כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    twobe1.com- לחזור לגן עדן. זוגיות בעין יהודית. מכובדי! אבקש לקרוא בבלוג בימי החול. תודה.

    הבלוג עוסק בעיקר בהתבוננות עמוקה ופשוטה על חיי הזוגיות. יש בו מאמרים קצרים, מאמרים עיוניים, ושו"ת קצר. מי שמגיב למאמרים ישנים- נא ליידע בדואר האישי.

    תגובות (2)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      26/10/14 10:58:
    הבנתי מצויין. צר לי. בכל אופן גם בתהליכי דעיכה יש בחירות שאנחנו עושים, וכל עוד שמתנהלים בזרימה בלי מישהו מבחוץ ששואל אותך שאלות שמאלצות אותך להתעמק, אז האינסטינקטים מובילים במקום הבחירה
      20/10/14 08:44:
    על כל דבר משלמים הרבה כסף. ולא תמיד זה שווה ותבין דרך המילים.. הכל הולך ודועך!!
    0

    "ייעוץ זוגי? שילמנו מלא כסף והכל נשאר אותו דבר"

    2 תגובות   יום ראשון, 7/9/14, 02:02

    "ייעוץ זוגי? שילמנו מלא כסף והכל נשאר אותו דבר"


    שמעתי את המילים הללו כמה פעמים, גם שמעתי כאלו שאמרו "היה שווה כל שקל", אז צריך לברר אחת ולתמיד מה לכל הרוחות יש באמת לחפש במסגרת של הייעוץ הזוגי? למה צריך לסבול את ה"חפירות" הללו? מה הציפיות שלנו משם? מה אנחנו אמורים לקבל? ועם מה אנחנו צריכים לצאת משם?

    הטעות הראשונה היא לחשוב שמטרת הטיפול הזוגי היא "שלום בית". ובכן, שימו לב!

     מטרת הטיפול היא לא "שלום בית", אלא למצוא את הנתיב הכי אמיתי ונכון לבני הזוג, באופן שהם מרגישים שלמים עם בחירותיהם.

    יתכן שפרידה היא הדרך, ויתכן שכרגע תהיה החלטה שאין בשלות רגשית לטיפול, ויש להשהות את הטיפול עד ליצירת רצון ומחויבות מספקת לטיפול, יתכן שהפיתרון הוא השלמה עם זוגיות פושרת, או עוד הרבה דרכים ונתיבים שונים שבני הזוג צריכים להרגיש שלמים עם בחירתם. בקיצור- לעבור מאינסטינקט לבחירה מושכלת.

    אמת הדבר, שבהרבה מאוד מקרים, קודם טיפול, בני הזוג שקועים בתחושת בוץ טובעני בלתי פתיר, ולאחר פריסת היריעה ובחינה של המחירים הנפשיים של כל דרך, מתברר שעבודה לעבר שלום בית היא המחיר הזול ביותר מבחינה נפשית, ויש מילוט מן הבוץ, והנתיב האמיתי ביותר להם הוא שלום בית, ולכן על פי רוב יצא ששלום בית הוא הדרך הטובה ביותר עבורם, אבל שלום בית אינו מטרה, אלא פועל יוצא של בחינת האפשרויות, ורק מכוח זה הוא הדרך הנכונה על פי רוב, לפחות בתחום של בעיות תקשורת.

     

    עכשיו תשאלו, "למה אני צריך שמישהו יאמר לי מה הנתיב הכי נכון עבורי? אני היחיד שיחליט מה טוב בשבילי". זו היא הטעות השנייה. בוודאי שאתה היחיד שרשאי להחליט מה טוב בשבילך, אלא שמטפל לא אמור לומר לך מה נכון עבורך, וגם לא לחלק הוראות, "תעשה כך וכך ויהיה לך טוב". מטפל אמור לעזור לך, אם אתה מסכים כמובן, למצוא מה באמת אתה רוצה בתוך עצמך.

    אסביר ע"י דוגמה. בואו נניח שאדם קרוב אלי זלזל בי, נניח בן הזוג. נניח שבו הזוג כינה אותי בכינוי "טיפשה!". תגובה אפשרית היא שאני אודיע לו שאינני רוצה לדבר איתו יותר. האם באמת זה מה שאני רוצה? לא תמיד. בן הזוג  שפגע בי בעצם אמר לי שאני לא שווה. כדי להוכיח שאני כן שווה אני מעלה את המחיר של הקשר איתי, ממש כמו במכירת מוצר, אם העליתי את המחיר, ואנשים שילמו, הם בעצם העידו שהמוצר שווה יותר. בתוכי אני בעצם רוצה שבן הזוג ישלם מחיר יותר יקר עבור הקשר איתי, שהוא יהיה זה שרוצה לדבר איתי, ושהוא ירדוף אחרי ויתנצל עד שאסכים, וכך בעצם הוא פיצה על האוברדרפט שיצר בשווי של הערך העצמי שלי.

    טוב, אז באמת אני לא רוצה שלא לדבר איתו, אלא רק שישלם מחיר יותר יקר, כדי לייקר את הערך בקשר איתי. הבעיה היא שהרבה פעמים זה שמפגין את הברוגז משתכנע מההצגה של עצמו, ובאמת הוא חושב שהוא לא רוצה לדבר עם החבר הפוגע, או, אפילו אם הוא יודע שבתוכו הוא רוצה לדבר עם בן הזוג ורק רוצה מחיר יותר יקר, בכל זאת הוא נעול רק על אופן אחד של תשלום. "רק אחרי שהוא יכתוב מכתב התנצלות בפייסבוק, אחזור לדבר איתו". הרבה פעמים אחרי שהעניינים נרגעים, ומשוחחים קצת, מתברר לפגוע שהוא יכול לקבל את אותה תוצאה- פיצוי על הערך העצמי שנפגע, בשיטת תשלום שונה, כגון זה שהיא תיחשף לזה שבן הזוג בכה על מה שקרה. לפעמים קורה שכאשר מבינים מה עבר על הפוגע, מוכנים גם להוריד את המחיר או אף לוותר עליו לחלוטין, נניח אם ייוודע שבן הזוג פגע בי מיד לאחר שהוא קיבל בשורה שנכשל במבחן שהוא התכונן אליו במשך שנה שלימה.

    כל הדוגמאות הנ"ל מראות הרבה מצבים של הפרש בין מה שאנחנו חושבים שאנחנו רוצים, או מציגים שאנחנו רוצים, לבין מה שבאמת אנחנו רוצים בתוך הלב פנימה. זה בדיוק התפקיד של הייעוץ הזוגי, להגיע פנימה ולמצוא את מה שבאמת אנחנו רוצים בתוך הלב, ואז הופכים את האינסטינקטים של הברוגז או התגובה הראשונית, לבחירה אמיתית. להפוך אינסטינקט לבחירה- זה סוד הייעוץ, זה סודה של כל מערכת שמשתפרת, וזה סוד החיים בכלל.

    האם זה מצליח?

    בוודאי שזה יכול להצליח. לקמן אסביר מה גורם להצלחה ומה מפריע להצלחה. האדם הוא החיה היחידה שמסוגלת למֵטַה-קוגניציה (חשיבת על), כלומר לחשוב כיצד אני חושב, לנתח תהליכי חשיבה של עצמי ( ע"פ הגדרתו של ג'ון ה. פלאבל, באנגלית: John H. Flavell). החיות פשוט חושבות, או פועלות.

    ע"י מטה-קוגניציה אני מסוגל להבין ולזהות טעויות בעצמי,  ולהגיע לאותם דברים שבאמת אני רוצה בתוכי, כמו שאמרנו לעיל.  דא עקא, שרמה כזו של חשיבה דורשת זמן מאוד איכותי, שקט פנימי, ותרגול של המיומנות הזו, כלומר, כולנו מסוגלים להגיע לכך, אלא שחיי היום יום הסוערים והעמוסים של המאה העשרים, חוסר השקט הפנימי, וקוצר הכוח לפנות לכך זמן איכות, מונעים מאיתנו להתקדם  לעבר זיהוי הטעויות הפנימיות שלנו.

    היועץ הוא אדם שמיומן לעזור לנו לעשות את תהליך חשיבת העל הזו עם עצמנו, בכך שהוא יוצר יחד איתנו מערכת של זמן איכות ושקט, ובנוסף יש באמתחתו כלים שמאפשרים לשאול שאלות, או למצוא את הדרכים שמתוכם ניתן למצוא את הניצוץ הפנימי של "עכשיו הבנתי", או מה שמכונה בלעז "אאוריקה", כלומר עכשיו הרגשתי מה באמת אני רוצה בתוכי. הגעה לנקודה הזו מביאה איתה ניצוץ אור בעיניים, שמחה וסיפוק עצמי גדול, בכך שיצא לעולם תינוק חדש- האני האמיתי שלי. "גבירותי ורבותי! קבלו את נעמה החדשה", "קבלו את אסף החדש".

     בחברות עסקיות רציניות מקובל לעשות מידי פעם ישיבות של "סיעור מוחות". יושבים ביחד וחושבים כיצד ניתן לשפר ולייעל את החברה- מטה קוגניציה ביחד. "גבירותי ורבותי! קבלו את חברת יוריקום החדשה".

    יש אפילו חברות רבות בשוק שנותנות שירות של ייעול העסק. הם לומדות את העסק, שואלות שאלות, ומגיעות לסקנות כיצד לשפר את העסק. מטה- קוגניציה בתשלום.  בד"כ זה מתברר כהשקעה כדאית ולא "בזבוז כסף".

    אותו הדבר ממש הוא הנדון שלנו- "ייעוץ זוגי". מטה קוגניציה בתשלום כדי למצוא את הדרך האמתית והטובה ביותר עבורי ביחס למערכת הזוגית. שווה כל שקל, וכמובן שהיעילות של מטה הקוגניצייה, כמו בחברות של ייעול עסקי, תלויה ברמת שיתוף הפעולה שלי עם התהליך של המטה קוגניציה, ואז לא רק שזה שווה כל שקל, אלא גם מרגישים שזה שווה כל שקל.

    מה קורה אם רק צד אחד משתף פעולה?

    אז אותו אחד ששיתף פעולה הרוויח את המטה קוגניצייה לעצמו, כלומר להבין באמת מה הוא בוחר ביחס לבן הזוג שלא משתף פעולה ועדיין פועל מתוך אינסטינקטים. לכן יש ערך להתחיל טיפול זוגי אפילו לבד.

    לפעמים גם קורה שכשהצד המתנגד לשיתוף פעולה עם הייעוץ רואה שבן זוגו שכן שיתף פעולה התקדם עם עצמו, בחר מה הוא רוצה, והוא שלם עם עצמו, אז גם המתנגד רוצה את הרווח של הרגשת השלמות עם הבחירה, ואז לאט לאט הוא מסיר את התנגדות וחוזר לשתף פעולה.

    לפעמים יקרה שהמתנגד ימשיך בכל מחיר להתנגד, ואז שוב, בן הזוג הלא מתנגד יגיע לשלמות עם בחירותיו ביחס לבן זוג מתנגד ולא משתף פעולה. במקרה כזה, אנשים נוטים לערבב את הרגשת האכזבה מכך שלא הושגה התקדמות לפיצוי על הפגיעה, עם כך שהטיפול הזוגי "נכשל" או כמו שנאמר בפתיחה "שילמנו מלא כסף והכל נשאר אותו דבר". זו טעות. הכול לא נשאר אותו דבר. נכון זה כואב שלא הושג פיצוי על הערך העצמי שנפגע, אבל יצאת מהמצב הזה באופן שבחרת מה אתה הכי רוצה בנסיבות הקשות הללו. אתה החלטת, ולא הובלת ע"י מערכת אינסטקטים לאשלייה שלא מייצגת את מי שאתה באמת בתוכך. מצאת את ה"אני" שלך. שווה כל שקל.

    בהצלחה!

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      אסף ויצמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין