כותרות TheMarker >
    ';

    יוסי קווטינסקי כותב על הכל

    בלוג שנותן במה הן לצד העסקי והן לדעות שלי על כל דבר שרק אראה לנכון. מקום להביע הגיגים , מחשבות, דעות ועוד הרבה ובין השאר לספר על עיסוקי

    לכל המגיבים, אני מבקש להשתמש בגודל הפונט האחיד, לא אות שמנה, אות רגילה - כולנו שווים וכמו שאני כותב בגודל אות רגילה - אני מבקש מכולם - תכתבו בגובה העיניים באות הסטנדרטית ולא אות שונה. תגובות בפונטים שונים מוגדלים או שמנים - יוסרו, כולנו שווים ואין פה מישהו עם גדול יותר או שהוא שווה יותר

    מגיבים בבלוג שהם משתמשים פרטיים / אנונימיים מתבקשים לא להגיב בפורום זה. אדם בלי זהות ואו אחד שלא מוכן לקבל תגובה לא תתאפשר לו הזכות להגיב בבלוג זה. הדבר נובע מכך שאנשים שאין אפשרות להגיע אליהם על מנת להעיר להם אם כתבו משהו לא ראוי לדעתי והם מסתתרים בדרך כלל אחרי שמות בדויים ומרשים לעצמם לכתוב, להכפיש ועוד.

    מוכן לקבל כל תגובה, רק מאנשים שיש להם "זהות" ויש אפשרות לתקשר איתם.

    0

    נכנסתי למעין בועה, נכנסתי למין פינה סגורה, כי איבדתי בישראל את התקווה והאמונה

    0 תגובות   יום שבת, 13/9/14, 05:14

    בתקופה האחרונה אני מסתובב בהרגשה של חוסר מנוחה. הרגשה כאילו משהו לא טוב קורה פה ויותר מזה מטרידה אותי הפעם העובדה, שאין על מי לסמוך.
    לא שהאמנתי בבנימין נתניהו, אבל תקופה ארוכה ראיתי בו כאחד היחד שכן מסוגל לעשות צעדים מרחיקי לכת ובעיקר בתחום הבטחון, אבל אחרי מבצע צוק איתן, נשארתי מאד פסימי אם האיש הזה שבקושי הצליח להסתדר עם החמס מסוגל לעשות משהו קצת יותר גדול ומורכב כמו איראן.

    מדינת ישראל נמצאת כרגע בפרשת דרכים מאד מדאיגה לדעתי, והאמת כל הדבר הזה, מצד אחד מאד מביא לי דאגה, אבל מצד שני מכניס אותי לסוג של אפאטיות, כי אני לא רואה פתרון הולם ולא רואה מישהו שמסוגל לתקן את  המצב.

    אף אחד לא צריך בחירות עכשיו, אף אחד לא מחפש את זה, אין לישראל את הזכות לבחירות כרגע ויותר מזה, גם אם יהיו בחירות ואם לא תשתנה שיטת הממשל ...... לא השגנו שום דבר והכל ייראה אותו דבר.

    מדינת ישראל זקוקה למנהיג - מנהיג מדור חדש, מנהיג עם כריזמה שייקח אותה גם לשלום ויותר מזה לביטחון.

    אם פעם הייתי אני איש של אמונה בשלום היום אני רחוק מזה כרחוק המזרח מהמערב, זה לא אומר שאני לא רוצה שלום, שאיש לרגע לא יחשוב אחרת, אבל מצד שני אם שואלים אותי אם אני מאמין בשלום עם הערבים התשובה היא אחת - לא, כי אין עם מי לדבר בצד השני וגם אם יש רגעים שהם מפתיעים ואומרים דברים שכן מראים כיוונים.

    ששני צדדים לא רוצים משהו לא מוצאים פתרון, והאמת, נכון שאנחנו לא רוצים, כך מצטיירת לה התמונה אבל הצד השני לפי מה שנראה מערים הרבה יותר קשיים במקום למצוא פתרון שייתן להם חיים טובים ואיכות חיים.

    ראיתי סרטון היום על בית מלון אקסלוסיבי בעזה, שאלתי את עצמי - האם אני באמת חי בסרט ? למה המלון הזה לא הותקף ? למה אזור העשירים לא נופץ ואין לי תשובה על זה אולי כי רצו להשאיר את הקול השפוי והעשיר לא פגועים בשביל השיקום.

    מה אגיד לכם, אם יהיו בחירות בקרוב, ולפי התסריט המצטייר, זה נראה הכיוון אני פעם ראשונה שאלך לקלפי ולא אדע במי לבחור.

    פעם אחרונה בחרתי ציפי, תנועה אבל קאפיש זה נגמר מבחינתי לא קיים.

    על העבודה..... אין בכלל מה לדבר זה רחוק ממני כמו הקוטב הצפוני מהקוטב הדרומי.

    על יאיר לפיד - הוא איש של פנטזיות ודיקטטורה לדעתי  והאמת יש שם אדם אחד שאני מתעב ושמו מיקי לוי וזה מונע ממני להצביע עבור "יש עתיד ?"

    יש איש חמוד שנראה מבטיח - קוראים לו נפתלי בנט, אבל איתו יש לי חשבון לא סגור שיש לו מפלגה הומופובית, וזה נוגד את החיים שלי ואני לא רואה את עצמי מתחבר או נותן קול להומופובים שאני חלק מהקהילה הגאה.

    יש את ליברמן, שהוא אדם החלטי - אבל מצד שני.......דא, דא, דא והוא תקוע בכס משרד החוץ בלי שהחוץ שלנו נראה עושה משהו טוב למען המדינה.

    יש את זהבה ושלושת הדובים ממרץ, היא אשת מעשים, דואגת להומואים, אבל רחוקה ממני בהשקפת החיים.

    אז יהיו בחירות, ולהצביע חייבים,  ואני מודה זה יהיה הרגע הכי קשה בחיים

    האם להצביע לשחצן ? האם להצביע להומופוב ? האם להצביע לדא דא דא ?

    את התשובה הנכונה ממש לא אדע.

    אין מלך ראוי מכל מי שנמצאים כרגע בפוליטיקה, אין איש ראוי שיכול לנהל את מדינת ישראל,  אם תשאלו אם יש מישהו שיכול להפוך את ישראל לטובה יותר, צריך אולי לבקש בהשאלה את "סיסי" ממצריים שיש לו ביצים של בת יענה והוא יודע להיות מנהיג, הוא אחד שמעיז, לא חושש, חזק והחלטי.

    ישראל זקוקה לאחד כמוהו, ואין כזה כיום בישראל  שאפשר לומר  אחד כזה שיכול להחזיר את השפיות למדינה שלנו ולהחזיר לנו את החיוך שכרגע לא קיים, לצערי.

    אני נכנסתי למעין בועה, נכנסתי למין פינה סגורה, כי איבדתי בישראל את התקווה והאמונה.

    ושאיש לא יטעה לרגע, אני אוהב את הארץ בה אני חי, אני אוהב את מדינת ישראל, אני נאמן לה בכל רמח איבריי, אבל יש רגעים....... שמגיעים לנקודת שבירה, לא מעצמי חלילה, מהמדינה 

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון