כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    דודי רצם

    ציורים ,צילום מקורי, אמירות , אקטואליה ,קוריוזים, מוזיקה ועוד...

    כרוניקה של גירושין

    13 תגובות   יום ראשון, 14/9/14, 09:17

    כרוניקה של גירושים
    ***הבהרה: על סמך סטטיסטיקה - אחד מכל שלושה זוגות מתגרש.
    ***הנושא אינו משקף את מצבי האישי.
    אשמח לקרוא התייחסות לנושא הכאוב.

    המקרה שלפניכם מציג גבר שיזם ראשון את הרצון להתגרש. 
    כלפי חוץ הם נראו זוג משמים עד שהגבר החליט לפרק בכול מחיר את החבילה מסיבותיו השמורות עמו... נחזור מעט אחורה:
    במהלך השנים מערכת יחסיהם ידעה עליות ומורדות,
    כאשר בני הזוג אינם מצליחים לאחות את הקרעים.
    מכאן, הדרך הובילה לבלתי נמנע - גירושין.
    מן הסתם ההתמודדות בבתי משפט מוכרת לרבים שחוו על בשרם.
    ההשלכות של הגירושים יוצרות נעלם גדול!
    לצערי, השאירו וישאירו צלקות צורבות על כל המעורבים...
    הרישום שלפניכם מציג רגע לפני ניתוק היחסים הסופיים.
    האיור מתמקד בעיקר בתחושתה של האישה.
    בסופו, ניתן לראות את "המסמר האחרון בארון הזוגיות" מבתר לשניים חיים משותפים עת נחתם הגט.
    מימין, דמות הבעל עומד ניצב וגבו מופנה לאישה בזלזול מתכוון,
    פרצופו הריק, מרמז על רצונו הקר והנחוש להתנתק.
    מאידך, הדמות השמאלית - פרצופה נפול ומושפל.
    האישה באיור נראית חסרת אונים מול המציאות שנחתה -נכפתה עליה.
    אין ספק שבמצבה הנואש היא מנסה בשארית כוחה "להיאחז" ללא ידיים 
    במה שנותר מהקשר....אך ללא הצלחה.
    ומכאן...הדרך לנפילתה .

    © כל הזכויות שמורות לדודי רצם 2014

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/9/14 14:15:

      צטט: א ח א ב 2014-09-15 13:12:21

      גירושין עם או בלי ילדים - משהו שונה לחלוטין!!
      גירושין עם ילדים הנזק הוא "אקסטרה לארג'
        15/9/14 13:12:
      גירושין עם או בלי ילדים - משהו שונה לחלוטין!!
        15/9/14 09:57:

      צטט: HagitFriedlander 2014-09-15 06:52:43

      אכן עדיין ביחד אך בעין הסערה, הכל סדוק מרוחק ומתנדנד עד נפילה...אבל גם מהכי נמוך אפשר לקום ולהתעשת ולפרוח מחדש...ברישום זה נראה שדמות האישה עליה סיפרת עדיין לא מוכנה לכך...אפילו פניה שרצית ליצור לה נפחיות עם קוי רוחב מעוגלים, נראית כמו עטופים בתכריכים...תודה איש מוכשר!
       חגית יקרה, מטרתי הייתה לגעת באנשים  ולצעוק את כאבם  בכתיבה ובציור.
      לנושא הזה אני שמח שהצלחתי לגעת ברבים , בפייסבוק בקבוצות התנהל דיון רחב בעקבות הפוסט.
      כמובן שאין תשובה נכונה והכל זה עניין   אינדיבידואלי.
      ללא ספק  גם אני מאמין שניתן לצאת מהמצב הגרוע ביותר מכמישה לפריחה.
      את עלית בציורי על המחשה סמויה  שמשקפת את התחושה של האישה העירומה  שעטופה כמו תכריכים. המזכירה מומיה שהולכת להיקבר בעודה  חיה.
      זאת תחושה נוראית שעולמה חרב והפחד מהלא נודע  משתק אותה.
      אבל!!!! הזמן והתמיכה של המשפחה,חברים ואנשי מקצוע יכולים לשפר, לעזור ולשקם אותה ולהחזירה למסלול אחר שממנו היא תעלה מעלה מעלה מהשאול שהייתה.
      יש חיים אחרי...
      תודה לפרשנות הנפלאה.
       
