כך אני חש בדברים שאני מפרסם כאן.  יכול להיות שדבריי סתומים (שלא בכוונה), ויכול להיות שנודף מהם איזוטריות לא מבוטלת. ככה זה או להיות פופולארי ולהתחלק על איזו בננה ולצחוק בקול גדול ולמחרת לשכוח מי התחלק על הבננה ומי לא.

או לחילופין להביא סיפור מעומעם לכאורה, לא הכרח מצחיק במובן הסלאפסטיקי של המילה, אלא משהו כזה לא שייך לדברים השוטפים לא במבט ראשון או אפילו לא בשני.

לא שייך למיינסטרים, לא למצחיק המיידי לכל דורש אלא משהו מחוייך מבפנים אבל לא אקספרסיבי מספיק. לא בא לחקות בפטיש גדול אלא לגרות בפינסטה דקה ודוקרנית משהו שמיועד לתת-מודע ולא להתפרצות הצחוק המתגלגל.

סיכה דקה בבלון גדול

אבל אין מה לעשות. ככה עובד העולם. לא ממיין לפי דקויות אלא לפי בולטות הנראית לעין. לא במשהו סמוי אלא בבולט והמובלט.

כתבתי באותיות גדולות שלפחות הטכסט יבלוט אם לא תוכנו.