| מה זה תאטרון בימינו? האם התאטרון מתחיל מקהל שמשקיע בלהתלבש בחליפה ושמלת ערב ועקבים גבוהים, בהגעה קצת לפני הזמן כדי לקנות תוכניה ולעיין בה, בלהתישב בכסא המסומן שלו בציפיה לתחילת ההצגה. האם תאטרון חייב להיות קלאסי, מסורתי, עשוי טוב, עם עלילה של גדולי המחזאים וביצוע גדולי הבמאים? האם זה סוד ההצלחה של תאטרון? לא. מי שעושה את ההצגה הם השחקנים. הם יכולים לשעמם כשהם לא מוסרים את הנשמה למחזה. והם יכולים להפוך את המחזה למרתק רק בזכות המשחק המדהים שלהם. היום ראיתי ״דוד ווניה״ בתאטרון החאן, שצ׳כוב כתב לפני יותר ממאה שנה. בימוי ממש סימולטאני לעלילה. תפאורה מינימליסטית. אין שום דבר אקטואלי בסיפור של האריסטוקרטים הרוסים הבטלנים במאה ה19 בחור נידח בעמקי רוסיה. ובכל זאת. יצאתי מההצגה עם הרגשה מדהימה של התחדשות, אופטימיות והמון מחשבות שמלוות אותי כבר אחרי שכבו אורות הבמה. כי שחקנים הם גולת הכותרת של הצגה. הם הוסיפו טיפה מהנפש שלהם כך שהצגה הפכה להיות נהדרת... |