        15/9/14 09:46:

      צטט: חדוה ברנר 2014-09-14 11:26:33

      בתור אישה שנמצאת בסטאטוס "גרושה", אני יכולה לגלות לך, שהגירושין עשו אותי מאושרת. אני קמה עם חיוך כל בוקר ולרגע לא מתחרטת על שיזמתי את הפרידה ממי שהיה בעלי. אני בעד לחיות טוב ולהיות שלמים עם דרכינו בחיים, מאשר למות בנישואים עלובים וכושלים.

      חדוה יקרה, קבלי ממני חיבור וירטואלי  חם. 
      אני שמח שכך עשית מתוך מחשבה על העתיד שלך בסגה הקשה...  מאשר לחיות  בעולם שאינו מטיב עמך.
      לגירושים יש אלף פרצופים... ואל  נשכח,גם גברים סובלים .
      כך כשהזוגיות עולה על שרטון  שום דבר לא ישנה או יאחה את הנזקים שנצברו וזלגו  החוצה....
      כולם צרכים לדעת שזה לא סוף העולם ויש חיים אחרי.
      כל אחד מבני הזוג יש את הזכות לבחור לעצמו מה טוב בשבילו.
      תודה לך חדוה ברנר. 
        15/9/14 09:37:

      צטט: sari10 2014-09-14 10:06:44

      דודי,
      האיור מקסים וקורע לב.
      יש בו מינימליסטיות שמבליטה ומעצימה.
      עצוב...
      היום, כשתוחלת החיים ארוכה יותר מפעם,
      הסיכוי להצליח להיות בזוגיות טובה לאורך
      זמן רב יותר, נמוכה יותר.
      אנשים משתנים, מתפתחים לאורך השנים,
      ולא תמיד בהתאמה.
      שרי, תודה למשוב.
      הציור אכן יכול לעמוד בפני עצמו .
      אני שמח שהוא מצא חן בעיניך למרות הקושי שהוא מעביר.
       

      שרי, העולם השתנה ומשתנה... הנשואים אינם עוד "קדושים" ושצרכים לשומר בכל מחיר על המסגרת,
      רק משום שזה.....
       פעם זה היה סטיגמה., היום זה נורמה מקובלת בחברה המודרנית.
      האם זה טוב?!
      אין לי תשובה.
      תודה לך. 

        15/9/14 09:31:

      צטט: דוקטורלאה 2014-09-14 09:52:47

      הציור ממחיש את הפירוד הרגשי והמעשי בין בני הזוג שאהבו פעם וקיוו לחיות יחד עד יום מותם. היחסים בין הזוגות הגרושים אינם אחידים, משנאה עמוקה עד רצון לחסל את בן הזוג (ולעיתים יש גם ביצוע) ועד השלמה, כעבור זמן, וניסיון לקיים חיים סדירים, ביחס אל הילדים. (אם ישנם כאלה).

      לאה,אני שמח שגם התייחסת לציור  :)
      הציור ממחיש את מצבה הנפשי של  האישה והוא אינו נעים בלשון המעטה.
      לצערנו, שמענו  בעיתונות על הקצנות  האכזריות והקרבנות שנפגעו בעקבות גירושים.
      חלקם הסתיימו  בתוצאת טרגיות.
        15/9/14 09:23:

      צטט: דוקטורלאה 2014-09-14 09:46:42

      הגירושין באחוזים גבוהים הם נחלת ימינו. אבל איתרע מזלי ובן דודי, בן גילי, הוריו התגרשו בשל חילוקי דעות אידיאולוגיים. האב רצה "מולדת לבנות" והיה חקלאי, והאמא היתה אחות שעבדה בעיר. הבן גדל אתי ועם הורי בינקותו, ואחר כך נדד בין קיבוצים שקבלו סכום נאה כדי לגדל ילדים כאלה. לא נולדו לו אחים או אחיות משום צד. מיד לאחר הצבא, הוא התחתן עם נערה שבמשפחתה גדלו 10 ילדים. הוא האמין במשפחה הגדולה. "לעולם לא אתגרש" אמר לי. אחרי שנולדו 3 ילדים, החיים בבית היו בלתי נסבלים. הוא עבד בעבודה שחייבה אותו לבלות בחוץ לארץ יותר מאשר בארץ. בסופו של דבר, התגרש אף הוא, נישא בשנית לגיורת ונולדה לו בת נוספת. המסקנה שלו, עליה הוא חוזר השכם והערב: "ההורים המתגרשים יכולים להשתקם, בדרך זו או אחרת. הילדים יישארו דפוקים לכל חייהם, אין להם מרפא". חיזוק לדבריו הקשים קבלתי מילד בן ארבע בשכונתי, שהוריו התגרשו מיד לאחר לידתו, והוא אמר לי :"אני לבד, אין מי שידאג לי, עלי לדאוג לעצמי" בן ארבע!!! הוא ילד נבון, היום הוא תלמיד מצטיין, יפה תואר, והוא דפוק לכל חייו. על הילדים האלה לבי בוכה!
       

      לאה יקרה, לא כל אחד מתמזל מזלו...
      לצערי, ההשלכות כפי שכתבת הן מכשולים לקיום תא משפחתי -נורמטיבי , הוא רובץ מעל ראשם של הקורבנות כאות קין.
      אך זאת אינה אקסיומה!  לכן ישנן  הצלחות למרות הכל....
      אני שמח שבן דודך מצא את ייעודו.
      תודה לסיפור האישי שכתבת, זה מלמד עד כמה זה נוגע בכולנו.
      "לא לעולם חוסן"
      תודה חברה.

        15/9/14 06:52:
      אכן עדיין ביחד אך בעין הסערה, הכל סדוק מרוחק ומתנדנד עד נפילה...אבל גם מהכי נמוך אפשר לקום ולהתעשת ולפרוח מחדש...ברישום זה נראה שדמות האישה עליה סיפרת עדיין לא מוכנה לכך...אפילו פניה שרצית ליצור לה נפחיות עם קוי רוחב מעוגלים, נראית כמו עטופים בתכריכים...תודה איש מוכשר!
        14/9/14 11:26:
      בתור אישה שנמצאת בסטאטוס "גרושה", אני יכולה לגלות לך, שהגירושין עשו אותי מאושרת. אני קמה עם חיוך כל בוקר ולרגע לא מתחרטת על שיזמתי את הפרידה ממי שהיה בעלי. אני בעד לחיות טוב ולהיות שלמים עם דרכינו בחיים, מאשר למות בנישואים עלובים וכושלים.
        14/9/14 10:06:

      דודי,
      האיור מקסים וקורע לב.
      יש בו מינימליסטיות שמבליטה ומעצימה.
      עצוב...
      היום, כשתוחלת החיים ארוכה יותר מפעם,
      הסיכוי להצליח להיות בזוגיות טובה לאורך
      זמן רב יותר, נמוכה יותר.
      אנשים משתנים, מתפתחים לאורך השנים,
      ולא תמיד בהתאמה.

        14/9/14 09:52:
      הציור ממחיש את הפירוד הרגשי והמעשי בין בני הזוג שאהבו פעם וקיוו לחיות יחד עד יום מותם. היחסים בין הזוגות הגרושים אינם אחידים, משנאה עמוקה עד רצון לחסל את בן הזוג (ולעיתים יש גם ביצוע) ועד השלמה, כעבור זמן, וניסיון לקיים חיים סדירים, ביחס אל הילדים. (אם ישנם כאלה).
        14/9/14 09:46:
      הגירושין באחוזים גבוהים הם נחלת ימינו. אבל איתרע מזלי ובן דודי, בן גילי, הוריו התגרשו בשל חילוקי דעות אידיאולוגיים. האב רצה "מולדת לבנות" והיה חקלאי, והאמא היתה אחות שעבדה בעיר. הבן גדל אתי ועם הורי בינקותו, ואחר כך נדד בין קיבוצים שקבלו סכום נאה כדי לגדל ילדים כאלה. לא נולדו לו אחים או אחיות משום צד. מיד לאחר הצבא, הוא התחתן עם נערה שבמשפחתה גדלו 10 ילדים. הוא האמין במשפחה הגדולה. "לעולם לא אתגרש" אמר לי. אחרי שנולדו 3 ילדים, החיים בבית היו בלתי נסבלים. הוא עבד בעבודה שחייבה אותו לבלות בחוץ לארץ יותר מאשר בארץ. בסופו של דבר, התגרש אף הוא, נישא בשנית לגיורת ונולדה לו בת נוספת. המסקנה שלו, עליה הוא חוזר השכם והערב: "ההורים המתגרשים יכולים להשתקם, בדרך זו או אחרת. הילדים יישארו דפוקים לכל חייהם, אין להם מרפא". חיזוק לדבריו הקשים קבלתי מילד בן ארבע בשכונתי, שהוריו התגרשו מיד לאחר לידתו, והוא אמר לי :"אני לבד, אין מי שידאג לי, עלי לדאוג לעצמי" בן ארבע!!! הוא ילד נבון, היום הוא תלמיד מצטיין, יפה תואר, והוא דפוק לכל חייו. על הילדים האלה לבי בוכה!

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      razam-דודי רצם
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין