כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תגובות (3)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      8/7/17 21:26:

     

    ''

     

    ''

     

     

     סודות תמיד מעוררים סקרנות

     

    וזוכים לרייטינג גבוה

     

     

     

    פיוט קבלי מאת ר' אברהם מימין, תלמידו של ר' משה קורדובירו (רמ"ק),
    מחוג מקובלי צפת במאה ה-16.
    הפיוט זכה למעמד שפותחים בו את שירת הבקשות בשבתות החורף,
    ובמנהגי עדות חסידים מזמרים אותו בשעת סעודה שלישית של שבת. 
     
    שפתו של הפיוט, הרוויה מונחים מתורת הסוד,
    עשויה להעמיד חיץ בפני הבנתו לאלו שאינם מצויים בעולמה של הקבלה;
    אך אולי דווקא רוח המסתורין השורה עליו היא שהקנתה לו את מעמדו
    ואת ההכרה הציבורית הרחבה לה זכה,
      29/9/14 11:54:

     

    http://cafe.themarker.com/image/3135597/

     

    http://cafe.themarker.com/image/3135599/

     

     

     

     

    אל מסתתר '' ר' אברהם מימין 
    צפת '' מאה 16

     

     

    אֵל מִסְתַּתֵּר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹןהַשֵּׂכֶל

    הַנֶּעְלָם מִכָּל רַעְיוֹןעִלַּת הָעִלּוֹת מֻכְתָּר בְּכֶתֶר עֶלְיוֹןכֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ יְיָבְּרֵאשִׁית תּוֹרָתְךָ הַקְּדוּמָהרְשׁוּמָה חָכְמָתְךָ הַסְּתוּמָהמֵאַיִן תִּמָּצֵא וְהִיא נֶעְלָמָהרֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָרְחוֹבוֹת הַנָּהָר נַחֲלֵי אֱמוּנָהמַיִם עֲמֻקִּים יִדְלֵם אִישׁ תְּבוּנָהתּוֹצְאוֹתֶיהָ חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָהאֱמוּנִים נוֹצֵר יְיָהָאֵל הַגָּדוֹל עֵינֵי כָל נֶגְדֶּךָרַב חֶסֶד גָּדוֹל מֵעַל שָּׁמַיִם חַסְדֶּךָאֱלֹהֵי אַבְרָהָם זְכֹר דָבָר לְעַבְדֶּךָחַסְדֵי יְיָ אַזְכִּיר תְּהִלּוֹת יְיָמָרוֹם נֶאְדָּר בְּכֹחַ וּגְבוּרָהמוֹצִיא אוֹרָה מֵאֵין תְּמוּרָהפַּחַד יִצְחָק מִשְׁפָּטֵנוּ הָאִירָהאַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם יְיָמִי אֵל כָּמוֹךָ עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹתאֲבִיר יַעֲקֹב נוֹרָא תְהִלּוֹתתִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁמֵעַ תְּפִלּוֹתכִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָיָהּ זְכוּת אָבוֹת יָגֵן עָלֵינוּנֵצַח יִשְׁרָאֵל מִצָּרוֹתֵינוּ גְאָלֵנוּוּמִבּוֹר גָּלוּת דְּלֵנוּ וְהַעֲלֵנוּלְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית יְיָמִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל יְנִיקַת הַנְבִיאִיםנֶצַח וָהוֹד בָּהֶם נִמְצָאִיםיָכִין וּבֹעַז בְּשֵׁם נִקְרָאִיםוְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָוִיסוֹד צַדִּיק בְּשִׁבְעָה נֶעְלָםאוֹת בְּרִית הִיא לְעוֹלָםמַעְיַן הַבְּרָכוֹת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָםצַדִּיק אַתָּה יְיָנָא הָקֵם מַלְכוּת דָּוִד וּשְׁלֹמֹהבַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כַּלָּה קְרוּאָה בִּנְעִימוֹעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד יְיָחָזָק מְיַחֵד כְּאֶחָד עֶשֶׂר סְפִירוֹתמַפְרִיד אַלּוּף לֹא יִרְאֶה מְאוֹרוֹתסַפִּיר גִּזְרָתָם יַחַד מְאִירוֹתתִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְיָ

     

     

    זהו פיוט קבלי מאת ר' אברהם מימין, תלמידו של ר' משה קורדובירו (רמ"ק), מחוג מקובלי צפת במאה ה-16. הפיוט זכה למעמד מיוחד הן במנהגם של יהודי חלב, הפותחים בו את שירת הבקשות בשבתות החורף, והן במנהגי עדות חסידים המזמרים אותו בשעת סעודה שלישית של שבת. 
    שפתו של הפיוט, הרוויה מונחים מתורת הסוד, עשויה להעמיד חיץ בפני הבנתו, לפחות אצל אלו שאינם מצויים בעולמה של הקבלה; אך אולי דווקא רוח המסתורין השורה עליו היא שהקנתה לו את מעמדו ואת ההכרה הציבורית הרחבה לה זכה, כמו גם התחושה כי היבטים מוסיקליים ותוכניים מתלכדים בפיוט זה לתופעה אחת: התנועה הקבועה מן המוצפן אל הגלוי, מן הנסתר והנעלם המתחדש אל הדבר 'שכבר היה לעולמים' – תנועה הפועלת בו-זמנית במישורים שונים של השפה האנושית בכלל ושל החוויה הדתית בפרט, ומזמנת עונג להולכים עימה. 
      28/9/14 00:27:

    המון ספרים מסקרנים יצאו לאור לאחרונה

    בקו התפר שבין הגות יהודית, ספרות, שירה

     היסטוריה ואפילו פוליטיקה עכשווית

     

    התייחסנו בקצרה לספר על משה

    נוסיף עוד מספר שאלות מעוררות סקרנות

    הנאום‭ ‬האחרון‭ ‬של‭ ‬משה - מיכה גודמן - אתר נוריתה

     

    רגע לפני מותו נושא משה רבנו את נאום חייו.

    האם הנאום הזה טומן בחובו הגות נועזת,

    האם יש כאן רעיונות מהפכניים?

    האם  'נקנה' פרשנות מהפכנית ביחסה לאנושיות, לדת ולכוח.

     

    הרב ד"ר מיכה גודמן - כמו בסודותיו של מורה הנבוכים 

    ובחלומו של הכוזרי 

    גם בספר הנאום האחרון של משה 

    גודמן מציע בו קריאה שונה

    אולי מקורית ומרתקת

    אולי פרשנות יצירתית לדרמה
רעיונית-אנושית גדולה,

     

    האם המסע-בזמן שלוקח אותנו לימים רחוקים יותר 

    יאיר באור חדש את הפילוסופיה של ספר הספרים?

    כיצד בחתירה אל היסודות העמוקים והחידתיים של ההגות היהודית.

    מתוך ספר דברים יצליח לחלץ את הקול המושתק של תורת משה

    ולמצוא בו מורה דרך רלוונטי לעם שנכנס לארץ בימים ההם,

    שאפילו יכול להיות רלוונטי לעם שיושב בארץ בזמן הזה?

     

    האם ניתן למצוא קווי דמיון בין הסיפור הציוני לבין הסיפור המקראי?

    איך המהפך הציוני מהדהד את המהפך המקראי?

     

    ספר דברים עומד בדיוק בנקודת המהפך,

    אחרי היציאה ממצרים וטרם הכניסה לארץ.

    לכן טבעי הדבר שבמוקד נאומו של משה נשמעת הדאגה

    שהכוח בישיבה לבטח בארץ המובטחת ישחית את עם ישראל.

     

    אך, בכל זאת המסקנה של נאומו איננה המלצה

    להתנזרות מהכוח לפציפיזם.

    כמו אינטלקטואלים הומניסטים שביקרו את הציונות,

    גם משה יודע שהכוח מסוכן ועלול להשחית,

    אך בניגוד לעמדתם - הוא מוכן

    וממליץ דווקא להסתכן.

     

    ''

     

           דרורית סן - פיוזינג זכוכית ואותיות נחושת

     

    הספר החדש של הרב חיים סבתו

     בשפריר חביון

     

    ''

    יוצר אף הוא קשר מדהים בין הציונות

    לבין מקורות חסידות עתיקת יומין...

    מחבר בין מזרח למערב במעין סלט בלתי הגיוני

    שרק העובדה הממשית, ההוכחות במציאות

    שאכן קיבוץ הגלויות באמת התרחש כאן ועכשיו

    מעבירה את העלילה ממדור מדע בדיוני

    לסיפור קצת יותר מידי עתיר דמיון... 

     

     

    רבים מכתירים את סבתו כש"י עגנון החדש

    אבל אינני בטוחה שזאת אכן מחמאה לסבתו

    עגנון כבודן במקומו מונח

    בעוד השפה הספרותית-יהודית-תורנית

    של סבתו ייחודית כשלעצמה,

    וכמובן מהנה, קולחת ועכשווית הרבה יותר מזו העגנונית.

     

    הנה טעימה קלה;

    "אווירה של ארץ ישראל מחכים, אוויר של ירושלים קדושה יש בו ואווירה של צפת טהור. עשרה קבים של טהרה ירדו לעולם, תשעה נטלה צפת ואחד כל העולם כולו. דומה צופה היא צפת תמיד ברוח הקודש. ואיך ייפלא זה בעינינו, והלוא דורות של חסידי עליון, מייחדי שמות, צופי מרכבה, דרו בתוכה ושיקעו בה את חסידותם. וכי לא כך שנינו, חסידות מביאה לרוח הקודש? בכל פעם שהילכתי בסמטאות צפת ביקשתי למלא את עצמי באווירהּ. אמרתי, אולי אזכה לאחד משישים שבטהרתה, ואיבנה אף אני ממנה. כמה פעמים ביקרתי בצפת, אבל זאת הפעם נפלאה הייתה."

     


    0

    דרורית סן - התפר בין קודש ולחול

    3 תגובות   יום שבת, 27/9/14, 21:05
    ''

     

                             דרורית סן / לא בשמים היא

     

     הרב דר' מיכה גודמן בספרו  'נאום הפרידה של משה'

     

    טוען שנאום הפרידה של משה רבנו מסתיר בין שורותיו


    רעיונות נועזים, עמוקים ומרתקים על דת ישראל.

     

    לאורך מסע מרתק בספר 'דברים'

     

    שלכאורה רק מהווה חזרה על


    הדברים בחומשים הקודמים


     

    הגות מהפכנית החושפת את מסתתרת בקרקעיתו.

     

    מגלה כיצד הרעיונות הקדומים יכולים לאתגר

     

    את החברה הישראלית של המאה ה-21?


     

    כיצד המבנה הסודי של ספר דברים כולל נושאים כמו: 

     

     האם יש חיים אחר המוות על פי השקפתו של משה?

     

    האם יש חיים לתורה אחר מותו של מי שמסר אותה?


    מה ניתן ללמוד מאותם חלקים שלא נאמרו בנאום: 

     

    כגון; הפולחן במקדש נשמט כמעט לגמרי מן הנאום -

     

    לאן הוא נעלם? ולמה?


    התפיסה הפוליטית של ספר דברים:

     

    מהן הרעיונות הפוליטיים?

     

    ומדוע הם נתפסים כרדיקליים?


    כיצד התקבל הנאום על האומה בשלבי התהוות? 

     

    האם אכן הרעיונות הגדולים שמסר משה לעם 

     

    לפני הפרידה הפכו לחלק מן

     

    התרבות הלאומית לאחריה?


     

     

    מה מקומו של הנאום הקדום של משה

     

    בחברה הישראלית היום? 

     

     'המהפכה של משה' - האם זה יכול להפוך

     

    את מעמדה של הדת

     

    ואת המבנה של הפוליטיקה

     

    בחברה הישראלית היום?

     

     

    הנגשת התורה לעם

     

    בנאום הפרידה של משה רבינו מהעם ומהחיים

     

    לפני מותו הצפוי ממש בקרוב הוא מציב כללי יסוד:

     

    " כִּי הַמִּצְוָה הַזּאת אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם 

     לא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלא רְחוקָה הִיא:

     לא בַשָּׁמַיִם הִוא

    לֵאמר: מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ "

     


     

    http://cafe.themarker.com/image/3143315/

     

     

    http://cafe.themarker.com/image/3142400/

     


     

     


    ולא מעבר לים היא
    לאמר מי יעבור לנו אל עבר הים 
    ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה.

    כי קרוב אליך הדבר מאוד
    בפיך ובלבבך לעשותו.

    הביטויים שהפכו לנכס צאן ברזל

     

    של השפה העברית


     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      .D.S
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין