אגדה חסידית מספרת על רועה עני שהגיע בבגדי בלואים לבית הכנסת ומשך את עינם הצרה של גבירי העיירה. מכיוון שלא ידע קרוא וכתוב, ומכיוון שהוא רצה להשתתף בתפילה הוא שלף מכיסו חליל רואים והחל לנגן. כל המתפללים היסו אותו בזעם אך הרב עצר אותם, הנגינה של הרועה היא היא שתפתח את שערי שמיים. אמנם המצווה הידועה ביום כיפור היא לענות את הנפש – אפס נראה שהמצווה הזאת פסחה על האוזן. הרי כל יהודי מנסה לשחר אל אוזנו של האל – ומכאן שהיום מצטיין במה שהחסידים מכנים "ניגון".

בפארפרזה לדבריו של שלום עליכם ניתן לומר שאפשר להוציא את היהודי מבית הכנסת אך קשה מאוד מלהוציא ממנו את הניגון. במיוחד כשאפשר למצוא את הניגונים הללו גם בהופעות 

באולמות הקונצרטים

זקלין דה פרה בסימן ההיכר המובהק ביותר של יום כיפור - כל נדרי

ואפילו בסוג של טרנס

אדון הסליחות ביט

כאשר מדברים על יום כיפור בהקשר הישראלי קשה מאוד להתעלם מנתנה תוקף ליאיר רוזנבלום

הכוח הרב של נתנה תוקף, נבע לא רק מהלחן של רוזנבלום ומהביצוע של חנוך אלבלק - אלא מ"העסקה הכוללת". הפיוט שהחל בקיבוץ חילוני - עם הקשר מאוד בולט למלחמת יום הכיפורים וחיבור לטקסט הדתי יצרו הקשר שאיפשר חיבור גם לדתיים וגם לחילוניים מבלי הרגשת האיום התמידי שהמילים "קודש" ו"חול" "דתי" ו"חילוני" בדרך כלל מזרות עלינו. כך קרה שפרויקט הצנוע הזה הפך להיות כמעט לקאנון בתרבות הישראלית.

ואם כבר בנתנה תוקף עסקינן  קשה שלא להיזכר בגרסה של לאונרד כהן לאותו טקסט "?Who by fire". ובגרסה העברית שלו

שני קדר שוב לוקחת את יום כיפור למחוזות המלחמה.

ואם כבר מדברים על שירה חילונית שיוצרת חיבור ליום כיפור - קשה שלא להזכיר את הלחן המופלא של אלכסנר ארגוב לתפילת הנעילה

צילה דגן פותחת שער

אבל אם מדברים על חיבור של המסורת וארץ ישראל, של הקודש והחול - אין כמו תפילת "מי שברך לחיילי צה"ל", שתיקן הרב גורן. ברכה המבוססת על  ברכת "מי שברך" הנאמרת לעולים לתורה, בתוספת צהלית פיקנטית - שיצרה שעטנז מעניין המחבר מליצות כמו "הקדוש ברוך הוא... יעטרם בכתר ישועה ובעטרת ניצחון" ו"חיילי צבא הגנה לישראל העומדים... ביבשה באוויר ובים". מה שנקרא - לתפארת מליצת ישראל. בדרך לא דרך הבררה הצה"לית הזו מצאה עצמה בדרך לסידור של יום כיפור בבתי כנסת רבים.

אפס הדבר המדהים בתפילה הזו - הוא לא התשלובת המילולית המחברת בין מליצות מזמנים שונים, גם לא הכניסה המרשימה של צבאנו לבית הכנסת ללב ליבו של יום הכיפורים - אלא הלחן מלא הפאתוס והגבורה. מדובר כמובן בלחן לשיר הנושא מהסרט מבצע יהונתן.

וכדי להחזיר את יום הכיפור לנתיב המוכר של התפילה האישית של הסליחה והרחמים  הנה מכנסי הרחמים לאודהליה ברלין