כותרות TheMarker >
    ';

    דוקו-בלוג

    © כל הזכויות שמורות לי

    ________

    מיני-פוסט

    9.6.13

    למען הסר ספק.
    כל מה שנכתב פה שזה שם מקביל פחות או יותר לכאן או לכל תגובה שלי כמובן!

    ויכול בהחלט לכלול מילים שאני המצאתי בכוונה תחילה
    ו/או לא. בטעות סופרת ולא סתם. שגיאות מקלדת גם.

    רצינות תהומית. קשרים פשוטים, שברים מסובכים, כאבי פאנטום // זיופים של פאנטום האופרה /// שירת ראפ לא סבירה לחלוטין.

    הכל שלי! אלא אם ציינתי אחרת.

    ותודה לעצמי שאני מבקרת אצל אנשים ובבלוגים אחרים שהעלו לי את הרעיון להוסיף היום את המיני פוסט הרעיוני הזה.
    למען יוסר כל צל של חשד שכן המצאתי מילים מימי ו/או הגיגים ו//אולי חרוז ///חמשיר בלי כוונה גם.

    כל תמונה באיכות מעולה יכולה להיות שלי!
    כל תמונה באיכות ירודה היא תמונת מצב.
    כל קטע מהיוטיוב הוא קטע יוטיוב והזכויות שמורות למי שהעלה ליוטיוב.

    וזהו לעכשיו.



    © כל הזכויות שמורות לי

    פוסטים אחרונים

    0

    קצת אחרת

    94 תגובות   יום רביעי, 3/9/14, 19:38

     

     

    ''

     

     

    בקלות. בקלות רבה הכותרת של הפוסט הזה יכלה להיות "אנשים שאני אוהבת ואנשים שאני לא (מעריכה)" אבל היא לא. והלא. זה הכותרת. באותה נשימה, אף אחד גם לא מכריח אותי לכתוב פה. אני בדרך כלל עושה מה שאני רוצה. אפילו מתי שבא לי. על עניין המקום, אולי אני עוד אכתוב.

     

     

     

    בחיי היומיום אני בן-אדם נורא פרטי.

    בעצם גם כאן. זה אפילו כתוב לי בעמוד הראשי

    למרות שפעם היה פה טקסט אחר, טקסט שהזהיר חרמני מקלדת ואנשים שיש להם פה גדול, שהודעות שהם ישלחו לי לפרטי – הדרך של אותן הזמנות לא מפתות להפוך לציטוטים נבחרים תהיה מאד-מאד קצרה. כי מה לעשות, כתבתי כבר למעלה. אני באה לפה לעשות לי טוב. ולא עושה לי טוב שנכנסים לי לפריים אנשים שבאים (ב)רע.

    ורע זה לא לי. רע לפעמים יכול להיות ערך מוחלט.

    עוד הפעם העברית הזאת שכמעט הוציאה ממני עכשיו קללה עסיסית, כי איך רוע יכול להיות ערך בכלל?

     

     

     

    אבל, זה הרי לא העניין.

     

    העניין הוא שוב המרחב הזה בין הוירטואליות לחיים. וכן, ווקאלית זה נשמע קצת כמו דו-חיים ולי למשל אין כלום נגד צפרדעים.. או טנגו. אבל רק כאשר מדובר במי שיודע לרקוד ולא דורך על קצות האצבעות.. אחרת זה לגמרי לא נעים. זה מעט דומה להבדל בין אנשים שבאים לכתוב כי זה עושה להם טוב ובין אנשים שיכולים לשים תמונה של עצמם לצד ציטוטים חכמים של גדולי הדור ולעשות רע לכל העולם. כי תמיד יש להם את היכולת להסיר את התמונה או פשוט להסתתר מאחוריה או מאחורי איזה עץ בודד שעושה הרבה יותר מדי צל....

     

     

     

    בגלל שהיום אני משפריצה טוב לב, לא מסבירה

    נכון לעכשיו את ההבדל בין ציטוט לצ'יטוט

     

     

     

     

     

    השם של הבלוג הזה הוא דוקובלוג. באותה מידה הוא יכל להיות "כותבת אותי" כי תכל'ס זה הרי בדיוק מה שאני עושה. כשבא לי אני נחמדה, כשבא לי אני לא. כשבא לי אני צוחקת וכשבא לי אני אפילו כבר מורידה דמעה. הדבר שאני הכי לא יכולה לסבול זה עדיין אנשים ששופטים. וכאן זה המשפט הכי מחוזי בעולם. לא אנשים ששופטים אותי. אותי חופשי. אני לא שמה זין.  ובד"כ גם לא ממש דופקת חשבון.

    וגם זה לא ממש מדויק

    כי יש אנשים שכן גורמים לי לגחך קצת בדיעבד.

    עליהם

    עלי אני רק צוחקת

    כמה שאני חכמה ועדיין לא לומדת

    ועושה שוב ושוב ושוב את אותן טעויות.

    ומוצאת את עצמי נופלת עוד הפעם לאותם הבורות.

     

     

    אז למה קצת אחרת¿ ¡ 

    כי בחודש וקצת האחרון למדתי כמה דברים על עצמי.

    לכעוס ידעתי מאז ומעולם.

    אולי לא על מי שצריך

    אולי לא תמיד בזמן.

    את מי שאהבתי אני ממשיכה לאהוב

    מקרוב, מרחוק זה ממש לא משנה כלום.

     

     

     

    אבל הבטן שלי עם ערימות השומן שלה והתחת שלי המאד פרטי!! ובעיקר השוקולד שאוטוטו יגיע (ואם הוא לא טעים אני אדרוש אחר בתמורה) אותה בטן שלי כמה שהיא יותר חכמה מהראש, האינסטינקט הראשון שלי. או אולי שלה. הוא גאוני. וזה לרגע לא אומר כלום על מנת משכל. או על המספר! [של הג'ינס. של הג'ינס כמובן..]

     

     

     

    כי גם בוירטואליה הזאת, אפילו בוירטואליה הזאת, לצערי הגדול אפשר לראות מה זה חברות.

    לא חבורות. חברות. ולפעמים גם אני צריכה רוח גבית.


    עכשיו במסגרת אותו טוב לב רגעי – אני גם אנקד (אותי)

    קורעים את זה חברUת שלא יהיו טעויות. או טענות..

     

     

     

     

    Next

     

    לפני כמה ימים אמרתי לחברה שלי שהיא אשה נורא חזקה וגם לנשים חזקות מסוגה מותר להיות חלשות. והוספתי שלהיות חלשה זו לא בושה. אנשים שבאים לראות אחרים ברגעי החולשה ולשמוח לאידם מעולם לא יכלו להיות חברים שלי. לא בחיים ולא בוירטואליה הזו הכה-ברוכה. אולי יותר מדויק לכתוב אנונימית במקרה הפרטי שלי.

     

     

     

     

    ♣ ♣ ♣ ♣ 

     

    לפני די הרבה זמן, הייתה לי "חברה" שרק רצתה שאני אכתוב פוסט שהכותרת שלו תהיה "על הקינאה" – את הפוסט ההוא לא כתבתי. לא כי לא היה לי מה לכתוב, אלא כי אני חושבת וחשבתי כבר אז, שקינאה זה רגש מטופש. אפשר לקנא ל- דבילי לקנא ב-

     

     

     

     

    ו-לפני פיזור (של הפוסט ולא של השיער)

    בשנים שכן עבדתי בפרסום, לא הייתי קופי וממש לא התעסקתי בצד הקריאייטיבי.

    ידי כן הייתה בכמה וכמה קונספטים כאלה ואחרים.

    בזמנים שלי מי שהיה תקציבאי בעיקר היה צריך להבין למה אנשים עושים החלטות

    בעברית של היום קוראים לזה התנהגות צרכים, לפעמים אפילו שינוי עמדות...

    או אסטרטגיה (להבדיל מטקטיקה ומכירות)

    אולי אז בכלל הייתי צריכה לשבת בכניסה לסטודיו.

    השם של התפקיד ההוא שם, למי שלא יודעים איך בנוי משרד פרסום נקרא  "טרפיק"

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    מצחיק. 

     

     

     

    ______________________________________________________________________

    עכשיו אני הולכת לשים טיוב עם אשה מה זה יפה לפני הפוסט, וזה בכלל לא קשור לשירים ששר האבא של זה שנמצא אתה באוטו. או שכן - 19:36 עדיין יום רביעי. בעצם שווה אולי לצרף לפה גם את על החוכמה

    דרג את התוכן:

      תגובות (94)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/11/14 20:37:

      צטט: א ח א ב 2014-09-05 08:14:02

      שיפכי חמתך בבלוג . שיחיו הקנאים ויסבלו.

       

      מ ד ו י ק.

      אפילו משפט חזק!! :))

        21/10/14 03:19:

      צטט: הקשתית 2014-09-06 21:54:30

      למיטב ידיעתי אז נראה לי שאת המוטרדת ולא המטרידה וזה הזוי לגמרי אם כמה יזמה שכזו למולך, כאשר יש פה מטרידנים סדרתיים שניתנת להם במה חופשית להגיגיהם הבלתי נסבלים בעוד את ניחנת בכשרון כתיבה מיוחד במינו עם קהל גדול בקפה,שרק מצפה לכל פוסט חדש שלך...יש רק מילה אחת וזו קנאה-צרות עין של אנשים ולצערינו זה קיים בכל מקום.מקווה שמהר מאוד יתבדו אותם מקבלי החלטות והגל של הרוע ייעלם כלא היה ועד אז...המשיכי לאהוב את מי שאת אוהבת ולהרוות את צימאוננו למילותיך...לפחות גילית מי החבר/ה האמיתי/ית שלך כאן , ושיהיה שבוע טוב לכולנו :-)

       

      תודה רבה.

        21/10/14 03:18:

      צטט: יוסיפור 2014-09-06 21:44:03

      מרטין בובר אמר פעם שחברים וירטואליים הם כמו החביתה שדב"ג טיגן לז'בוטינסקי - הבצל לא מטוגן מספיק, במקום שמן קנולה מקבלים מרגרינת צנע, וכל האונקולוגיה מצקצקת לך כאן וכאן, וכאן...

       

      שוב אינך מדייק בהבאת הציטוט. בוכה

      הציטוט המדויק נסוב על היחס שבין הבצל הלבן ובהצל הסגול (כמובן) וכבר אז הוצנע השימוש בחמאה!

       

      הורס. הורס. הורס

       

      < נ.ל. מצקצקת בלשונה אבל רק בגלל חתיכת נענע מהתה! >

       

        12/10/14 18:18:

      צטט: sbhsport 2014-09-06 18:09:12

      שובבה כמו תמיד, כמו רוח סערה, מחוללת קצת מהומות. זה נחמד וחיובי, קצת אקשן, אבל לא בתור דרך חיים. מבחינתי, כל עוד את אשת תרבות, מקומך איתנו.

       

      שחר.

      האמת עשיתי פה בפוסט הזה קצת באלאגן עם התגובות (שלי ורק שלי) אז יש מצב שאני אחזור ואגיב שוב

      אבל בענין של תרבות גם כי כתבת אתה על "מיתה טובה" וגם כי דבי כתבה לי עליו אצלי בפוסט המהורהר ההוא שכרונולוגית נכתב אחרי זה. ולא רק היא. שווה!!! הסרט. והוא אגב מבחינתי הרבה יותר מוצלח מ"אפס ביחסי אנוש" פשוט כי את ל-אפס יתחברו בעיקר יושבי ארץ הקודש לעומת "מיתה טובה" שמדבר אל רוב בני-האדם.. ובאותו "אפס ביחסי אנוש", אני באופן אישי כן מאד אהבתי את המוזיקה. אבל כאמור כי אני זה אני :))

        12/10/14 18:10:

      צטט: חופר סדרתי :) 2014-09-13 12:33:32

      "לפני כמה ימים אמרתי לחברה שלי שהיא אשה נורא חזקה וגם לנשים חזקות מסוגה מותר להיות חלשות. והוספתי שלהיות חלשה זו לא בושה". זה משפט יפה, אהבתי :)

       

      תודה מותק!

      אני אמסור לה שגם אתה מסכים עם המשפט הזה חיוך

        12/10/14 18:08:

      צטט: rossini 2014-09-05 06:54:03

      זה אחרת לגמרי, גם אם באותו סיגנון . מבריק יש לומר.נבוך

       

      תודה יקירי.

      אתה כבר רפלקס מותנה ואל תסמיק עוד הפעם שבא לי על משו טעים.

      כל פעם שאתה בא :)))

        7/10/14 15:41:

      צטט: נויאור 2014-09-16 17:37:36

      את מדהימה וזהו כיף לקרוא אותך

       

      תודה רבה.

        7/10/14 15:37:

      צטט: zahal 2014-09-07 09:45:59

      פרח,, את הולכת,, אני הולך! (ולא שאני כזה פעיל כאן) מה זה השטות הזאת להעיף אותך מהקפה,, על מי נשמה יפה כמוך כבר יכולה לאיים,, ומי שמרגיש מאויים,, שילך לטחון מים במקום אחר,,

       

      אתה מתוק ותודה.

      הנני כאן [בלי ליווי של י. גאון]

      וכבר טסה להכין את הסוכה לאושפיזין שבטח יבואו לבקר אוטוטו.

       

      ''

       

        23/9/14 06:38:
      נערתי, הזדהתי עם המון דברים שכתבת ובעיקר שאת הרוע צריך לסלק ,לא יכולה לסבול אותו. ובקשר ל'טוסיק' אני בטוחה שהוא חמוד וחתיכי...
        21/9/14 14:04:
      התגעגעתי ברמות ההומור שנון וחריפות שתהיה לך שנה טובה תמיד נהנה לקרוא אותך שוב שוב צר לי שאני לא נכנס לפה הרבה
        19/9/14 23:26:
      הדברים נאמרים בצורה אסוציאטיבית עוצרת נשימה
        16/9/14 21:33:

      צטט: יוסיפור 2014-09-06 21:44:03

      מרטין בובר אמר פעם שחברים וירטואליים הם כמו החביתה שדב"ג טיגן לז'בוטינסקי - הבצל לא מטוגן מספיק, במקום שמן קנולה מקבלים מרגרינת צנע, וכל האונקולוגיה מצקצקת לך כאן וכאן, וכאן...

       

      חולה על הטוסיק של כותב התגובה

      (כמעט הוספתי תמונה) אבל....

      זה הרי לא כזה סוג של. אתר

       

       

       

       

      במחשבה שנייה

      ''

        16/9/14 19:09:

      תודה שמואל.

      והשיר - בטח שבוודאי :))

       

      http://www.youtube.com/watch?v=yskdR9deHrE&feature=youtu.be

       

       

      ''

        16/9/14 18:41:

      העולם מלא בחולי נפש לסוגיו השונים, שיכורים, מסוממים, ובעיקר בורים. בורות זו המחלה הכי קשה, אין לה מרפא. מי שלא מוצא חן בעיניו מה שאת כותבת שיפסיק להיות מזוכיסט אבל גם למחלה הזו אין מרפא, בקיצור צריך הרבה סבלנות וסובלנות עם ציבור.
      את תמשיכי לכתוב ככל העולה על רוחך ולמי שיש בעיה עם כתיבתך תמיד את יכולה לשלוח אותו אלי .. חחח
      אז בטוח שיחזור אליך

        16/9/14 17:37:
      את מדהימה וזהו כיף לקרוא אותך
        16/9/14 13:15:
      אולי בעלת הבלוג תואיל להביא את זה כקובץ.
        16/9/14 13:00:
      פניה נירגשת לקהל ידידיך ומוקירי זיכרך כאן: דיויד בואי, מישהו שמע, מישהו ראה, מישהו מכיר?!... http://youtu.be/yskdR9deHrE
        15/9/14 00:08:

      צטט: til4 2014-09-05 12:54:35

      מצחיק.

      עברו 9 ימים מלאים מאז פרסם עו"ד חן טיל 4 את שירו האחרון כאן ב"קפה".

      תמיד הוא הקפיד לפרסם שיר חדש אחת לשבוע ובסופי שבוע.

      אנחנו חרדים לבריאותו - אבל אנחנו חסומים אצלו.

      כל היודע דבר על מצבו - מתבקש לכתוב לי הודעת הרגעה בפרטי.

      תודה  

       

        14/9/14 19:58:

      תודה נעמה.

      תודה רבה.

      עשית לי שמח בלב שבאת לפה.

       

      (לא מזמן דווקא יצא שכתבתי על ערב אחד. במקרה הוא אורגן על ידי 2 שכבר לא ממש כותבים פה- נעמה ארז ושמעון רוזנברג. גם אבנר שטראוס הופיע שם. גם הוא לא ממש כאן....

       

       

      לינק בהמשך אולי.

        13/9/14 12:38:
      האמת, לא הייתי פה כבר המון שנים. אבל פתאום נזכרתי בסיסמא שלי וזה רק מוכיח - כי יש חברות וירטואלית או לא - זה בכלל לא משנה איך מגדירים אותה. וכבר מזמן אמרו לי: לא לשבת בחבר לצים. וגם אמרו לי: אוי לרשע ואבוי לשכנו. אז האמת - התרחקתי מכאן. אבל לפעמים שווה לבוא. לא בשביל הרשעים או הלצים, למרות שכאלה יש פה המונים. שווה לבוא בשביל שארית הפליטה האחת הבודדת שנשארה פה. שווה להזכר.
        13/9/14 12:33:
      "לפני כמה ימים אמרתי לחברה שלי שהיא אשה נורא חזקה וגם לנשים חזקות מסוגה מותר להיות חלשות. והוספתי שלהיות חלשה זו לא בושה". זה משפט יפה, אהבתי :)
        11/9/14 19:42:
      קצת אחרת זו קלאסיקה. (שלמה גרוניך, שלמה יידוב, שם טוב לוי ) אוהב את המונולוגים שלך איך הם מרשים לעצמם ללכת לאיבוד, ובשורה האחרונה להתמקד
        9/9/14 14:54:

      צטט: פלקונטי 2014-09-04 20:45:32

      התחת שלך שמן? לא אומר עד כמה זה מושך כי בכל זאת אנחנו לא אתר מהסוג הזה.

       

      כתבתי שמן? יכול להיות שהתכוונתי ענק!

      אבל לפעמים זה נגזרת של ענק-eat כל הזמן תוקעת מזון.

      ועוד הפעם אני על סף ליפול בלשוני. אז אני סותמת  רגל בפה  והולכת לתקוע אוכל אמיתי.

      תודה יקירי :))

        9/9/14 14:51:

      צטט: נחרצה 2014-09-04 19:57:41

      לא חסרים בקפה אנשים הזויים... נתקלתי בהם ולא פעם. יש גם כאלו שלא יודעים עברית... את יכולה לומר להם מספר פעמים שאין לך עניין אך הם מבינים שאת מתלהבת... החלטתי שאני חוסמת. מתישים אלו.

       

      ואני כתבתי שאני לומדת (גם אם לאט) וגם אם לא תמיד מפנימה (אותי בזמן) וקודם הלכתי אלייך בכוונה להקשיב לשיר שאני אוהבת נורא ויש אותו אצלך ואצלי בהתאמה שזה את השיר של עמיר עם הלב הענק. או אולי בכלל יותר נכון לכתוב הקול המצוין :)) תודה יקירתי. תודה רבה!!!

