה ירושלים.

    סבו  וסבתו של שמעיה מצד אמו , ניסן ופסיה בילוצרקובסקי, נמנו אף הם על 66 המשפחות הראשונות של תל אביב והתגוררו בצמוד לבית הוריו  של שמעיה, ברחוב יהודה הלוי 32

     

     

     

    קורות השלישיה: שמעיה סמילן,יחיעם וויץ ויזהר סמילנסקי מונצחים ב"צלהבים"

    הסופר יזהר סמילנסקי או כפי שהוא מוכר בשמו הספרותי ס. יזהר, היה כאמור בן דודו של שמעיה (אביו של יזהר,זאב, ואביו של שמעיה דוד  היו אחים, ) שמעיה ויזהר  הפכו לחברים טובים  נהגו להיפגש פעמים רבות, לטייל ברחבי ארץ ישראל  ובכפריה כולל כפרים ערביים, אליהם הצטרף בן דודו של יזהר, מצד אמו, יחיעם וייץ, שנהרג ב"ליל הגשרים".  קורות ותעלולי השלישיה מונצחים בספרו של יזהר "צלהבים". נפילתו של יחיעם וויץ,  מספרת לי אלמנתו של שמעיה,חנה סמילן, ציער אותו מאד ואת תמונתו של וויץ החזיק תמיד על שולחן העבודה שלו.


     ''

     שמעיה סמילן והוריו צולם על ידי אברהם סוסקין מתוך האלבום המשפחתי [צילום באדיבות חנה סמילן] 


     תלמיד מחזור כ"ד בגימנסיה העברית  הרצליה 

    שמעיה למד בגימנסיה העברית  הרצליה (מחזור כ"ד).בן כתתו וחברו הטוב היה הסופר בנימין תמוז שנקרא אז בנימין קמרשטיין.(לפני מונחת תמונת מחזור סיום תרצ"ו) בינואר 1937  נסע ללמוד בלונדון ב"קינגז  קולג' " אך  עם  פרוץ  מלחמת העולם השנייה נאלץ להפסיק לימודיו .שמעיה  שב ארצה בשנת 1939 והחל ללמוד באוניברסיטה העברית בשנת 1941 התגייס לצבא הבריטי ושירת בו למעלה מ-5 שנים עד 1946 מספרו האישי בצבא הבריטי היה p  / 16774  וכשהוקמה הבריגדה היהודית הצטרף  אליה  ונשלח במסגרתה להילחם בצפון איטליה.

     

    באוגוסט 1944 נשא סמילן לאשה את רות שפירא לימים מבכירות הקרייניות בקול ישראל. השניים התגוררו ליד ביתם של הוריה של רות חיה ויהודה שפירא. במלחמת העצמאות שירת במסגרת "ההגנה". ולאחר קום המדינה שירת בצה"ל בחזית השכונות הדרומיות של ירושלים ואחר כך במפקדת חטיבה ירושלים ברחוב ז'בוטינסקי.

     

     נענה לפניית משה שרת  ומצטרף למשרד החוץ 

    בדצמבר 1949 סיים לימודיו לתואר שני  במדעי הרוח  במקצועות היסטוריה, אנגלית ופילוסופיה .על מוריו נמנו המרצה להיסטוריה פרופ' קובנר  ופרופ' חיים יהודה רות מרצה לפילוסופיה ששמעיה מאד העריך ורותק להרצאותיו.

    התקופה הייתה תחילת הקמת מדינת ישראל. שר החוץ דאז, משה שרת חיפש מועמדים  לשירות הדיפלומטי בקרב ילידי הארץ בעלי השכלה  אקדמית יודעי שפות ושמעו של שמעיה הגיע לאוזניו. שרת הציע לו  להצטרך לשירות החוץ  וכך מצא עצמו בשנת 1949 כאיש משרד החוץ.  ברוח הימים  ההם  שינה  שם משפחתו מסמילנסקי  לסמילן .תחילה עבד במחלקה  המדינית (מחלקת חקר) בדסק האנגלו-סכסי. כשנודעו במשרד החוץ כישוריו הלשוניים בעברית הופקד סמילן על מלאכת העריכה הלשונית של הדו"חות המדיניים ואחר כך מונה כעוזר אישי למנכל המשרד דאז וולטר איתן ומונה לערוך בעברית תקנית את הדיווחים של השגרירים בעולם ופרסומים שונים.

    באפריל1954 נולד  בבית החולים בקיריה בתל אביב בנם של רות ושמעיה סמילן.

     לומד איטלקית באוניברסיטה בפירנצה

    בספטמבר 1953 קיבל  שמעיה מלגה  בשיתוף  משרד החוץ ללימודי השפה האיטלקית ומדעי המדינה באוניברסיטה בפירנצה באיטליה. רעייתו חנה מספרת  לי, כי את  לימודיו מימן אסטוריה מאייר ,יהודי איטלקי יליד מילנו  , תעשיין בתחום הנייר, באישור משרד החוץ (הדבר היה מקובל אז, אומרת לי חנה סמילן שעבדה אף היא במשרד החוץ )


    ב-2 בנובמבר 1953 נפטר אביו דוד  סמילנסקי ושמעיה הגיע במיוחד מאיטליה להלוויית אביו ולאחריה שב לפירנצה להמשך לימודיו.

    שמעיה עבד במסגרת משרד החוץ  קרוב ל-35 שנה וכיהן בשורה ארוכה של תפקידים בארץ ובחו"ל בן השאר כיהן שמעיה  בשנים 1958-1961 כקונסול ישראל הראשון  במילאנו.


     היה מזכיר המועצה להשכלה גבוהה.

    בשנת 1962 הושאל למשרד החינוך למשך שנה  לשמש מזכיר המועצה להשכלה גבוהה. כעבור שנה בינואר 1963 חזר למשרד החוץ  וכיהן כעוזר ראשי במחלקת אמריקה הלטינית  בראשותו של מנהל המחלקה דאז יואל ברומי. בשנים  1966-1968 כיהן בתפקיד יועץ מדיני בשגרירות ישראל בדנמרק בקופנהגן בראשה עמדה השגרירה אסתר הרליץ.

    בנובמבר 1965 נפטרה רעייתו רות שפירא ממחלה. על שמה רחוב בבאר שבע בשם רות שפירא סמילן. כעבור כשנתיים בספטמבר 1967 נישא בשנית לחנה כהן עובדת משרד החוץ.


    בשנים- 1976-1981  כיהן כיועץ לענייני תרבות ומדע בשגרירות ישראל ברומא. בתפקיד זה טיפל שמעיה בהקמת הביתן הישראלי בביניאלה בוונציה הקמת התערוכה הגדולה בשם "התנ"ך במוזיקה " ועוד .

    באוגוסט  שנת 1981 סיים תפקידו ברומא  ושב עם משפחתו לירושלים  ומונה   לתפקיד סגן מנהל המחלקה לקשרי תרבות ומדע במשרד החוץ .ב-1984 פרש לגמלאות.

    לאחר פרישתו לגמלאות עסק בתרגום מאיטלקית לעברית .בן השאר, תרגם את הספרים:  "העור" מאת קורציו מלפרטה(הוצאת זמורה ביתן 1988) ,"זיכרונותיו של יהודי בר מזל" מאת דן ויטוריו סגרה (הוצאת שוקן 1990) "אהבת" מאת דינו בוצאטי (הוצאת זמורה ביתן 1993).


    ''

    שמעיה סמילן בילדותו  [צילוםבאדיבות חנה סמילן] 


    כתב ערכים באנציקלופדיה העברית בנושא מדינאים איטלקיים.

    סמילן כתב מספר ערכים באנציקלופדיה העברית בנושא מדינאים איטלקיים. כמו כן היה חבר מטעם משרד החוץ בוועדה מיוחדת שהוקמה לשם לחיבור מילון למונחי הדיפלומטיה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית ירושלים.


    ב-23 ביולי 2013 נפטר שמעיה  והוא בן 94 .הותיר  אחריו אישה חנה, שתי בנות. ניבי ומרים ובן, דויד, נכדים ונינים .הוא הובא למנוחות בבית העלמין גבעת שאול בירושלים.


     דברי חנה סמילן בערב לזכרו 

    במלאת שנה למותו  נערך בספריית "בית אריאלה" בתל אביב  ערב מרגש  לזכרו. בהשתתפות בני המשפחה ומכריו. אלמנתו חנה סמילן,  סיפרה על שמעיה האדם ואיש המשפחה  וכך אמרה "שמעיה היה איש ללא אגו ...תמיד תהיתי איך הצליח לספר סיפור או מעשה כלשהו מבלי לערב את "האני" שלו. הוא לא נהג לדבר על דברים אישיים, אלא על פי רוב על דברים כלליים. אצלו למטבע החיים היו יותר משני צדדים לפיכך לא נהג לשפוט אנשים לא נהג לבקר מעשיהם לא דיבר סרה באיש לא הלך רכיל לא ביקש עזרה או טובת הנאה לעצמו או למי מילדיו, על אף שנמנָה עם משפחת המייסדים הוותיקה של הארץ, נלחם עם הבריגדה באיטליה, והיה איש "ההגנה".


    חנה סמילן אמרה עוד :".מעולם לא חשב לבקש העלאה בדרגה, למשל, עד שזו הוענקה לו. שמעיה לא נהה אחר הצרכנות האופנתית והראוותנית, ולא היה מודע מתי אופנה זו או אחרת התחלפה.

    הדברים שעניינו אותו בחיים היו בדברים היפים, שראוי לחיות למענם, ואכן אותם הוא מיצה עד תום. אהבת המוזיקה הקלאסית ובראשה מוצרט תפשה חלק ניכר מזמנו, ותרמה רבות לחייו.

    הספרות: כדי שיוכל לקרוא את "מלחמה ושלום" במקור החל ללמוד את השפה הרוסית (שנאסרה עליו בבית-הוריו – "עברי, דבר עברית!" ציוו עליו).


    אהב מוזיקה קלאסית קולנוע וכדורגל

    אהבת האמנות: ובראשה הרנסנס האיטלקי. בגיל 16 החליט לפסל מבלי ללמוד פיסול, והצליח.

    אהבת הקולנוע, ההיסטוריה ואחרון חביב הכדורגל שהיה לא רק חובב גדול של משחק זה, אלא גם שיחק בצעירותו, והכיר לפניי ולפנים את ההיסטוריה של הכדורגל, את תאריכי המשחקים, את שמותיהם של שחקנים גדולים, ניצחונות במונדיאלים, ועוד.  למרות זאת כששיחק בעצמו לא חשוב היה לו אם קבוצתו תנצח או תפסיד - העיקר עבורו היה איך שיחקו, ומה הייתה מידת הדיוק של המסירות ומידת יופיין.


    לימים, כאשר לחצו עליו חברים ובני משפחה לכתוב, לא עשה זאת והעדיף לפנות לתרגום (ייתכן שסופר אחד גדול במשפחה הספיק לו).על סירוב זה היו שאמרו עליו שנהג בענווה יתרה מדי.שמעיה אמנם ראה הכול והבחין בכל, אך לא נהג להגיב; לפיכך היו כאלה שחשבו שהוא תמוי, על כךהוא אמר לא פעם שתמים מי שחושב שהוא תמים שמעיה בחר לעסוק בדברים היפים המוצעים לנו בחיים,וכדברי אונסקו מה שנותר לנו לעשות הוא להתבונן על העולם מן הצד בהומור, וזה מה ששמעיה עשה. יהי זכרו ברוך.

     

    כתבה נוספת על שמעיה סמילן 

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות