לא קונים את הסיפורים שלך
ליאור שטרסברג, קראתי את הטור שכתבת המתהדר בכותרת "השנה של אנשי המוגבלות, חזון לחברה שוויונית וצודקת..." אותו פרסמת ב- 29.9.14 באתר גלובס. (http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000974496) מצאתי את עצמי קורא את הטור ונתקף בעצב, לאחר סיום הקריאה עלה בי חשק לתלוש לעצמי את השערות (שאין לי) בעצבנות יתר.
שאפו לך מר שטרסברג מנכ"ל חברת המשקם ולחבריך מנכ"לי המגזר השלישי, מפעילי תכניות העבדות והניצול התעסוקתי הפועלים בחסות המדינה ובמימונה על ההישג. הצלחתם ובחצי גנבה להוביל את השר נפתלי בנט לחתום על צו הרחבה להעסקת נכים. אם כבר, אז למה לדקדק בחובה זו או אחרת, בשל מהירות "העשייה" בחרתם לדלג על חובת ההיוועצות, כפי שמחייב סעיף 9 בחוק השוויון, חובה אותה היה צריך לנהל, לכל הפחות, בוועדת עבודה הרווחה והבריאות שבכנסת, או, ואם כבר פותחים את הנושא, בדיון רחב וממצא מול כלל ארגוני הנכים ...
לכל הפחות לתת צ'אנס (מדומה) לכאלו שלא חפצים בנוכחותם, שהרי מתוקף הניסיון עוד מתקופת עבודתך כעוזר לשר הרווחה למדת איך לנטרל את רצון הארגונים, ואתה מכיר היטב את הנוהל. אבל מה זה חשוב בכלל דעת ארגונים רלוונטיים, מייצגי נכים ולא סרסורי נכים, שדעתם כלל לא נשמעה, שהרי זו לא הפעם הראשונה שאתה וחבריך פועלים יחד עם הממסד והגופים הרלוונטיים כפטרונים פרעוניים על אוכלוסיות נכים מנוצלת.
כמי שנתקל לפרקים בתוצאת פעילותך "המבורכת" בקו התמיכה של ארגון הפעולה של הנכים, עת שפונים אלינו נכים בבכי ובכעס רב ומלינים על פעולתכם אספר לכלל הציבור כי "המשקם" שאתה ממנכ"ל פועל בשני כובעים אותם לא טרחת להציג לציבור הקוראים.
הראשון כמפעל מוגן בו ה-"מוגן" היחידי הוא "המשקם" שממוגן בכיפת הברזל של החוק כנגד תביעות עובדים נכים, המועסקים עשרות שנים, נכים שהודבק להם הליבל - אות קיין: "משתקמים", מעמד נחות בו נשללת מהעובד הנכה זכות אלמנטרית לקבל הגנת עובד-מעביד ואם כבר מדברים על ניצול, השכר המשולם כ"דמי שיקום" ערכו תלת ספרתי או קצת יותר. העובדים, אם זה בכלל מעניין: חסרי זכויות, חסרי מעמד, חסרי צלם אנוש, חסרי פנים, חסרי עתיד, שקופים ובעיקר: לא באמת משתקמים.
הכובע השני והחמור יותר הוא העיסוק החדש בהשמה תעסוקתית נצלנית בשוק הפרטי, בה "המשקם", שראוי יותר היה אם היו מחליפים שמו ל- "המשקם – ספסרות וקבלות השמה" פועל בתמורה לתמיכה חודשית נדיבה של משרד הרווחה – אביו, אמו ובעליו - המשלם בעבור כל "גולגולת" תשלום כדי שהמשקם ינהל משא ומתן עם מעסיקים תאבי רווח, כאלה שלא בוחלים בניצול נכים, וירקום עימם הסכם העסקה בו, כבמכירה פומבית שהייתה נהוגה בתקופת העבדות בארה"ב, "מוכרים" את הנכה למעסיק תוך קביעת שכר עבודתו בערך שנע בין 20% - 80% משכר המינימום, שכר עבדות וניצול לכל הדעות. אם לא די בזה, התשלום עבורו נמשך כדי שנציגי המשקם יוכלו לפקח על כך שהעובד לא יגלה התנגדות, ואם זה לא מצליח, מופעלת שיטת איומים בה מאיימים על הנכה שהתנגדותו תדווח לביטוח לאומי ואם לא יחזור לשתף פעולה, יאבד את הקצבה.
מה רע בזה אתם בטח שואלים? לאחר שהתוודעתם לעבודת המשקם כדאי לבדוק ותחת זכוכית מגדלת את ההסכם הקיבוצי המורחב והחדש המורה על חובת ההעסקה של 3% בעלי לקות אצל מעסיקים המעסיקים מעל ל- 100 עובדים שעליו חתם השר הכלכלה. כדאי גם לבחון במה מועיל ההסכם הקיבוצי החדש לציבור הנכים והאם יש בו תועלת ולמי?
הצו החדש מנקה את המעסיק מאחריות שוויונית לפי חוק השוויון, שהרי בצו לא מצוין שהמעסיק חייב לשלב עובדים במכסה האמורה בצורה הטרוגנית ובשלל העיסוקים שבחברתו.
דמיינו מעסיק המפעיל חברת הייטק בה מועסקים כ- 1,000 עובדים, על פי הצו החדש 30 מתוכם חייבים להיות בעלי לקויות. אלא מה, מי מבטיח שהמעסיק לא יבחר להעסיק 970 אנשי הייטק חסרי לקות וכ – 30 עובדים במקצועות ה – LOW TECH, עובדי ניקיון, מחסנאים, עובדי כפיים, אנשים עם לקות קוגניטיבית, העיקר למלא את המכסה. מי מבטיח שמעסיקים לא יצרו גטאות של עובדים דחוקי מעמד, ובחברה הדמיונית יועסקו שני קבוצות: האחת, עובדים, אנשי הייטק והאחרת נכים עובדי כפיים. אחלה חזון שוויוני ...
אם לא די בזה, מילוי המכסה מנקה את המעסיק מחבות משפטית כנגד תביעות בגין אי-שוויון תעסוקתי ולאותם המבקשים תעסוקה בשאר המחלקות ועיסוקים שיאלצו להתמודד היום, לאחר מעבר הצו, עם התשובה הלקונית - "המכסה שלנו מלאה" ובעיקר להתמודד עם שוקת שבורה.
לסיכום
מה שהצו החדש מקדם, זה בעיקר העסקה של הנכים, שאותם מר שטרסברג מעוניין "לשלב". נכים שכבר היום בלחץ המצוקה מועסקים במשקם, או נכים חדשים שיופנו על ידי גורמי "השיקום" ויועסקו בעבודות כפיים ובעבודות נחותות בשכר "מותאם" נמוך עד כדי כאב, תעסוקה זולה, מעמד חדש ונחות של נכים עובדים.
בחזון השוויוני של מר שטרסברג ועמיתיו, נכים ישמשו כעתודת עבודה המחליפה עבודת זרים ומסתנני העבודה. תעסוקה ללא הכשרה מיוחדת והשכלה, החלום הרטוב של משרד האוצר הרודה במשרד הכלכלה ובביטוח הלאומי להקטין עלויות שיקום והכשרה.
שבר לאותם בעלי לקויות שציפו לשילוב הוגן בתעסוקה ובחברה, שבר לאותם שציפו לשילוב ענפי שוויוני ולשכר ענפי הוגן ותואם שוק עבודה. אני בטוח מר שטרסברג שאכן "משק כנפי ההיסטוריה" מנפנף בכנפיו אלה שהנפנוף הוא בעיקר לאותם גורמי מגזר שלישי ומפעילי המשקם ודומיו המחככים ידיהם בהנאה לאור הצו החדש. כמה קל להיות גיבור וחזק על חלשים בעיקר אנשים בעלי לקות קוגניטיבית, שהניצול שלהם הפך כה נוח. מבטיח לך מר שטרסברג, שאם היית נכה כמו חברי וכמוני לא היית מתלהב מהמצב.
נ.ב. תפסיק לנפנף בלי סוף בתקנות ההנגשה שנכתבות באיחור של 14 שנה ושלא מעניקות מזור ל – 99.999% מכלל הנכים.
קובי כהן ארגון הפעולה של הנכים. |