אם נעצום את העיניים

ונספור יחד עד שלוש

המרווח בינינו יצטמצם

לידי נגיעה.

יכול להיות

שלא תוסיף להתרחק...

באותה נשימה,

קיימת האפשרות

שהכל מסביב ימחק,

שאשאר לבושה בשמלת התכלת

שמגשימה לי את כל המשאלות.

כמו גברת מגונדרת

במשקפיים ורודים

אוכל לטפס ולעלות

אל המקום הכי גבוה

אליו אוכל להגיע,

מעוטרת מסגרת אור ירח מרגיע,

מלכותית ויפה,

אצעד יחפה,

בטוחה וזקופה...

אם נעצום את העיניים

ונספור יחד עד שלוש

המרווח בינינו יצטמצם

לידי נגיעה.

ונהיה כבר כל כך חכמים

ונגלה מה פישרם של כל הקסמים

שחיברו אותנו יחד עוד מפעם.

בעיניים עצומות

נשחזר את הטעם

שיוכל במחי יד

להצמיד אותנו חזק

בקסם ניצחי וקדום

או לפזר אהבתנו

אל כל קצוות היקום.

אם נעצום את העיניים

ונספור יחד עד שלוש

המרווח בינינו יצטמצם

לידי נגיעה.

ואתה,

רחוק ככל אשר תהיה,

תקיף אותי הילה מרגיעה,

תלחש בי שכך זה אכן נכתב,

עוד מימי הבריאה.

הפכנו לרקמת אהבה ממריאה

ששום מרווח לא יהיה עוד 

רחוק מדי עבורה.

צלולה וברורה.

אור זוהר של כוכבים

ישאיר אותנו תמיד קרובים

בעיניים פקוחות לרווחה.

אילוצי שיגרה אפורה

מול רעידות של שמחה.

אני מצליחה לגעת

גם כשכבישים סואנים

מפרידים בינינו לפעמים,

רוחות סערה

או סופות רעמים.

אהבתנו חסינה,

איש שלי,

ממרעילים צרי עין ומלביני פנים,

עשויה מכל

הריגושים

הנכונים.