היום כשיצאתי מהעבודה, השומרת שרה עם הרדיו "משיח לא בא.. משיח גם לא מטלפן.. כן, כן". השתעלתי, כדי שהיא תשים לב אליי ותפתח לי את השער, "קראתי היום חצי ספר",  אמרה, "לפחות אני אמות חכמה", "יאללה ביי, יפה שלי".

ביום שישי בפאב, אח שלי הסביר כל מיני דברים שקשורים במתמטיקה וראיתי, מה שכבר ראיתי הרבה פעמים, איך בהתחלה שואלים משהו מתוך עניין וסקרנות ובנקודה מסויימת עוברים להקשבה מנומסת עד שבשלב מסויים כבר נמצאים במקום אחר, אבל הוא יכול להמשיך להסביר בהתלהבות. אותי זה מרתק רק להסתכל איך הוא מסביר, בכלל לא אכפת לי מה.

מישהו אמר לי שלפעמים אני מקשיבה ממש וברגע שאני מאבדת עניין, אני מקשיבה רק עם אונה אחת בעוד שבאונה השנייה אני כבר במקום אחר.