כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של העיתונאי אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    נא להכיר:מנחם קליונר-מראשי קהילת מגורשי תל אביב

    0 תגובות   יום שבת, 13/9/14, 11:21

    ''

                                      מנחם יצחק  קליונר

    סיפורו של  מנחם קליונר -מראשי קהילת מגורשי ת"א-יפו

     

                                          מאת: אלי אלון

     

    מנחם קליונר היה בשנות ה-20  של המאה הקודמת מראשי קהילת תל אביב-יפו. בתקופת גרוש תושבי תל אביב יפו באביב 1917 , נמנה קליונר ביחד עם  מאיר דיזנגוף ,שמעון רוקח, בצלאל יפה ואחרים. על ראשי ועד קהילת המגורשים ועמד בראש הקהילה הגדולה של  מגורשי ת"א-יפו  שהתיישבה בכפר סבא. כשחזרו המגורשים לת"א  נבחר קליונר  לפקיד וגזבר  בוועד קהילת ת"א .ואל אף כל  זאת- שמו נעלם נשכח משהו מדפי ההיסטוריה ודומה כי רק  מעטים מכירים את שמו ופעלו. לפניכם סיפור חיו .

     

    מנחם יצחק קליונר נולד בשנת  1885 בעיירה דאנילוביץ' שבחבל ליטא שברוסיה. ילדותו עברה עליו  בחווה חקלאית שליד העיירה דאנילוביץ'  בו התגורר עם הוריו שפרה חווה בת משה פרידמן וחיים קליונר חסיד חב"ד.  החווה הייתה חלק מישובים חקלאיים שייסד  האדמו"ר השלישי רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הצמח הצדק")לפרנסת חסידיו. בהיותו בגיל 10 מכר אביו את החווה והתיישב בווילנה. מנחם למד שם  בחיידר ובישיבה וכן למד לימודים כלליים. אביו שהיה בימים ההם כבר לא צעיר התקשה במציאת פרנסה ובנו מנחם בן 13 בלבד נרתם לעזרה בפרנסת המשפחה ועבד בבתי חרושת שונים, אצל כורך ספרי קודש, ועוד

    .מספרת בתו של מנחם קליונר נאמנה גנוז בזיכרונותיה : " אבא היה מספר בגאווה, כי בשעה שעמד להתפלל בבית המלאכה שחרית, מנחה וערבית, היו ה"שקוצים" זורקים לעברו כל מיני אביזרים כדי שיזוז מעמידתו בשעת תפילת "שמונה-עשרה" – אך הוא התגבר על התגרויותיהם והמשיך בתפילתו עד שסִיְימהּ."

    ביקש לעלות לארץ ישראל אך השתקע  בטראיסט באטליה 

    בגיל 17 עזב מנחם את בית אביו בוילנא ונסע ללמוד  בראדין, בישיבת החפץ-חיים. בתו נאמנה מספרת " כי למד שם במשך שנה בלבד -אך שנה זו העשירה  את אישיותו במוסר, תורה ודרך ארץ"

    בגיל 18הודיע מנחם להוריו כי  החליט לנסוע לארץ ישראל וביקשם להצטרף אליו, אולם כספו לא הספיק לו להגיע לישראל והוא נשאר בטריאסט (טריאסטה) – עיר נמל באיטליה. שם נכנס זמנית לעבוד כשוליה בחנות לגלנטריה. בהמשך פתח שם עסק עצמאי  לגלנטריה וביגוד .מנחם התגורר בטריאסטה  במשך למעלה מ-10 שנים. בנוסף לפעילותו העסקית עסק בפעילות ציבורית בקרב יהודי המקום , הוא יסד שם את הועד "אהבה ואחווה" שפעל בסיוע לעזרת המהגרים היהודים,  אשר עברו שם בדרכם לארץ ישראל, לאמריקה וליתר ארצות ההגירה. לוועד זה הצטרפו, פרופ' שטרנברג, ועוד. בתקופת שהותו בטריאסטה ,כתב מנחם קליונר בקביעות לעיתון היומי הציוני "טאגבלאט" שבליבוב ולשבועון "המצפה" של שמעון מנחם לאזר  בקראקוב. וכן השתלם  בשפות ולימודים כללים .

