האם אתה אוכל את המזון או שהוא אוכל אותך? / ד"ר דני לוסקי

הנושא נלמד במסגרת מסלול לימודי נטורפטיה. במכללת לוסקי

~~~

ההבדל בין מזון לאוכל כמו ההבדל בין לקבל ובין לתת.

מזון הוא מה שאדם צריך כדי להזין את הגוף.

אוכל הם כל אותם מצרכים שאדם אוכל מתוך צרכים שאינם קשורים לתזונה או מזון.

אכול מתוך הקשבה לגוף

תזונה טבעית היא פרופיל אינטליגנציות ייחודי שהביטוי המעשי שלה הוא סל המזון.

לכל אדם פרופיל תזונה ייחודי המאפיין את החסרים, הרצונות, הגישה והאמונות כדי ליצור מילוי תזונתי רגשי הדרוש לאיזון הגוף. אדם צריך להקשיב לגוף שלו, להתבונן כדי למצוא את התזונה הנכונה עבורו. להקשיב לגוף כמו להקשיב למחשבות או לתחושות.

במהלך ההקשבה לגוף יש לנטרל את ההשפעות הסביבתיות וההשפעות החינוכיות עליהם גדלת ולבחון את הרצון האמיתי של הגוף.

מאות נוסחאות להרזיה משווקות ללא הועיל. אלפי מתכונים שונים ומשונים מוצעים על ידי תזונאים וזה אינו מסייע.

המודעות לגוף, ההקשבה וההתבוננות היא שתאפשר עריכת השינויים הדרושים ליצירת תפריט ייחודי ואישי מאוזן.

הביטוי של חוסר איזון תזונתי נובע מעמדה או אמונה (אמיתית או מדומה)  של אדם ביחס לשאלה האם הוא שמן מדי או רזה מידי, האם המזון גורם לו לקלקול קיבה, או להפרעות קשב, או לחוסר מיקוד.

העמדה הזו היא שמובילה לתחושות רעות ולהלקאה עצמית. אכילת יתר (בולימיה) או הימנעות מאכילה (אנורקסיה) משרתות מטרות רבות ויש בצידן רווח ותועלת לא מבוטלים ברובד הרגשי, ברובד השכלי וברובד הרוחני. כך אכילה או הימנעות מאכילה יכולים לשרת נוכחות ותשומת לב. לעיתים זה משרת מגמה הפוכה "שלא יגעו בי" "שיניחו לי"

איזון התזונה שלך יכול להופיע רק משום שפרצת דרך ושינית גישה או אמונה –  האיזון יופיע ללא טיפול ישיר בתזונה.

העובדה שניתן לטפל בתזונה דרך טיפול ברבדים אחרים מחייבת התבוננות הוליסטית על האדם המבקש לאזן את התזונה שלו.

כאשר אתה מבקש ליצור תפריט ייחודי עליך להקשיב לגוף, עליך להניח לידענות, למחקרים ולכל מה ששמעת עד היום. עליך להיוולד מחדש בתודעה שלך כדי לברוא תזונה טבעית ומאוזנת עבורך.

ביסודו של דבר כל מזון מזיק לגוף. כל סוג של קבלה (על פי התפיסה הקבלית) היא אש אוכלת, רק חילוף החומרים ושחרור המזון במהירות ישנה צורה ממצב של קבלה למצב של נתינה. חילוף החומרים, כלומר הוצאת המזון הוא היסוד הקובע בתזונה מאוזנת. לא כמות האוכל הנכנסת היא המאזנת אלא כמות האוכל היוצאת.

כאשר אוכלים ואחר כך חושבים על מטרת האכילה, מאבדים את הבחירה החופשית. אתה והמזון התייחדתם – הפכתם לאחד, אבל במקרה הזה המזון אכל אותך ולא אתה אותו. התחושה המתלווה למצב זה היא תסכול ולעתים כעס, לאמור: "למה שוב אכלתי?"

אתה חייב לתכנן את הארוחות שלך כמו שאתה מתכנן מה ללמוד והיכן ללמוד, כמו שאתה מתכנן עם מי אתה עושה אהבה, מתי, כמה והיכן.

המזון הוא ישות רגשית שרוצה לממש את רצונותיה במשותף עם האדם. עליך לשים לב היכן אתה אוכל ואיך אתה אוכל, כמה כבוד ומקום אתה נותן למזון שלך. התייחס למזון שלך כמו לאהובה שלך.

ברגע שתתחיל לחשוב על המזון שלך כעל ישות עם רצון חופשי יגיע האיזון וכבר תדע מהם מרכיבי התזונה המתאימים לך, מתי לאכול, היכן לאכול ובאיזו תדירות. אתה תדע על התזונה שלך כמו שאתה יודע על האהבה שלך או על הצמיחה וההתפתחות האישית שלך. האחד קשור באחר, האחד משלים את השני. ובעצם הם צדדים שונים של אותו מטבע.

עשה לך מנהג ורשום את סוג המזון שמביא לך שמחה, מזון שגורם לך לפתיחות, מזון שמסייע לך במיקוד ומזון שמשבש את יכולת החשיבה שלך. רשום ליד הטבלה את סוגי המזון ליד כל אינטליגנציה. תשלים את הטבלה לאט לאט. עשה שימוש מעשי במה שכבר מצאת בוודאות.

יש אנשים שמאבדים את יכולת המיקוד בשתייה של חצי כוס יין ויש אחרים שזה גורם להם למיקוד, ויש כאלה שזה מאפשר להם פתיחות, האפשרויות הן כמספר בני האדם ששותים את היין. כמובן ששילובים שונים של מזונות ייצרו פרופיל של השפעות ולכן יש להתבונן היטב כל פעם על דבר אחד. התבונן כדי לגלות מחדש את עצמך דרך המזון. חשוב להבחין האם אתה אוכל את המזון או שהוא אוכל אותך.