כותרות TheMarker >
    ';

    אם תרצו (יש לי חלום)

    על שאלות של זהות, ערכים, רוחניות, התפתחות של התודעה ושל החברה והתרבות. חלומות לעתיד וניסיונות להגשמתם.
    .
    תנועות ופרויקטים שאני מעורב בהם, שמטרתם לקדם ולעודד התפתחות עומק בחברה ובתרבות שלנו.
    .
    הגיגים, שירים, סיפורים, כל טוב ממני ומאחרים.
    .
    בעיקר ומעל לכל -- הזמנה חמה לשיחה ולידידות.
    .

    0

    פסוקו של יום: בחזית היצירתיות

    27 תגובות   יום שבת, 9/2/08, 17:09

    רציתי להביא כאן קטע נפלא לדעתי שכתב אנדרו כהן. אנדרו, דרך אגב, בנוסף להיותו פילוסוף ומורה רוחני מקורי ויצירתי, הוא גם מוזיקאי נלהב ומתופף ג'ז (בלהקה Unfulfilled Desires). הקטע נקרא "חזית היצירתיות":

     

    אנשים יצירתיים באמת תמיד מותחים את הגבול. רבים מהמוזיקאים המוכשרים ביותר יאמרו לך, שכאשר הם נתונים כל-כולם לאימפרוביזציה ספונטנית, זה כאילו שמשהו משתלט עליהם. הם מתארים מקום מסוים שממנו נובעת יצירתיות אותנטית - נקודה מסתורית בין ההווה לבין העתיד שמאופיינת על-ידי זרם עמוק. המקום הזה שופע חיים ורוטט בהתפעמות של הלא-נודע; הוא מלא סיכון וחוסר בטחון. זו הנקודה שבה משהו נוצר מתוך הלא-כלום.

    כדי ליצור משהו חדש יש לקחת סיכון, יש לזנק אל מעבר לידוע. ההתפעמות של הזינוק היצירתי הזה היא חוויה אנושית מאוד לא אישית. אמנים, סופרים ומוזיקאים דגולים, מדענים, מהנדסים ואתלטים בעלי שיעור קומה ורבים אחרים חווים את התפעמות הזו. כאשר אנו נותנים ביטוי ליצירתיות שלנו, כאשר אנו מותחים את הגבול בצורה נכונה ומהסיבות הנכונות, אנחנו מרגישים הכי מלאי חיים, הכי חופשיים. פוטנציאל היצירתיות טבוע ביכולת האנושית. התהליך היצירתי הוא תהליך אבולוציוני. כאשר אתה חווה את הדחף היצירתי מתעורר בתוכך, הוא אינו שונה מהדחף המקורי שממנו נוצר היקום כולו. זהו לא פחות מהמפץ הגדול, הפועל בך ודרכך. זו הסיבה לכך שהחוויה תמיד מרטיטה כל-כך.

    לקיחת הסיכון כדי לזנק מעבר לנודע במוזיקה, באמנות, בכתיבה, או בכל סוג של תהליך זמני שבו אנחנו יוצרים משהו – כבודה במקומה מונח; אבל בהקשר אבולוציוני, אנחנו שואפים לכך שיחסנו לחיים עצמם יהיה תמיד יצירתי. אינני מדבר רק על יצירתיות שמתבטאת על הדף או בכלי הנגינה. אני מדבר על יצירתיות ביחס לנשמותינו. זה הרבה יותר מאתגר. אין פסקי-זמן. אינך יכול להניח מידך את המכחול או את כלי הנגינה ולחזור לחיים בטוחים, מוגנים ושגרתיים. חיים שכאלה דורשים נכונות להרפות ולשחרר שהיא כל כך קיצונית עד שרק מעטים מאיתנו מעיזים אפילו להעלותה על דעתם. משמעות הדבר היא לחיות ממש על חוד החנית של תהליך החיים – מקום שבו הרוח צומחת בכל רגע כתהליך ההתפתחותי. זו היצירתיות האולטימטיבית של האדם בתגובה מוחלטת לחיים.

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (27)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/7/08 23:40:

      רשימה מעניינת ותמציתית. יצירתיות היא גם פריצת גבולות המתרחשת באופן לא מודע. תהליך שבמהלכו יש לעיתים תסכול אבל בסופו של דבר מאפשר לי תחושה של מלאות וסיפוק.
        25/5/08 22:50:
      מדוייק
        12/5/08 11:53:
      בול בזמן!!!!!!!
        10/5/08 20:31:

      הלכתי לדודה

      אמרתי שלום, אמרתי תודה

      לפתע נכנס בי הילד הרע

      ואמרתי - את טיפשה.......לאה גולדברג

      בעודנו ילדים אנו חיים את היצירה במלואה

      מתי בדיוק האדם מתחיל לזייף את עצמו ?

      זאת כאשר, תהליך החינוך = החיקוי מתחיל.

       

        10/5/08 19:36:

      להתפעם מהיצירתיות שלנו ושל היקום זה הדבר הכי נפלא שיש לנו.

      אני מוצאת את עצמי מתפעמת מהטבע כל הזמן, ועוד לא ראיתי את כל פלאיו עדיין.

        10/5/08 15:18:

      רגע היצירה או זמן היצירה הוא רגע חסד ליוצר, איפהשהו מתוך כל מה שיש לו ומתוך מה שהוא רוצה שיהיה לו,הוא מגיע למצב התנתקות קלה וכמו התערב גורם מסתורי הנותן לו את הראשוניות ליצירתו.

       

      מוכר.

       

      אתי

        23/2/08 15:36:

      שוב המון תודה לכל מי שהגיב, מאוד משמח אותי שהדברים מדברים אל כל כך הרבה אנשים.

      בידידות, עמיר 

      אהבתי כך כך. ביחוד את הפסקה האחרונה. דרך היוצר לא נחלתו של האמן בלבד. היא דרך חיים.
        19/2/08 22:51:

      אוהב מאד,

      תודה

      טל

        13/2/08 23:30:

      תודה עמיר שהזמנת אותי לקרוא את הפוסט.

      מקסים, מסכימה מאוד עם הכתוב.

       

      לילי

        11/2/08 16:24:

      תודה חבר חדש

      אפשר להכיר המון דרך מילים..   

       

        11/2/08 12:56:

      אחלה פוסט.

      אהבתי.

        11/2/08 12:38:

      יפה מאוד

        11/2/08 11:28:

       

      מרגש ומעורר עד דמעות

      ובכל זאת כל אחד ותיקונו

      אני זו שמותרת על הריגוש

      על מנת לפגוש את האפור

      השקט

      האמיתי

      לא פחות

        11/2/08 02:38:

      חבר'ה - המון תודה לכל מי שהגיב לקטע הזה. האמת היא שאין לי כל-כך מה להוסיף לכל שנאמר כאן, חוץ מזה שמרגש לקרוא את כל התגובות המאוד נלהבות  ולדעת שהדברים מדברים לכל-כך הרבה אנשים.

       

      מי שרוצה לקרוא עוד קטע נפלא (לדעתי) שכתב אנדרו כהן, מוזמן להקליק כאן, ומי שרוצה לקבל קטעים כאלה כל שבוע יכול ללכת לאתר של המרכז שלנו ולהרשם שם לקבלת "ציטוט השבוע".

       

      ואני מבטיח להביא עוד!

       

      בידידות, עמיר

        10/2/08 21:20:

      יו יו יו אין לי מילים בפה

      איזה פוסט פיצוץ

      הבאת אותה בגדול

       כל הכבוד הלוואי עלינו להיות אמיצים בכל התחומים אמן ואמן

       כוכב ענק

        10/2/08 12:17:
      נהדר - תודה : )

      עמיר ..

      תודה שהבאת את הפוסט הזה

       מכירה היטב את המקומות האלו...

      ומחייכת עד כמה  מכירה...

      והכל אחד

      התנועה המתמדת של רגשות שעוטפות אותי לפני היצירה ובעוצמת הרגע שלה...

      ולפעמים אפילו...כמעט מתעלפת..כי שכחתי לאכול או לשתות....

      נתת המון חומר למחשבה כאן..

      והיה לי כיף לקרא את האנשים כאן בתגובות

      תודה עמיר...

      (מוזמן לערב אומנותי אצלי במוצ''ש....התרגשתי מאוד כשראיתי אותם בתל אביב..והזמנתי אותם אלי)

      ימים צבעוניים..

      דורי

        10/2/08 11:44:

      עמיר ידידי

      תודה על השיתוף

      אני מזדהה לחלוטין עם המקום הזה

      זה המקום אליו אני חושק

      לשם אני מגיע, ומשם אני שואב וחווה את ההתפתחות שלי

      אני מפנה את תשומת לב חברי לשחרר, לתת דרור לחוסר השליטה, לא לפחד מהמקום הלא ידוע להגיע לקצה בו ההגיון נעלם, להרגיש בבטן את המקום שמשם באה הצמיחה והחוויה החזקה ביותר

      תודה

      שבוע נפלא

      מור

        10/2/08 09:10:

      מדהים !!!

      תודה שהעלת זאת

      על פי רוב כשמרחפים גבוה

      שוכחים שעצם ההרפיה והשחרור

      מהידוע והברור הם שמאפשרים 

      את המעוף והיצירה

      תודה שוב ושבוע נפלא לכולם

        10/2/08 09:05:

      מאז ומתמיד היה ידוע שהאומנים הגדולים ביותר היו גם אלו שחיו באופן קבוע על הסף בין ה"נורמאליות" כביכול לבין ה"שיגעון" - או לפחות כך הגדירה זאת החברה, כשבתכל'ס לא מדובר על שיגעון או חוסר שפיות, אלא על חיים על הקצה, לקיחת סיכונים, הליכה אל הלא נודע באומץ ומתוך מטרה לקבל משם את המוזה והצירתיות.

      הקטע שהבאת יכול להסביר ולו במעט את חייהם הסוערים והמרתקים של האנשים היצירתיים ביותר. תודה לך.

        10/2/08 07:15:

      יפהפה! איזה כיף.

       

      יש עוד דברים שהוא כתב?:) 

        9/2/08 22:12:

      פוסט משמעותי ביותר

      אכן ליצור ובמיוחד לפרסם את זה דורש לקיחת סיכון

      ומי שמוכן לעמוד נוכח כשלון במקרה הגרוע ביותר  יוכל לחיות חיי חופש של ביטוי עצמי ויצירה

      הפיצוי שלאחר ההתיסרות היצירתית הוא הדבר השווה

      משל למה הדבר דומה: לאשה המייצרת תינוק בתוכה , חשה את צירי הלידה, מתייסרת אבל לאחר מכן היא מקבלת את התינוק לידיה

      בשביל התינוק הזה שווה להתפרץ ביצירה ולהיות כאלוהים

        9/2/08 21:55:

      מסכימה

      התפתחות מתמדת ויכולת בריאה

       הם משמעות החיים

        9/2/08 21:49:

      משמעות הדבר היא לחיות ממש על חוד החנית של תהליך החיים – מקום שבו הרוח צומחת בכל רגע כתהליך ההתפתחותי. זו היצירתיות האולטימטיבית של האדם בתגובה מוחלטת לחיים.

       

      ווהאוו  -  ווהאוו - וואהו

      להפנים ולבצע

      תודה עמיר

      וגם כוכב!

        9/2/08 21:14:

      " יצירתיות ביחס לנשמותינו "

       

      מקסים.  תודה.

       

      - אורן 

        9/2/08 18:34:

      פוסט מקסים

      אהבתי את דקות החשיבה

      החיים כהליכה על הקצה.

      לפעמים זה מדהים אותי איך אנשים יכולים להעביר חיים שלמים ולא לחיות אפילו רגע אחד.

      ומנגד אנשים אחרים חיים, חווים עד תום את החיות שבם,

      ובאמת בדרך כלל, אלו אנשים שטבעו את חותמם.

       

      כוכב מרוצה עד אין קץ

      :-)

      פרופיל

      עמיר פריימן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון