היי וחג שמח, 

מה שלומכם? גם אתם לא מפסיקים לאכול בחג ומחפשים דרכים לצאת מהבית כדי לא לשרוץ ליד המקרר? אנחנו היינו אמורים לנסוע ליומיים לצפון אבל מחלה לא צפויה של בתנו הגדולה שינתה את התוכניות ונאלצנו לבטל. החלטנו לא להתבאס מהבלת"מ וללכת על פעילויות לוקאליות. בינתיים הילדה החלימה וככה התאפשר לנו לטייל פה באזור ולחסוך את עלות הצימר ועל זה נאמר - גם זה לטובה. על הפעילויות הרבות שהספקנו אספר לכם בפוסט נפרד.
היום אתמקד בפעילות לכל המשפחה (50, 45, 15 ו-11). נזכרתי ששמעתי דברים טובים על הסרט "מסע בן 100 צעדים". באתר סרט לא הופיעו הגבלות גיל ונראה היה שמדובר בסרט תמים, ללא מסרים מיניים וללא אלימות. די קשה למצוא סרט למבוגרים שחף מכל האלמנטים שהזכרתי קודם, אבל הנה - לא צריך להתייאש. אז הזמנתי כרטיסים ל'יס פלנט' בקניון איילון, שאני הכי אוהבת, כי יש בו אולמות קטנים עם מושבים סופר מרווחים ומסכים ענקיים, כמו שקולנוע צריך להיות. הבעיה היחידה, והיא קיימת בכל בתי הקולנוע, הם המחירים המופקעים שגובים עבור השתייה והכיבודים. אנחנו פתרנו את זה בכך שאנחנו מביאים בקבוקי מים מהבית ולפעמים אפילו פופקורן. זה יכול להגיע לחיסכון של עשרות שקלים.
או קיי ועכשיו לעניין שלשמו כינסתי אתכם כאן: הסרט.

הסרט אורך שעתיים פלוס וזה לא מעט, במיוחד כשמדובר בילדים, אבל העלילה הזורמת וצילומי האוכל מעוררי התיאבון מחפים על האורך. אין בסרט רגעים "מתים". כל הזמן קורה בו משהו. העלילה מספרת על משפחת קדאם ההודית, שבגלל טרגדיה עוזבת את מולדתה ומגיעה לנסות את מזלה באירופה. הבן, חסן הוא טבח מוכשר והמשפחה מחליטה להשתקע בכפר סנט אנטואן שבאלפים הצרפתיים ולפתוח בו מסעדה הודית מסורתית. אמה מה? את המסעדה הם ממקמים במרחק של בדיוק 100 צעדים (שזה אומר בדיוק מול) מסעדה צרפתית בעלת כוכב מישלן עם בעלת בית קפוצה וקפדנית.

או אז נפתחת מלחמת תרבויות בין הצרפתיה השמרנית, שלא לומר גזענית ולבין המתיישבים החדשים מהודו. בין האוכל הצרפתי המאופק והמוקפד לבין המאכלים ההודיים העשירים בריחות, תבלינים, צבעים וכמויות. בלי לעשות ספוילר אגלה רק שהעלילה לא נגמרת כאן והטבח הצעיר חסן מגיע לגדולות בעולם הקולינריה הצרפתית, היחסים בין שתי המשפחות מתחממים ותוך כדי צפייה מעוררת תיאבון (כי לא מפסיקים להראות אנשים אוכלים ואני מטורפת על אוכל הודי) גם לומדים משהו על כבוד הדדי, סובלנות, קבלת האחר ואיזה שחקנית מעולה היא הלן מירן :-) יש תחושה שהיא ממש מבוזבזת סרט הזה. אחרי תפקידים אלוהיים כמו המלכה אליזבט בסרט המלכה ועוד רבים וטובים, כאן היא משתעשעת בתפקיד המכשפה שחוזרת בתשובה בקלילות ובחינניות. אם לה זה לא מפריע לשחק בסרט בינוני - לנו בטח שלא.

זה מתיימר להיות סרט אירופאי צרפתי, אבל הכל בו צועק אמריקאיות וקיטשיות הוליוודית, וזה לאו דווקא רע לטעמי. וכל כך למה? אתחיל מהסוף, שהוא כמובן סוף טוב ודביק. הכל בא על מקומו בשלום, כולם אוהבים את כולם והכל פשוט נפלא. לא שיש לי בעיה עם זה. מתה על סופים טובים. הרי בחיים יש כ"כ הרבה רעים, שמה אכפת לי לצפות בסיפורי אגדה?! לגבי האמצע - ובכן, הסרט מתרחש רובו ככולו בצרפת, אבל השחקנים מדברים אנגלית. פוגם קצת באמינות, לא? גם מאניש דייאל, שמשחק בתפקיד השף חסן אמור להיות הודי אותנטי שהרגע נחת מהודו, אבל בשיטוט מהיר באינטרנט מתגלה שהוא נולד בדרום קרוליינה והופיע בסדרות ובסרטים אמריקאיים ללא שמץ של מבטא הודי, לא כמו בסרט דנן. אופס...טוב, לא אהיה קטנונית. 
אז כאמור, למרות כל הפגמים, זהו סרט מחמם לב, על מערכות יחסים, על תחרות ובדידות ועל שנאה ואהבה. סרט שעושה נעים בלב וטוב בבטן. וברוח העידן הניו אייג'י שבו אנו חיים - האהבה מנצחת והטובים מנצחים. שלא להפתעתי, מצאתי את עצמי מזילה דמעות בסתר, אבל זו בעצם לא חוכמה גדולה, כי אני מאלה שמייבבים בחתונות, בטקסי בר מצווה ובטקסי פתיחת שנה בבית ספר. פעם אפילו הזלתי דמעות התרגשות באסיפת הורים וכשהדבר הובא לידיעתה של בתי (ההורים המלשנים האלה) ננזפתי קשות ואולצתי להתחייב לא לעשות כאלה פאדיחות שנית.
 אפרופו בתי המתבגרת - היא הזכירה לי קטע גדול שקשור בהלן מירן. בתוכנית הטלוויזיה Late Night with Jimmy Fallon יצר פאלון מערכון קורע. אתם חייבים לצפות:

כתבו לי אח"כ מה חשבתם ואם זה הצחיק גם אתכם כמו שזה הצחיק אותי :-)

שתהיה לכם שנה טובה!!!!!!!!!!!!!!! מלאה בסרטים טובים שיעשו לכם טוב על הלב...