      עולה ארצה בשנת 1914 עם הוריו וארוסתו

    בשנת 1913  ביקר  קליונר בארץ ישראל כתייר והתעניין, לגבי רכישת שטח קרקע עבורו. מנחם חזר לאיטליה  לחסל עסקיו ובפורים שנת 1914  עלה ארצה דרך נמל יפו עם הוריו(אשר הגיעו לטראיסט מספר שנים קודם לכן) ועם ארוסתו שושיה בתו של חסיד חב"ד מרדכי רוצייסק  שאף הוא היה בעל חווה ליד העיירה דלהינוֹב (דאנילוביץ').

     

    כשהגיע  מנחם לארץ ישראל נשא את  שושיה  לאישה והשתקע בת"א-יפו באזור נווה צדק .הוא עסק בייצוג מסחרי של בתי-חרושת לכיסאות ולנייר עטיפה לתפוחי-זהב, הוא למד את מלאכת הצילום ובכוונתו  הייתה לפתוח  בית עסק  לצילום  תמונות ארץ ישראל ארץ הקודש , ולהדפיסם על גבי גלויות  למכירה. לבסוף  משך ידיו מהעסק ומסרוֹ לאחים אליהו, אשר הדפיסו את הגלויות באיטליה. אז פנה לעיסוקו הישן ופתח בית מסחר לבגדים מוכנים ביפו.

     

    בתקופת גירוש יהודי תל אביב-יפו  במלחמת העולם הראשונה על ידי התורכים נמנה מנחם קליונר ביחד עם  מאיר דיזנגוף ,שמעון רוקח, בצלאל יפה ואחרים. על ראשי ועד קהילת המגורשים  ( ועדת ההגירה)אנשי ועדת ההגירה .לקחו על עצמם לנהל  לטפל  בענניי המגורשים  רבים מהמגורשים התרכזו בכפר סבא. מנחם קליונר התמנה למזכיר ועדת ההגירה המרכזית  וכן לראש ועד ההגירה המקומי בכפר סבא . המהגרים סבלו ממחסור בדיור, מזון והלבשה. פגעי מחלות ומגפות, רדיפות ונגישות מצד השלטון התורכי ותפקידם של ראשי הקהילה  היה לסייע למהגרים בדיור,מזון,שירותי רפואה ועוד ולהקל סבלם. מנחם  הקים באורווה הציבורית של כפר סבא  את "בית התבשיל', בית תמחוי להזנת רעבי המגורשים. בני המושבה תרמו חפצים וכלים. והנשים התנדבו לבשל. מחיר מנת האוכל היה נמוך  - 1 בישליק.

     ''

    ''

     

     

    פרסם    ספר בשם   "מגילת כפר סבא",המתאר קורות המגורשים

    על תקופה זו פרסם  מנחם את  ספר בשם  "מגילת כפר סבא", שיצא לאור ביפו(בהוצאת מתתיהו אליהו) בשנת 1920  ובו  הוא מתאר קורות  מגורשי תל אביב יפו שהתיישבו  בכפר סבא בשנים .1917-1918

    זיכרונותיו על גרוש תל אביב (גירוש היהודים מתל אביב לכפר-סבא), מופיעים גם במאמרו "כפר סבא - מרכז פליטי יפו ותל אביב" בספרו של אברהם יערי - "זיכרונות ארץ ישראל" .

    לאחר מלחמת העולם השנייה  מונה מנחם  לגזבר  ופקיד  לטיפול בענייני עלייה והתאזרחות. בקהילת תל אביב ועסק  בן השאר בהנפקת אשרות עליה  ("סרטיפיקטים" ) לעלייה לארץ  ולאחר שוועד הקהילה מוזג בשנת 1939 עם עירית תל אביב הפך לעובד עירית תל אביב .

    ב-13 במרץ  1920 נפטר, חיים קליונר  אביו של מנחם קליונר , ונקבר בבית העלמין "טרומפלדור" בתל אביב.   

                          

    בשנת 1928 עבר מנחם קליונר לגור ברמת-גן. הוא  רכש  לו חלקת אדמה עם בית. שתל במו ידיו ביחד עם בנו הבכור אליהו  פרדס ועצי פרי, וקיים הלכה למעשה את המצוות התלויות בארץ.

    מספרת הבת נאמנה גנוז בזיכרונותיה על אביה מנחם: " זכור לי כיצד היה לוקח אותנו לעץ – שהחל לתת פֵּרותיו בשנה השנייה או השלישית לנטיעה, היה קוצץ את הפרות שאך החלו לחנוט ובטקס מיוחד היה מסביר לנו את מצוות העָרלה.

    הבת  נאמנה  מספרת , כי אביה  מנחם  היה נוהג להשכים קום בשעה מוקדמת מדי בוקר כדי להתפלל במניין ראשון וכדי שיספיק להגיע לעבודתו בּוועד הקהילה של ת"א (התחבורה בימים ההם הייתה קשה). נאמנה  מספרת עוד בזכרונותיה, כי  בגלל מעשי הצדקה והחסד של אביה "בירך אותו ה' בכל מעשיו. והוא זכה לרכּוֹש חלקות אדמה נוספות ברמת-גן, אשר שתיים מֵהן הקדיש להקמת בתי כנסת ברמת גן. אחד מהם הוא בית הכנסת של חסידי חב"ד השוכן ברחוב עוזיאל והשני הוא בית הכנסת השוכן ברחוב הרכסים פינת רחוב הרא"ה" .

     

          האם  קליונר הוא אבי דגל ישראל ? 

    צאצאיו של  מנחם קליונר יודעים לספר בגאווה כי  הוא שהציע  לפני כ-100 שנה לעסקן הציוני דוד וולפסון  לשלב בדגל המדינה את צבעי הטלית: כחול ולבן או במילים אחרות הוא ממציא הדגל " תחיה כ"ץ- חן ציון, מנהלת מדרשה בשומרון אומרת כי הסיפור  הזה עובר מדור לדור במשפחה " (למען האמת ההיסטורית חשוב להדגיש כי  אין  לסיפור זה תימוכין היסטורי במסמכים או בתיעוד  אני לפחות לא נתקלתי במסמכים מסוג זה א.א)

    בשנת 1964 כשלא היה בקו הבריאות  ואולי חש כי קרב מותו הביע בפני משפחתו את רצונו  להיקבר ליד קבריהם של שומרי שבת. כעבור שנה בשנת 1965 נפטר  ומשפחתו כיבדה בקשתו והוא הובא לקבורה בבית העלמין "זיכרון מאיר", בגבול רמת-גן בני-ברק בן 80 היה במותו.

    למנחם ושושיה נולדו 5 ילדים, כולם הלכו כבר לעולמם: אליהו, היה קבלן בנין, תמימה, הייתה מורה, ידידיה היה בעל בית- דפוס, מלטיה חן- ציון עבדה במרכז ישיבות בני עקיבא בת"א ונאמנה גנוז הייתה מורה. כולם הלכו כבר לעולמם. מלטיה  ז"ל שנפטרה לפני כשנה הייתה תושבת מושב חמ"ד והייתה רעייתו של  סגן אלוף (מיל.)אליהו חן ציון מי שפיקד  על הפלוגה הדתית של חי"ש תל אביב . בת נוספת של מנחם קליונר ,נאמנה גנוז ז"ל הייתה רעייתו של חוקר הפולקלור  והסופר יצחק  גנוז עורך כתב העת "ידע עם"

     

    כתבה  נוספת על מנחם קליונר

    סיפורו של מנחם קליונר

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות