שיר "ארס"

TheMarker Caferazam-דודי רצםדודי רצםשיר "ארס"

דודי רצם

ציורים ,צילום מקורי, אמירות , אקטואליה ,קוריוזים, מוזיקה ועוד...

פוסטים פופולאריים

מערבלות המחשבה
1/11/12 | 1623 צפיות
המשפחה-כעץ נושא פרי
26/12/13 | 877 צפיות
פורץ החומות
11/11/11 | 997 צפיות
לתת או לא לתת
19/10/14 | 936 צפיות
שבט אחים גם לא יחד.
22/3/15 | 699 צפיות
השגת מטרה
11/8/11 | 364 צפיות

פוסטים אחרונים

שיר "ארס"

לצפייה במסך מלא

שיר "ארס"

‎7

אקטואליה

13 תגובות יום שישי , 5/9/14, 14:11

שיר "ארס"/דודי רצם.

יש לי ארץ שבני דודיי חומדים,
ארץ אבותינו שאויביה רוצים להשמידה
שכנותיה - מאורת נחשים
ראש הנחשים מאיים להכיש
שמו: "שפיפון פרסי ממוצא ארסי".
שלח נחשים זוטרים "לכלותינו".
תחילה, חיזבאללה ועתה החמאס.
לעת עתה חסינים אנו
בזכות דם "חיילנו".

אנו מדינה בין הפטיש לסדן!
על הצפון כבר ניתנה הנבואה...
וראה זה פלא: מדרום נפתחה הרעה.

ארצנו הקטנה מלאה בצבעים אנושיים
המכילה – אנשים צבועים.
יש לנו צבא של לוחמים גיבורים.
יש לנו עורף כמעט חסין מטילים.

והעולם... "נערף" מדעתו.
כל הזכויות שמרות לדודי רצם 2014

דרג את התוכן:

תגובות (13)

נא להתחבר כדי להגיב

התחברות או הרשמה

ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.

/null/cdate#

/null/text_64k_1#

RSS

razam-דודי רצם

14/9/14 09:14:

צטט: sari10 2014-09-12 17:02:53

קשה... קשה...
ואתה מביע את זה כל כך יפה...

שרי, המציאות שלנו אינה שונה ממה שהייתה בעבר
גם בגולה, הכל היה קשה והסבל היה נורא מכל.
ולמרות הקושי עכשיו, אנו עם חזק עם חוסן נפשי וכוח טכנולוגי אדיר
שמאפשר לנו להתקיים בזכות המוח היהודי.
תודה לך.

sari10

12/9/14 17:02:

קשה... קשה...
ואתה מביע את זה כל כך יפה...

razam-דודי רצם

7/9/14 10:38:

צטט: perach1 2014-09-06 23:18:33
אין לנו ארץ אחרת .. והעולם הזה באמת השתגע ..!

אמת,אין לנו ארץ אחרת ושישתגעו כול העולם
אנחנו פה וזאת עובדה סגורה.
תודה לך

razam-דודי רצם

7/9/14 10:36:

צטט: דוקטורלאה 2014-09-06 15:36:29

בארצנו - כל צד אומר "כולה שלי". אם תשאל, יש לכל צד נימוקים משכנעים, והם מבטלים את נימוקי הצד השני. כל צד מתחזק על ידי תומכים ומסייעים, ונראה כאילו עוסקים במשיכת חבל. היהודים התמהמהו זמן רב מדי בגולה והפסידו את התקופה הקולוניאלית. לו היו יוצאים אז במספרם המלא וכובשים את הארץ מהמיעוט הקטן הערבי שישב כאן זו היתה ארצם לעולם ועד ואיש בעולם לא היה מערער על כך. האם האינדיאנים זועקים ושומעים להם כי זו ארצם? הם חיים בשמורות ואינם הבעלים של ארצות הברית. אבל היהודים איחרו את הרכבת ועלו טיפין טיפין לארץ, ובגלל הפיתוח שהם העניקו לה, התקבצו ובאו הערבים, מכל מיני ארצות ערביות, ולמדו מהיהודים את הרעיון הלאומי והפכו להיות פלשתינאים, אומה שאין לה זכר בין אומות העולם. לאחר מלחמת השחרור, לא נטשו כל יהודי התפוצה את מקומות מושבם ובאו לכאן, אז לא היה שום סיפור אחר, רק מדינת ישראל. חלק מהצעירים היהודים באו, נלחמו , וחזרו למשפחותיהם בתפוצה. הורינו אמרו לנו, כמו שאתה מכין את משכבך - כך אתה ישן. היהודים צפו בנו מרחוק, לא באו לחיות כאן, ונדחפה קבוצה אחרת לכאן. היום הם יכולים רק לבכות על כך, או לתרום ממון. זה מה שהם עושים! מכיוון שהיהודים לא בחרו בדרך הנכונה, בזמן הנכון, הם צריכים היום לעמוד מול הנחש ולהתעמת איתו. והוא ארסי, והוא קטלני. והוא כמו בציור שלך - איום רציני. עד מתי?מי יודע? הנבואה עברה כבר מן העולם...

וואו!! לאה ,כתבת תגובה מאוד מעניינת ...
אני מאמין שתופתעי לשמוע שישנם תגובות ממסבר רב של אחינו החוקיים בארץ ובגולה המחזקים את בניי הדודים בהוכחות מופרכות ...שישאלו בשביל להתריס: "אולי האישה היא הנחשו?"..

הזיקה היהודית לארץ עברה שינוים....
וכפי שנאמר בשיר :"עברנו את פרעה,נעבור גם את זה".
לכן הארץ שלנו היא בזכות וזאת כבר עובדה קיימת!
אהבתי את הדוגמה שציינת : ארב"ב מול והאינדיאנים .
להבדיל מאיתנו, אבותינו חיו בארץ .
תודה לך על התגובה הנפלאה.

razam-דודי רצם

7/9/14 10:20:

צטט: Benj 2014-09-05 23:42:16

העולם הצבוע מסתפק בנזיד דאשים

אתה רואה, הם מוכרים אותנו בתמורת נזיד....
אהבתי את משחק המילים .

razam-דודי רצם

7/9/14 10:18:

צטט: א ח א ב 2014-09-05 23:26:18
ארץ ארץ גוונים רבים כירקות בשוק

תודה אחאב הירקות יותר טעמים כשאתה בוחר לבד .

razam-דודי רצם

7/9/14 10:17:

צטט: debie30 2014-09-05 17:42:00

ציור מלא עוצמה. האיום מורגש במלוא עוצמתו

דבורה, אני שמח שהצלחתי לאגד את הטקסט והציור ולהעביר את התחושה.
תודה לך.

perach1

6/9/14 23:18:

אין לנו ארץ אחרת .. והעולם הזה באמת השתגע ..!

דוקטורלאה

6/9/14 15:36:

בארצנו - כל צד אומר "כולה שלי". אם תשאל, יש לכל צד נימוקים משכנעים, והם מבטלים את נימוקי הצד השני. כל צד מתחזק על ידי תומכים ומסייעים, ונראה כאילו עוסקים במשיכת חבל. היהודים התמהמהו זמן רב מדי בגולה והפסידו את התקופה הקולוניאלית. לו היו יוצאים אז במספרם המלא וכובשים את הארץ מהמיעוט הקטן הערבי שישב כאן זו היתה ארצם לעולם ועד ואיש בעולם לא היה מערער על כך. האם האינדיאנים זועקים ושומעים להם כי זו ארצם? הם חיים בשמורות ואינם הבעלים של ארצות הברית. אבל היהודים איחרו את הרכבת ועלו טיפין טיפין לארץ, ובגלל הפיתוח שהם העניקו לה, התקבצו ובאו הערבים, מכל מיני ארצות ערביות, ולמדו מהיהודים את הרעיון הלאומי והפכו להיות פלשתינאים, אומה שאין לה זכר בין אומות העולם. לאחר מלחמת השחרור, לא נטשו כל יהודי התפוצה את מקומות מושבם ובאו לכאן, אז לא היה שום סיפור אחר, רק מדינת ישראל. חלק מהצעירים היהודים באו, נלחמו , וחזרו למשפחותיהם בתפוצה. הורינו אמרו לנו, כמו שאתה מכין את משכבך - כך אתה ישן. היהודים צפו בנו מרחוק, לא באו לחיות כאן, ונדחפה קבוצה אחרת לכאן. היום הם יכולים רק לבכות על כך, או לתרום ממון. זה מה שהם עושים! מכיוון שהיהודים לא בחרו בדרך הנכונה, בזמן הנכון, הם צריכים היום לעמוד מול הנחש ולהתעמת איתו. והוא ארסי, והוא קטלני. והוא כמו בציור שלך - איום רציני. עד מתי?מי יודע? הנבואה עברה כבר מן העולם...