0

לילה

2

  

4 תגובות   יום ראשון, 10/2/08, 12:51

כשהלילה לובש גלימתו

צף הסחי ומעיר

מתוך תנומתה

זעה העיר

באנחת כאב

של הלך רעב.

חוטאים ופרוצות

מגיחים מהפינות

נשמתם אפלה

דעתם כשלה...

ועם בוקר שוב

פושט הלילה גלימתו...

(בעקבות הספר "הולדת ונוס")

דרג את התוכן: