קשה לבקש סליחה, קשה להודות בטעות. קשה עוד יותר כשלעיתים אנו נאלצים להודות שהרוע שיצא מאיתנו כלל לא היה בטעות… קשה להודות שאיננו כלילי שלמות על אף התדמית המוקפדת שביקשנו לשוות לעצמנו. קשה לבקש סליחה מאדם שפגענו בו, מפני שבקשת הסליחה נתפסת כלקיחת אחריות על כל אשר אירע, אף שלעיתים גם לו יש חלק במה שקרה. מבקש הסליחה נחשב ל'מפסיד' בקרב והאדם שבידיו השיקול אם לסלוח נתפס כ'מנצח'. בעיקר קשה לבקש סליחה מפני מידת הגאווה, מפני שהמידה הזו מקשה עלינו מאוד לראות את פגמינו ומקלה עלינו מאוד לזהות את חולשתם של האחרים. קשה במיוחד לבקש סליחה ממי שמעמדו נתפס כנחות ממעמדנו, על כן אנו מתקשים במיוחד לבקש סליחה מילדינו, מתלמידינו או מכל אדם אחר שכפוף לנו. קשה לבקש סליחה מפני שהמילה הקצרה הזו גדולה מסך אותיותיה ומכילה את ההכרה כי רק בני אדם הננו, חסרים, טועים, לעתים מזידים, בני אנוש ולא אלוקים. |