      נערתי או נכוך יותר נערתך, שמחה שאת כאן, למרות שאני כאן בקושי בקושי. בכל זאת טוב לדעת שגם לרוע יש מגבלות, וקוראת כאן את הכאב והפגיעה שלך, כי מה לעשות איש/ה מאיתנו אינו חסין, וברוע כדברייך אין כל רוע, פרט לרוע. וכאן, להבדיל מאשר במציאות, הרבה יותר קל להתנתק ולהשליך מעלייך כל מה ומי שפגיעתו רעה. שונאת רעים ורעות. וזה אצלי ואתי כבר שנים...אז פשוט להעיף, מיד וללא שהות. ואת תמשיכי לנוע לך כאן, כאוות נפשך בין המילים והשירים שאת אוהבת, ומי שמזדמנת לכאן פעם ב...או יותר, תשמח מאד. תמיד תשמח. וחיבוק קדמי, כי גבי מעלה אסוציציות על אלה שבאים עם הסכין בגב, ואותם הרי ביקשנו להשליך, ולא רק לקראת התשליך והשנה המתרגשת ובאה, אז שתהיה לך נהדרת ומלאה, בכל מה שתבקשי לגדוש בה שיהיה קרוב, ומשמח ויעשה לך טוב, רק טוב :)!!
        8/9/14 07:40:
      אוהב לקרוא אותך!!! כבר אמרתי?
        7/9/14 21:34:
      פשוט הזוי העניין הזה. כנראה שבכל מקום שיש בו בני אדם, יש אגו שינהל אותם. מקווה שזה ייעלם כמו שבא. ואני איתך לתמיד, זה כבר לא ישתנה.
        7/9/14 09:45:
      פרח,, את הולכת,, אני הולך! (ולא שאני כזה פעיל כאן) מה זה השטות הזאת להעיף אותך מהקפה,, על מי נשמה יפה כמוך כבר יכולה לאיים,, ומי שמרגיש מאויים,, שילך לטחון מים במקום אחר,,
        7/9/14 07:34:

      צטט: שחר י 2014-09-06 22:08:37

      גם ככה הקפה הזה די דלוח ואת בין הבודדות שמוסיפה שמץ של ארומה

      וניחוחות מרעננים של מחשבות נענע וחריפות לשון.

       

      פעם היתה פה איזו תמונה (לא צוחק):

      'נערת ליווי רמה גבוה', ברח' בצלאל 12 במרכז המדרכה.

       

      כל השאר לא נחשב, אה? קריצה


      וכמובן ששכחתי.

      תודה.

      על התמונה (כבר בפעם ההיא הראשונה שהבאת לי אותה לפוסט ההוא של אז.

      ניסיתי לשים אותה (שזה את התמונה) כתמונת רקע לכרטיס אחר שלי, אבל היא הייתה מדי כבדה, אז היא הוכנסה לארגז בשביל שלא תלך לאיבוד בין המוני-המוני התמונות שאני שומרת לי לשימוש חוזר.

       

      [ לא יודעת למה אבל כרגע איני מצליחה להגדיש את המילה "אחר" שהיא לינק לאותו כרטיס נוסף]

       

      ובגלל שאתה לא תפגע שאני מנצלת את התגובה שלך להגיב באופן גורף -

      תודה לכל מי שהגיב. קראתי את כל התגובות עכשיו.

      להודעות אגיע בהמשך.

       

      תחילת שבוע של דבש :)

       

       

        7/9/14 07:24:

      ''

        6/9/14 22:08:

      גם ככה הקפה הזה די דלוח ואת בין הבודדות שמוסיפה שמץ של ארומה

      וניחוחות מרעננים של מחשבות נענע וחריפות לשון.

       

      פעם היתה פה איזו תמונה (לא צוחק):

      'נערת ליווי רמה גבוה', ברח' בצלאל 12 במרכז המדרכה.

       

      כל השאר לא נחשב, אה? קריצה


        6/9/14 21:54:
      למיטב ידיעתי אז נראה לי שאת המוטרדת ולא המטרידה וזה הזוי לגמרי אם כמה יזמה שכזו למולך, כאשר יש פה מטרידנים סדרתיים שניתנת להם במה חופשית להגיגיהם הבלתי נסבלים בעוד את ניחנת בכשרון כתיבה מיוחד במינו עם קהל גדול בקפה,שרק מצפה לכל פוסט חדש שלך...יש רק מילה אחת וזו קנאה-צרות עין של אנשים ולצערינו זה קיים בכל מקום.מקווה שמהר מאוד יתבדו אותם מקבלי החלטות והגל של הרוע ייעלם כלא היה ועד אז...המשיכי לאהוב את מי שאת אוהבת ולהרוות את צימאוננו למילותיך...לפחות גילית מי החבר/ה האמיתי/ית שלך כאן , ושיהיה שבוע טוב לכולנו :-)
        6/9/14 21:44:

      מרטין בובר אמר פעם שחברים וירטואליים הם כמו החביתה שדב"ג טיגן לז'בוטינסקי - הבצל לא מטוגן מספיק, במקום שמן קנולה מקבלים מרגרינת צנע, וכל האונקולוגיה מצקצקת לך כאן וכאן, וכאן...

        6/9/14 18:09:
      שובבה כמו תמיד, כמו רוח סערה, מחוללת קצת מהומות. זה נחמד וחיובי, קצת אקשן, אבל לא בתור דרך חיים. מבחינתי, כל עוד את אשת תרבות, מקומך איתנו.
        6/9/14 17:21:
      אני יותר לא מבינה משמבינה. א. למה שירצו לסלק אותך מהאתר עם כל כך הרבה קוראים? ב. אני יודעת מה זה טרפיק אך לא בהקשר התעשייתי של עולם הפרסום. אפשר תרגום להדיוטות?
        6/9/14 16:15:
      דמוקרטיה!

      נערתי אמנם כהרגלי באתי באיחור לקרוא אותך,

      מאוד מקווה שלא קרה האסון שהעיפו אותך.

      כפי שכתבו פה לפניי, זה נראה לי ממש מטוןטן ללכת לעשות

      ל ך כזה דבר. שרק יעזו ואני פותחת עצומה נגד ה-קפה!

       

      ממספר אנשים קטנים, צרי עין ומוחין, למחוק ככה כרטיס? 

      היום זו את, מחר זה אני או הוא או היא. 

      איפה נשמע כדבר הזה, שבגלל כמה אנשים שעושים יד אחת

      "עליהום" על מישהו, הקפה מחליט לשמוע בקולם ולא לברר 

      את הדברים על דיוקם? 

       

      אני יודעת שאני לא הוטרדתי על ידEך אפעם! (מלבד מינית אבל זה לא נחשב.. :))

       

      לא הגיע הזמן יקירתי, לפתוח דף חדש "נערת ליווי לנצח-נצחים" או משהו בסגנון

      הזה? קריצה

       

       

      נ.ד. (לא ימחקו, זו תחושת הבטן שלי...)נשיקה

        6/9/14 14:12:
      אהבתי את הביטוי "חרמני מקלדת"! המשיכי להמציא לנו
        6/9/14 12:57:
      אני יותר לא מבינה משמבינה. א. למה שירצו לסלק אותך מהאתר עם כל כך הרבה קוראים? ב. אני יודעת מה זה טרפיק אך לא בהקשר התעשייתי של עולם הפרסום. אפשר תרגום להדיוטות?
        5/9/14 21:19:
      גמחזקים חשוב שיהיו להם אתנחתות חולשה, תוהה מה המרחב הפרטי שלנו מכיל בעידן האח הגדול, צרות עין נפוצה, חברים טובים באמת הם נדירים וקצב החיים מסנן, שורה תחתונה,ואת את מעולה .
        5/9/14 21:09:

      כמעט חייכת?

      ובסוף הצלחתי לסחוט חיוך קטן?

      ספרי את האמת - שצחקת בקול רם.

       

      או אולי באמת יש לך כפילה?

       

       

      צטט: נערת ליווי 2014-09-04 17:28:57

      צטט: איש אחר 2014-09-04 02:02:54

      מרחבים של פרטיות מדומה

      קוראייך הנאמנים כבר מכירים או לפחות מדמיינים בהצלחה רבה את גודל התחת שלך ואת מספר הג'ינס

      ואת הגברים המטרידים אותך ואת הקוראות שחסמו אותך

      ואת השוקולד שאת אוהבת

      ואת מה שעושה לך טוב ומה שעושה לך רע

      ואת מה שאת אוהבת ואת מה שאת שונאת

      והמוזיקה והחברים והחברUת

      וקצת דעות פוליטיות וחלקים גדולים מהרזומה

       

      אז איפה הפרטיות?

       

      תיכף גם תספרי שזו לא את בתמונה עם הקטשופ

       

       

      כמעט חייכתי. רק כמעט

      ברור שבתמונה זו כפילה

      הרי אין לה צמה.

       

      תודה איש אחר.

      (בכל זאת הצלחת לסחוט ממני  חיוך  קטן

        5/9/14 20:28:
      על הרוע, סטאטוס שכתבתי בפייססס... על המרקיז דה-סאד.. רק העונג של האני שנוצר בכור "התשוקה של הרוע" מבשר לאני את עובדת קיומו ביחס לעצמו ומחסן אותו בפני התוצאות החברתיות של הפשע. העונג מציע יסוד נזיל שאין עליו ידיעה, אלו תשוקות הדוחות היגיון ועומד מחוצה לו - הוא מצוי מחוץ לתחום של הטוב והרע. העונג לועג לכל עמדה אינטנציונלית (כינוי לכוונה או תכלית) כלפי העולם. התשוקה והעונג מתרכזות בעצמם, כאקט של מחאה טהורה. סאד טוען: אם הפשע מוביל את האדם לעונג החושים, למילוי התשוקות הכמוסות - מה חשיבותה של סולידריות שמטרתה למנוע פשע, ובכך גם למנוע מטאפיזיקה זו של אירוטיזם ועינויים, מצביע על האושר כמטרה עליונה, אלא שזהו אושר מחוץ לקונסנזוס הבורגני, מעין ניסיון ניטשיאני "מוקדם" להקצין את "השקיעה האינסופית" ולהפכה לאקט של תיאולוגיה שלילית באמצעות הבשר. שיטתו של סאד מנערת את המוסר המערבי (המוסר האפלטוני) והופכת אותו על פיו, ואם זאת הוא עדיין בגבולות המטפיזיקה שלו: למרות האירוטיזם והעינויים המוביל ל"שקיעה מרצון" נועד התפקיד לשחרר, לגאול, ולהגיע אל הטרנסצנדנטי. על פי סאד האדם האידיאלי החותר לאושר הופך לקרבן המרכזי של שיטתו שלו, ובכך הוא, מאשר ומכחיש אותה בעת ובעונה אחת....
        5/9/14 20:26:
      אני חושבת שלכל בן אדם יש מרווח אישי שאליו הוא זקוק גם בחיים הוירטואליים וגם מחוץ לוירטואליות . יש אנשים שיגרמו לנו להרגיש לא טוב גם אם לא מתכוונים לכך, פשוט יש אנשים שהאנרגיה שבאה איתם שלילית. האינסטנט האישי שלנו מכוון אותנו לעשות או לא לעשות דברים ולרוב התגובה הראשונה היא הנכונה. תשמרי על הבטן שלך כי נדמה לי היא עושה עבודה טובה ונכונה :) :)
        5/9/14 13:25:
      יש רגשות ויש רגישות. יש לחשוב דרך הבטן ולחשוב דרך הראש מה עושה אותנו שונים מיתר בעלי החיים? הרגשות? הרגישות? לחשוב דרך הבטן? או לחשוב דרך הראש? והאינטליגנציה הרגשית? לא יודע אם בכלל יש לי אותה.....
        5/9/14 12:54:
      מצחיק.
        5/9/14 12:20:
      יש בכתיבתך משהו ממגנט . אוהב אני את גישתך לחיים ואת המבט החכם עליהם . ממש לא מאמין שיש מישהו שינסה "להעיף" אותך מפה
        5/9/14 10:55:
      שניררודקי אומר מה שאני הייתי אומר על נחמדות ועוד תופעות קשות ביותר.
        5/9/14 09:47:
      עולם ססגוני מי שמתאים לך באינטואיצייה ובאינטונצייה תשאירי היתר תתירי.... אוהבת את כתיבתך. סופ"ש קסום וכן יש גם אנשים קטנים :)
        5/9/14 09:43:
      העולם מלא ברשעים, אז צריך להשקחיע במעשים טובים כדי לאזן את זה....
        5/9/14 08:14:
      שיפכי חמתך בבלוג . שיחיו הקנאים ויסבלו.
        5/9/14 08:01:
      לא תמיד מסכים אך תמיד נהנה לקרא. קנאה היא מיותרת (אבל הרבה פעמים לא בשליטה) ונקמה עוד יותר.
        5/9/14 08:00:

      על החברות.
      האמיתיות או הדמיוניות או משהו שביניהם.
      על חברות שרשומות בבורסה וכאלה שטבעו במורסה.
      חברטואלי לפעמים הרבה יותר מוחשי מחבר בשר דם ורכילות. בטח ובטח מחברהטועהלי.
      ויש חברות שהיא בכלל בע"מ, ואם וכאשר יקרה משהו אי אפשר יהיה לבוא בטענות או דרישות אישיות.
      ויש חברות קש, מה שנהוג לכנות היום חברות פח.
      חברה לעט, חברה למקלדת שמעודדת חרמני מקלדת ברמיזות מיניות של פה מושך מול בקבוק אירוטי מלא דם.
      ויש כאלה שסתם אוהבים לקרוא ולהתמוגג או לתהות מה לעזאזל רצו להגיד לי היום.
      קחי או אחרת...
      אוהב לקרוא אותך.

      בדיוק עכשיו מישהו מכאן טען שהוא אוהב אותי אבל לא מבין אותי...וחתם ב.."תהני" - וירטואלי מוזר :) ואת...כמו שאת. תהני. יש המון על מה.
        5/9/14 07:27:
      ***.....ככה יצא :)
        5/9/14 06:54:

      זה אחרת לגמרי, גם אם באותו סיגנון . מבריק יש לומר.נבוך

        5/9/14 02:58:

      צטט: Benj 2014-09-04 23:45:07

      טרפיק, זה מזכיר לי סרט מטורף.

       

      יש לך זכרון טוב. טוב מאד אפילו

      ביום רביעי (3.9) כל הארץ רצה לראות סרטים ב-10 שקלים... 

      בבתי הקולנוע הנבחרים חיוך

        5/9/14 02:55:

      צטט: פלקונטי 2014-09-04 20:45:32

      התחת שלך שמן? לא אומר עד כמה זה מושך כי בכל זאת אנחנו לא אתר מהסוג הזה.

       

      אז לא לכתוב לך שממש ברגעים הללו אני תוקעת שוקולד (מאד איכותי) תמים

        5/9/14 02:53:

      צטט: נחרצה 2014-09-04 19:57:41

      לא חסרים בקפה אנשים הזויים... נתקלתי בהם ולא פעם. יש גם כאלו שלא יודעים עברית... את יכולה לומר להם מספר פעמים שאין לך עניין אך הם מבינים שאת מתלהבת... החלטתי שאני חוסמת. מתישים אלו.

       

      פעם אמר פה מישו שהמקום הזה הוא "בית קפה" אז כמו בבתי קפה, אל בתי הקפה הפופולריים לרגע,  מגיעים אנשים מכל הסוגים והמינים... מזכיר לי את ההם שתופסים יום שלם שולחן על כוס קולה-דיאט  כי הם לא יודעים לבטא את השם של הקפה הכי טרנדי. קורה...

       

      וההמלצה שלך לגבי חסימות. באמת הגיע הזמן שגם אני אלמד (לשחרר את מי שלא מתאים ולחסום קרציות)

       

      תודה גדולה יקירתי }{

        5/9/14 02:49:

      צטט: ת ה י ל ה 2014-09-04 18:48:04

      זה ככ מורכב... הוירטואליה הזאת.

      ולא, אין צורך שמישהו יהיה בוטה או יביע את חרמנותו על מנת ללכוד אישה המבקשת לעצמה אהבה למשל.

      הייתה לי זוגיות של כמעט שנתיים וחצי עם אדם מכאן, מהוירטואליה שמעולם לא אמר מילה גסה  ומעולם לא התרשמתי ממנו כ"חרמן מקלדת".

      אפילו אני, שמקשיבה הרבה לאינטואיציות שלה, לא הצלחתי להבין שמדובר בנוכל ורודף שמלות שרימה ושיקר תקופה ככ ארוכה בכזאת מיומנות.

      ולא, אל תגידי כמו שאני אמרתי בעבר שמי שנלכדת כנראה הייתה מספיק טפשה.

      כי זה לא ככה (אם תרצי, נרחיב בפרטי).

      חברויות- וירטואליות או ממשיות, חייבות לעמוד במבחנים מסויימים ולהיבחן/להימדד היטב

      אחרת כל אחת כאן יכולה למצא את עצמה קרבן.

      היום אני אחרת. 

       

      ניסיתי לשלוח לך הודעה לפרטי (אבל אני לא יכולה אלא אם את תשלחי לי ואני אענה - עניינים טכניים של האתר)

      קראתי כל מילה [כמו שכתבתי לדליה מוקדם יותר - כי אצלי אני תמיד קוראת ולפעמים גם בפוסטים אחרים - תגובות של אנשים שמעניינים אותי וככה בעצם נוצר הדיאלוג בינך וביני..

      מקווה שתראי את התגובה ותשלחי לי הודעה ואוכל לכתוב לך בפרטי.

      תודה!

        5/9/14 02:45:

      צטט: debie30 2014-09-04 17:39:44

      יש סוגים שונים של חברים. (גם בוירטואליה) יש חברים שממש אכפת להם, ויש כאלה שחולפים, יש כאלה שמשקיעים ויש כאלה שלא יודעים לתת. חברUת צריכה להיות הדדית אחרת היא מתפוגגת.

       

      מסכימה עם כל מילה.

        5/9/14 02:44:

      צטט: פו3 2014-09-04 16:57:01

      אני בעד איזון, בין הוירטואליה לחיים האמיתיים♥

       

      כמוך כמוני.

      תודה.

       

      איזון איזו מילה מדויקת :)

        5/9/14 01:52:

      צטט: דליהו 2014-09-04 10:40:38

      קצת אחרת ויחידת סגולה:}ופרטי זה פרטי ושאף אחד לא ידרוך לך על האצבעות:) אבוי לו! אבל אימרי לי נערה למה את שמה את הקליפ הזה כבר כמה פעמים מה מיוחדותו? בענין חולשות או קנאה אצלי יש ויש אבל שאני אסגיר מה פתאום שיעבדו קצת ויגלו בין לבין. לא מסגירה את עצמי אף פעם:-)) אבל הכי חשוב ספרי קצת יותר על טרפיק זה מענין הביאי דוגמא. ותני לי ריספקט שכתבתי תגובה ולא רק כיכבתי והלכתי. סתתתאםם צוחקת. בענין גודל התחת בטח קטן וחמוד וחצוף:-) יום מצוין.:)

       

      דליה,

      ריספקט אני נותנת - זה לפני הכל.

      טראפיק - יצא מצחיק (בלי כוונה)

       

      כי טראפיק זה תנועה.

      תנועה אפשר הרי לנתב, אפשר לעצור.

      לא רק בכביש. 

      קצת כמו זרם שסוחף או לא.

       

      והשיר, הוא לא מופיע אפילו בפינת השירים שלי גם לא אלימור באותה נשימה...

      למרות שאת שניהם אני אוהבת נורא!!

      כתמיד קראתי כל מילה שכתבת, (בתגובות אצלי אני תמיד קוראת)

      אבל על כך בהמשך או אולי בהודעה לעינייך בלבד...

      אז על מבנה משרד פרסום אני אכתוב לך בנפרד.

        5/9/14 01:29:

      צטט: kimchid 2014-09-04 10:00:05

      אם לא היתה וירטואליה עד היום, היה צריך להמציא אותה עבורך...... אבל היא כאן, ואת מתעתעת בה וב"יצורים" הוירטואליים חרמני המיקלדת שלא יודעים חברUת מה היא....

       

      איזה משפט יפה כתבת לי

      "אם לא הייתה וירטואליה עד היום צריך היה להמציא אותה עבורך.."

      (לגבי המשך התגובה שלך - גם מקובלת עלי בהחלט רק שכרגע,  אני כרגע לא אשתף את הציבור לאן זה העיף לי את הפוני הפרטי והנקבי שלי)

       

      אבל אולי אני אעדכן עכשיו את התגית של "אהבה" ל-אהבה עצומה.

      תודה דניאל.

      תודה גדולה :)


        4/9/14 23:45:
      טרפיק, זה מזכיר לי סרט מטורף.
        4/9/14 20:45:
      התחת שלך שמן? לא אומר עד כמה זה מושך כי בכל זאת אנחנו לא אתר מהסוג הזה.
        4/9/14 19:57:
      לא חסרים בקפה אנשים הזויים... נתקלתי בהם ולא פעם. יש גם כאלו שלא יודעים עברית... את יכולה לומר להם מספר פעמים שאין לך עניין אך הם מבינים שאת מתלהבת... החלטתי שאני חוסמת. מתישים אלו.
        4/9/14 18:48:

      זה ככ מורכב... הוירטואליה הזאת.

      ולא, אין צורך שמישהו יהיה בוטה או יביע את חרמנותו על מנת ללכוד אישה המבקשת לעצמה אהבה למשל.

      הייתה לי זוגיות של כמעט שנתיים וחצי עם אדם מכאן, מהוירטואליה שמעולם לא אמר מילה גסה  ומעולם לא התרשמתי ממנו כ"חרמן מקלדת".

      אפילו אני, שמקשיבה הרבה לאינטואיציות שלה, לא הצלחתי להבין שמדובר בנוכל ורודף שמלות שרימה ושיקר תקופה ככ ארוכה בכזאת מיומנות.

      ולא, אל תגידי כמו שאני אמרתי בעבר שמי שנלכדת כנראה הייתה מספיק טפשה.

      כי זה לא ככה (אם תרצי, נרחיב בפרטי).

      חברויות- וירטואליות או ממשיות, חייבות לעמוד במבחנים מסויימים ולהיבחן/להימדד היטב

      אחרת כל אחת כאן יכולה למצא את עצמה קרבן.

      היום אני אחרת. 

        4/9/14 18:38:

      צטט: שניררודקי 2014-09-04 02:56:16

      חרמני מקלדת לעולם אינם מובכים שעה שהטקסט הפרטי שלהם הופך לציטוטים גלויים ונבחרים. 

      רוע יכול להיות מוצא אחרון, ומחויב המציאות, כאשר משתמשים בו כדי להמחיש מהי טיפשות.

      צפרדעים או שניים לטנגו יכולים לחפש ביצה אחרת מסריחה יותר לבוסס בה.

      לא כל האנשים שבאים לכתוב כאן, ראויים לכך שיקראו אותם.

      עץ בודד לעולם לא יטיל יותר מדי צל.

      בכל פעם שבא לך להיות נחמדה - תנשמי עמוק וזה יעבור.

      כל מי שכותב במרחב הציבורי חייב לקחת בחשבון כי כתיבתו תגיע לאנשים ש"שופטים" את כתיבתו, ויבינו ממנה דברים שמעולם לא עלו על דעתו... 

       

      בטוחה שפעם ראיתי צילום של עץ בודד שהטיל צל איום ונורא.

      בטוחה (אבל אני לא פעם טועה... לא פעם טועה. לא הפעם  נבוך)

        4/9/14 17:39:
      יש סוגים שונים של חברים. (גם בוירטואליה) יש חברים שממש אכפת להם, ויש כאלה שחולפים, יש כאלה שמשקיעים ויש כאלה שלא יודעים לתת. חברUת צריכה להיות הדדית אחרת היא מתפוגגת.
        4/9/14 17:28:

      צטט: איש אחר 2014-09-04 02:02:54

      מרחבים של פרטיות מדומה

      קוראייך הנאמנים כבר מכירים או לפחות מדמיינים בהצלחה רבה את גודל התחת שלך ואת מספר הג'ינס

      ואת הגברים המטרידים אותך ואת הקוראות שחסמו אותך

      ואת השוקולד שאת אוהבת

      ואת מה שעושה לך טוב ומה שעושה לך רע

      ואת מה שאת אוהבת ואת מה שאת שונאת

      והמוזיקה והחברים והחברUת

      וקצת דעות פוליטיות וחלקים גדולים מהרזומה

       

      אז איפה הפרטיות?

       

      תיכף גם תספרי שזו לא את בתמונה עם הקטשופ

       

       

      כמעט חייכתי. רק כמעט

      ברור שבתמונה זו כפילה

      הרי אין לה צמה.

       

      תודה איש אחר.

      (בכל זאת הצלחת לסחוט ממני  חיוך  קטן

        4/9/14 16:57:
      אני בעד איזון, בין הוירטואליה לחיים האמיתיים♥
        4/9/14 10:40:
      קצת אחרת ויחידת סגולה:}ופרטי זה פרטי ושאף אחד לא ידרוך לך על האצבעות:) אבוי לו! אבל אימרי לי נערה למה את שמה את הקליפ הזה כבר כמה פעמים מה מיוחדותו? בענין חולשות או קנאה אצלי יש ויש אבל שאני אסגיר מה פתאום שיעבדו קצת ויגלו בין לבין. לא מסגירה את עצמי אף פעם:-)) אבל הכי חשוב ספרי קצת יותר על טרפיק זה מענין הביאי דוגמא. ותני לי ריספקט שכתבתי תגובה ולא רק כיכבתי והלכתי. סתתתאםם צוחקת. בענין גודל התחת בטח קטן וחמוד וחצוף:-) יום מצוין.:)
        4/9/14 10:00:
      אם לא היתה וירטואליה עד היום, היה צריך להמציא אותה עבורך...... אבל היא כאן, ואת מתעתעת בה וב"יצורים" הוירטואליים חרמני המיקלדת שלא יודעים חברUת מה היא....
        4/9/14 02:56:

      חרמני מקלדת לעולם אינם מובכים שעה שהטקסט הפרטי שלהם הופך לציטוטים גלויים ונבחרים. 

      רוע יכול להיות מוצא אחרון, ומחויב המציאות, כאשר משתמשים בו כדי להמחיש מהי טיפשות.

      צפרדעים או שניים לטנגו יכולים לחפש ביצה אחרת מסריחה יותר לבוסס בה.

      לא כל האנשים שבאים לכתוב כאן, ראויים לכך שיקראו אותם.

      עץ בודד לעולם לא יטיל יותר מדי צל.

      בכל פעם שבא לך להיות נחמדה - תנשמי עמוק וזה יעבור.

      כל מי שכותב במרחב הציבורי חייב לקחת בחשבון כי כתיבתו תגיע לאנשים ש"שופטים" את כתיבתו, ויבינו ממנה דברים שמעולם לא עלו על דעתו... 

       

        4/9/14 02:02:

      מרחבים של פרטיות מדומה

      קוראייך הנאמנים כבר מכירים או לפחות מדמיינים בהצלחה רבה את גודל התחת שלך ואת מספר הג'ינס

      ואת הגברים המטרידים אותך ואת הקוראות שחסמו אותך

      ואת השוקולד שאת אוהבת

      ואת מה שעושה לך טוב ומה שעושה לך רע

      ואת מה שאת אוהבת ואת מה שאת שונאת

      והמוזיקה והחברים והחברUת

      וקצת דעות פוליטיות וחלקים גדולים מהרזומה

       

      אז איפה הפרטיות?

       

      תיכף גם תספרי שזו לא את בתמונה עם הקטשופ

        4/9/14 01:46:

      צטט: FLOMENBOM 2014-09-04 00:20:22

      חלש

       

      ממממ

      להקדיש תגובה או לא?

      שפת גוף. לא לא שווה מזעיף את הפה

       

      ''

       

      אני אחליט בהמשך תמים

      אבל למען השם. תמונה אחת שווה באמת אלף מילים.

      אז אני יכולה לשתוק את פי מנפיק המרגליות ולהחליט אם ומתי לשוב עם פרסומות לחדר אושר או פילאטיס מכשירים... 

       

      אטוםלשון בחוץנבוך

       

      לילה טוב

        4/9/14 01:41:

      צטט: remei 2014-09-03 23:25:15

      נראה לי שגם הוירטואליה היא סוג של חברה על סך מאפייניה, דורשת חקר אנתרופולוגי עצמוני

       

      לא יודעת אם וירטואליה. זו בדיוק המילה

      אבל אנשים הם אנשים בכל זירה (של פעולה או אי-פעולה)

      רשת או לפעמים קשקשת

      ומה לעשות שהעין שלי כבר פזלה לאיש שמת שמישהי תקדיש לו פוסט זה שהגיב מעלייך אז את ההמשך לגבי מחקר אני אכתוב לך לפרטי (כי עדיין לא הכל צריך שכל העולם ובני דודיו יקראו) 

       

      תודה מיטל.

        4/9/14 01:37:

      צטט: ענפיםענפים 2014-09-03 23:11:17

      אני מחפשת המילים ולא מוצאת, פשוט מעריכה אותך! :) :) (בטוחה שתהיה לי עוד תגובה במקום)

       

      תודה (לבינתיים)

      עד שיבואו לך מילים קריצהנשיקה

        4/9/14 01:24:

      צטט: תכשיט 2014-09-03 23:09:23

      ניסיתי לעקוב... לא הצליח לי... :)) לילה טוב...

       

      23:09 < עוד מעט יהיה תאריך כזה.. ככה יצא .. קורה >

      בדיוק חשבתי לי שזה הולך להיות תאריך לאיזו חגיגת 1/2 כי הגיע הזמן :)

      אוטו(טו) סופשבוע מצוין צוחק

        4/9/14 01:20:

      צטט: n1free 2014-09-03 22:35:15

      אפילו בוירטואליה הזאת, לשמחתי אפשר לראות גם חברUת.

       

      כמו שכתבת.

      בדיוק. כמו שכתבת

      בהחלט אפשר.

        4/9/14 00:32:

      צטט: זונות פוליטיות 2014-09-03 22:36:46

       

       

      ברוטוס:   חבר טוב היה לנו כאן שכינויו היה לייט צ'ט על שמו של צ'ט בייקר הג'אזיסט המופלא. איך שהאזנתי לקטע שיוסי הביא, גלשה לה דמעה קטנה על הלחי, זכר לחברנו האהוב שהלך לעולמו ממחלה קשה ונוראה

       

       

      נטוס:      תוכלו להיכנס ללינק שלמעלה, ולקרוא מעט על אדם מופלא, רבגוני, ברוך כישרונות וחכם, הו כמה שחכם, שעזבותנו והותיר אחריו שובל של אין שלא התמלא

       

       

      ..

       

      הנישוק הקודם הוא גורף!!! על הלינק שצרפתם ושהייתי בו כבר והגבתי בגללכן וגם על זה.

      ואין יותר נשיקות היום (נראה לי) אבל אני לא מתחייבת ...

        4/9/14 00:22:

      צטט: Yossi Reich 2014-09-03 22:04:07

      ואני תוהה, מדוע לא להזכיר בנשימה אחת גם את הגבוה ההוא, אבא של מי שנמצאת עם אסף במכונית, גם הוא תרם...

       

      ואני מסכימה

      (רק לא בדקתי לו את הגובה מעולם)

      מקווה שאנחנו מדברים על האוטו הזה....

       

      https://www.youtube.com/watch?v=k3Fa4lOQfbA

       

       

      ''

       

       

        4/9/14 00:20:
      חלש
        3/9/14 23:25:
      נראה לי שגם הוירטואליה היא סוג של חברה על סך מאפייניה, דורשת חקר אנתרופולוגי עצמוני
        3/9/14 23:18:

      תודה כפולה ומכופלת ברונטוס. 

      על לייט-צ'ט. שהייתי קוראת בלחש ומתמוגגת.

      תכף הולכת ללינק לראות 

      היום אפילו תקבלו נישוק. כי לגמרי מגיע לכם.

      תודות גדולות!!

       

      ''

        3/9/14 23:11:
      אני מחפשת המילים ולא מוצאת, פשוט מעריכה אותך! :) :) (בטוחה שתהיה לי עוד תגובה במקום)
        3/9/14 23:09:
      ניסיתי לעקוב... לא הצליח לי... :)) לילה טוב...

      ''

       

       

      ברוטוס:   חבר טוב היה לנו כאן שכינויו היה לייט צ'ט על שמו של צ'ט בייקר הג'אזיסט המופלא. איך שהאזנתי לקטע שיוסי הביא, גלשה לה דמעה קטנה על הלחי, זכר לחברנו האהוב שהלך לעולמו ממחלה קשה ונוראה

       

       

      נטוס:      תוכלו להיכנס ללינק שלמעלה, ולקרוא מעט על אדם מופלא, רבגוני, ברוך כישרונות וחכם, הו כמה שחכם, שעזבותנו והותיר אחריו שובל של אין שלא התמלא

       

       

      ..

       

       

        3/9/14 22:35:

      אפילו בוירטואליה הזאת, לשמחתי אפשר לראות גם חברUת.

        3/9/14 22:17:

      צוחקצוחקצוחקצוחק

      לרגע חשבתי שאתה מתכוון לגבוה הזה שהיה כבר שם

      http://cafe.themarker.com/video/2937968/

      תודה לאבא של ההיא שנמצאת עם הבן של ההוא .. חיוך

       

       

        3/9/14 22:04:
      ואני תוהה, מדוע לא להזכיר בנשימה אחת גם את הגבוה ההוא, אבא של מי שנמצאת עם אסף במכונית, גם הוא תרם...
        3/9/14 21:03:

      נכון. ובדיוק עשיתי לך רווחים <בפוסט> שיהיה לך יותר נוח לקרוא.

      עכשיו אני גם ישים לך שיר (או לי)

       

      ''

       

      בעצם הוא כבר היה פה מזמן אז אני הולכת לגרור אותו מגניב

       

      http://cafe.themarker.com/video/2738935/

      כמה את כותבת,
      הלכתי לאיבוד,
      לפחות אני יודע שאותי את אוהבת .תמים

      ארכיון

      פרופיל

      נערת ליווי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין